הצבעה ברשימה סגורה
רשימה סגורה מתארת את הגרסה של מערכות רשימת מפלגות שבהן מצביעים יכולים למעשה להצביע רק עבור מפלגות פוליטיות בכללותן בבחירות; לפיכך אין להם השפעה על הסדר שבו נבחרים מועמדים במפלגות. אם לבוחרים הייתה השפעה כלשהי, זה היה נקרא רשימה פתוחה. מערכות רשימה סגורה עדיין נמצאות בשימוש נפוץ בייצוג יחסי של רשימת מפלגות, ורוב מערכות הבחירות המעורבות משתמשות גם ברשימות סגורות ברכיב רשימת המפלגות שלהן. עם זאת, מדינות רבות שינו את מערכות הבחירות שלהן כדי להשתמש ברשימות פתוחות כדי לשלב ייצוג מותאם אישית במערכות היחסיות שלהן.
במערכות של רשימות סגורות, כל מפלגה פוליטית החליטה מראש מי יקבל את המושבים שהוקצו למפלגה זו בבחירות, [1] כך שהמועמדים הממוקמים גבוה ביותר ברשימה זו נוטים תמיד לקבל מושב בפרלמנט, בעוד שהמועמדים הממוקמים נמוך מאוד ברשימה הסגורה לא. עם זאת, המועמדים "בנקודת השיא" של מפלגה נתונה נמצאים במצב של הפסד או זכייה במושבם, בהתאם למספר הקולות שהמפלגה מקבלת. "נקודת השיא" הוא מספר המושבים שמפלגה מסוימת צפויה להשיג. מספר המושבים שהמפלגה זוכה בהם, בשילוב עם מיקומי המועמדים ברשימת המפלגה, יקבעו אם מועמד מסוים יקבל מושב.
בישראל, שיטת ההצבעה היא רשימה סגורה, אף שישנם ניסיונות לקדם מעבר להצבעה ברשימה פתוחה.
הערות שוליים
- ↑ "Open, Closed and Free Lists —". ACE Project. ארכיון מ-28 ביוני 2020.
{{cite web}}: (עזרה)
הצבעה ברשימה סגורה42531252Q3268683