הצוללות מסדרת ואנגארד

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הצוללות מסדרת ואנגארד
תיאור כללי
סדרה ואנגארד
אוניות בסדרה
  • Vanguard
  • Victorious
  • Vigilant
  • Vengeance
ציוני דרך עיקריים
תקופת הפעילות 1993–הווה (כ־31 שנים)
נתונים כלליים
מהירות 25 קשר

צוללות מסדרת ואנגארד הן צוללות טילים בליסטיים המונעות בעזרת אנרגיה גרעינית בשירות הצי המלכותי הבריטי. הסדרה הוצגה בשנת 1994 כחלק מתוכנית הגרעין הבריטית, והיא וכוללת 4 צוללות: Vanguard, Victorious, Vigilant ו- Vengeance, שנבנו בין 1986 ל-1999 על ידי Vickers Shipbuilding and Engineering, בבעלות BAE סיסטמס. בסיסן של כל 4 הצוללות הוא בסיס חיל הים המלכותי נפטון, כ-40 קילומטרים ממערב לגלאזגו, סקוטלנד.

במרץ 1998 הושבתה פצצת ההטלה מהאוויר התרמו-גרעינית (WE.177) של חיל האוויר המלכותי, ומאז 4 צוללות הואנגארד הן הפלטפורמות היחידות לנשק הגרעיני של הממלכה המאוחדת.[1] כל צוללת חמושה בעד 16 טילי טריידנט. הסדרה מתוכננת להיות מוחלפת משנות ה-2030 המוקדמות בצוללת מסדרת דרדנוט.[2][3]

מאפיינים

כלי נשק ומערכות

שיגור ניסוי של טיל Trident II על ידי צוללת מסוג ואנגארד

הצוללות מצוידות ב-16 צינורות לטילים בליסטיים. עם זאת, על פי סקירת הביטחון משנת 2010 של ממשלת בריטניה, הצי המלכותי טוען רק 8 מצינורות הטילים בטילים בליסטיים מסוג טריידנט, כשכל אחד חמוש בעד 8 ראשי נפץ גרעיניים. בנוסף לצינורות הטילים, הצוללות מצוידות 4 צינורות טורפדו 533 מ"מ,[4] המאפשר להם לפגוע במטרות שקועות או על פני השטח בטווחים של עד 60 קילומטרים (35 מייל ימי).

הנעה

בסדרת הצוללות קיים כור בלחץ מים מדגם PWR 2 מתוצרת רולס רויס, אשר תוכנן במיוחד עבור סדרת ואנגארד. ל-PWR 2 משך שירות כפול מדגמים קודמים, וההערכה היא שצוללת מסדרה זו יכולה להקיף את העולם 40 פעמים מבלי לתדלק. הכור מניע שתי טורבינות קיטור של חברת ג'נרל אלקטריק, מה שמעניק לצוללות מהירות מקסימלית של למעלה מ-25 קשר (46 קמ"ש). כוח עזר מסופק על ידי זוג גנרטורים בעלי טורבינות קיטור בהספק של 6 מגה וואט, ושני דיזל גנרטורים בהספק 905 קילוואט לאספקת חשמל לגיבוי.[5]

ראשי נפץ גרעיניים

כלי נשק גרעיניים בריטיים מתוכנים ומפותחים על ידי מכון הנשק האטומי של בריטניה. הצוללות מסוגלות לפרוס מקסימום 192 ראשי נפץ, או MIRVs, עם מוכנות מיידית לירי. עם זאת, כתוצאה מהחלטה שהתקבלה ב-1998, המספר צומצם ל-48 ראשי נפץ עם מוכנות לירי "לימים ולא לדקות". יתרה מזאת, המספר הכולל של ראשי נפץ שנשמרו על ידי הממלכה המאוחדת הצטמצם לכ-200, עם סך של 58 טילי טריידנט. סקירת ההגנה והביטחון האסטרטגית לשנת 2010 הפחיתה מספר זה עוד יותר והצוללות שטות בים עם 40 ראשי נפץ וכמות טילים מופחתת של 8 בלבד (ממקסימום 16 אפשריים).[6]

