הציפור הכחולה Proteus CN7
.jpg) | |
| Bluebird-Proteus CN7 | |
| מאפיינים כלליים | |
|---|---|
| נקרא גם | Proteus-Bluebird Campbell–Norris 7 |
| יצרן | Motor Panels Ltd |
| שנות ייצור | תוכנן משנת 1956, הוצג ביולי 1960 |
| הרכבה |
 בריטניה |
| מרכב | four-wheel drive centre engined |
| אורך | 9,120 מ"מ |
| רוחב | 1,680 מ"מ |
| גובה | 1,445 מ"מ (כולל הסנפיר האחורי 2,440 מ"מ) |
| משקל | 3,657.77-4,064.19 ק"ג |
| בסיס גלגלים | 4.110 מ"מ |
| מפרט טכני | |
| מנוע | מונע על ידי טורבינת גז, המפיק 4,460 כ"ס ב-11,000 סל"ד[1] (מנוע מרכזי), (מנוע מסוג "Bristol-Siddeley Proteus 7051") |
| הילוכים | כוננים קדמיים ואחוריים להפרדה בין 3.6 ל - 1 (Spiral bevel gear) |
| מהירות מרבית | 648.78 קמ"ש |
| צריכת דלק | הורכבו 2 מכלי דלק בקיבולת של 96 ליטר כל אחד |
| מעצב | Ken & Lew Norris |
הציפור הכחולה Proteus CN7 (באנגלית: Bluebird-Proteus CN7) היא מכונית מרוץ אשר הורכב בה מנוע טורבינה מונע על ידי טורבינת גז, שתכנונה החל בשנת 1956 על ידי מוטור פאנלס בע"מ (Motor Panels Ltd).[2]
דגם "הציפור הכחולה Proteus CN7" הוצג ביולי 1960 בבריטניה על ידי נהג הניסוי דונלד קמפבל (Donald Campbell).[3][4]
ב-17 ביולי 1964 קבע קמפבל שיא מהירות קרקעית של 648.28 קמ"ש (Land speed racing) ובכך שבר את שיא העולם הקודם.[5]
היסטוריה[6],[7]
בשנת 1956, נהג הניסוי והמרוצים הבריטי דונלד קמפבל (Donald Campbell) החל לתכנן מכונית כדי לשבור את "מהירות שיא הארץ", אשר עמד אז על 394 קמ"ש. הדגם נבנה על ידי מוטור פאנלס בע"מ (Motor Panels Ltd) בקובנטרי, בריטניה, בפיקוחם של דונלד סטיבנס (Donald Stevens) מחברת נוריס ברוס, (Norris Bros) ומוריס בריטון (Maurice Britton ) מחברת מוטור פאנלס בע"מ, ביחד עם המעצבים קן ולו נוריס (Ken & Lew Norris ) כמעצבים ראשיים והושלם באביב 1960.
"הציפור הכחולה CN7" הייתה רכב הקרקע הראשון, כאשר שיא מהירות הרכב מופעל על ידי מנוע טורבינת גז.
ל"ציפור הכחולה Proteus CN7" היה שני גלגלי סליל הבנויים לאחור. בגלל שלבי הטורבינה של הסליל הפנימי לא היו שלבי קומפרסור, אלא רק פיר חשמל, מנוע זה מסווג לעיתים כטורבינה חופשית . המנוע, "פרוטאוס 705", שונה במיוחד על ידי נוריס ברוס כדי לקבל פיר חשמל בכל קצה של המנוע. פירים אלה מחוברים ישירות מכלולי הכוננים הסופיים עם הפרשים ויחסים קבועים של 3.6 עד 1 המספקים חשמל לכל ארבעת הגלגלים באמצעות חצי פירים.
המכונית שקלה 4 טון, והיא נבנתה עם מרכיב אלומיניום מתקדם עם מבנה כוורת ענקית, עם מערכת עצירה כפולה עצמאית.
הבלמים המורכבים מסוג דיסק Girling, inboard רכוב בכל ארבעת הגלגלים. הבלמים נשלטו באופן הידראולי עם מערכת פנאומטית לגיבוי המופעלת ממאגרי אוויר דחוסים. בלימה נוספת סופקה על ידי בלמי אוויר הידראולי המופעלים מחלקו האחורי של הרכב. מנוע הטורבינה סיפק גם כ -500 כ"ס של מנוע בלימה כאשר המצערת נסגרה במהירות של 640 קמ"ש, אך זה פחת ככל שהירידה ירדה.
קמפבל הציג את "הציפור הכחולה CN7" ביולי 1960, בהשקה הראשונה שלו ופעם נוספת ביולי 1962.
בעקבות בדיקות מהירות נמוכה, שנערך ב-Goodwood, (במסלול הקרוי "Goodwood Circuit") במערב סאסקס, בבריטניה, "הציפור הכחולה Proteus CN7" הועוברה לשדה הניסוי ב"ימת המלח בונוויל" (Bonneville Salt Flats) ביוטה, ארצות הברית.
בתחילת ספטמבר 1960, "הציפור הכחולה Proteus CN7" מואצת מאפס, ומגיעה למהירות של פחות מ 640 קמ"ש ב 24 שניות על מסלול של 1.5 ק"מ, באמצעות כ 80 אחוזים מתפוקת הכוח מלא של המנועים.
"הציפור הכחולה Proteus CN7" נפגעה קשות במהלך התרסקות במהירות גבוהה ב -16 בספטמבר. נהג הניסוי קמפבל סבל משבר בגולגולתו התחתונה, עור התוף באוזן נקרע, בנוסף לחתכים וחבורות. קמפבל החלים בקליפורניה עד נובמבר 1960.
אגם אייר, 1963
המכונית שנבנתה הושלמה, עם שינויים, כולל מנעולים נפרדים וסנפיר מייצב אנכי גדול, בשנת 1962. לאחר ניסויים ראשוניים ב Goodwood ושינויים נוספים של החופה העשויה מפיברגלס "הציפור הכחולה Proteus CN7" נשלחה הפעם לאוסטרליה לניסיון חדש ב"אגם אייר" (Lake Eyre) בשנת 1963. המיקום של "אגם אייר" נבחר בגלל תכונותיו הטופוגרפיות והאקלימיות המיוחדות שהתאימו לניסוי. כ -450 קמ"ר (1,170 ק"מ) של אגם מלח יבש, שבו לא ירד גשם ב -20 השנים האחרונות, ומשטחו של המסלול הארוך באורך של 20 ק"מ היה קשה כמו בטון.
כשקמבל הגיע בסוף חודש מרץ, במטרה לבצע את הניסוי בחודש מאי, ירד הגשם הקל הראשון. בסוף חודש מאי, הגשם הפך לזרם, והאגם הוצף. קמפבל נאלץ להזיז את ה- "הציפור הכחולה Proteus CN7" מהאגם באמצע הלילה כדי להציל את המכונית מלהיות שקועה במי השיטפונות. הניסיון של שנת 1963 הסתיים ללא תוצאות.
אגם אייר, 1964, "שבירת שיא עולם במהירות קרקעית"
קמפבל וצוותו חזרו לאגם אייר ב-1964, בחסות חברת הנפט האוסטרלית "אמפול"(Ampol), אך פני המלח מעולם לא חזרו למצבם בשנת 1962, וקמפבל נאלץ להיאבק עם "הציפור הכחולה Proteus CN7" כדי להגיע למהירות שיא 640 קמ"ש. לאחר גשם קל יותר בחודש יוני, האגם סוף סוף התחיל להתייבש מספיק כדי לבצע את הניסוי.
ב-17 