ב-16 במרץ 2021 חשף ראש הממשלה בוריס ג'ונסון את תוכנית 10 השנים של ממשלתו להגביר את הסחר הבינלאומי ולפרוס כוח רך ברחבי העולם מתוך שאיפה ליצור "בריטניה גלובלית". במסגרת תוכנית שהופיעה במסמך בשם בריטניה גלובלית בעידן תחרותי, כללה את העלאת המכסה על מספר ראשי הנפץ הגרעיניים על סיפון צוללות הצי המלכותי מ-180 ל-260. המסמך גם נשבע לשמור על צי של 4 צוללות גרעיניות כך שלבריטניה תהיה תמיד אחת בים.[7]

הצוללות מהסדרה

צוללת Victorious
שם מספר הוזמן הושק כניסה לשירות סטטוס
Vanguard S28 3 בספטמבר 1986 4 במרץ 1992 14 באוגוסט 1993 בשירות פעיל
Victorious S29 3 בדצמבר 1987 29 בספטמבר 1993 7 בינואר 1995 בשירות פעיל
Vigilant S30 16 בפברואר 1991 14 באוקטובר 1995 2 בנובמבר 1996 בשירות פעיל
Vengeance S31 1 בפברואר 1993 19 בספטמבר 1998 27 בנובמבר 1999 בשירות פעיל

בתרבות הפופולרית

סדרת הטלוויזיה חקירה במצולות של ה-BBC משנת 2021 ממוקמת על סיפון צוללת בדיונית מסוג ואנגארד בשם Vigil. בסדרה מוזכרות צוללות נוספות מסוג ואנגארד: Virtue ,Vanquish יחד עם Vanguard האמיתית.[8]

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Strategic Defence Review White Paper of July 1998, published by National Archives – re-access made 2020-03-09
  2. ^ "Everything you need to know about Trident – Britain's nuclear deterrent". ITV News. ITV plc. 18 ביולי 2016. נבדק ב-20 ביולי 2016. The £40 billion construction of a new fleet, Successor, could begin this year and be operational by 2028, however it will more than likely be at a later date given the MoD's complex procurement procedures. while the current fleet will be phased out by 2032. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ "BAE Systems to begin building new British nuclear submarines". Reuters. 1 באוקטובר 2016. נבדק ב-1 באוקטובר 2016. {{cite news}}: (עזרה)
  4. ^ Royal Naval Website. "Vanguard Class Ballistic Subs (SSBN)". אורכב מ-המקור ב-23 ביוני 2007. נבדק ב-18 ביוני 2007. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ Richard Carr (19 בנובמבר 2014). "Paxman Submarine Engines". Paxman History Pages. נבדק ב-24 בספטמבר 2015. One engine drives a Brush alternator with a rating of 850 kW. The AC output from this provides auxiliary power for the ship's service (hotel) load. The other Valenta is coupled to a Brush generator with a rating of 750 kW, providing DC output for propulsion in the event of failure or non-availability of the main propulsion system (emergency "get you home"). {{cite web}}: (עזרה)
  6. ^ "Securing Britain in an Age of Uncertainty: The Strategic Defence and Security Review" (PDF). HM Government. 19 באוקטובר 2010. אורכב מ-המקור (PDF) ב-22 בדצמבר 2010. נבדק ב-19 באוקטובר 2010. {{cite web}}: (עזרה)
  7. ^ William Booth, Boris Johnson’s vision for post-Brexit ‘Global Britain’ includes more nuclear weapons, The Washington Post, ‏16 במרץ 2021
  8. ^ "BBC One announces brand new thriller Vigil (w/t)". BBC. 17 בינואר 2020. {{cite news}}: (עזרה)
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0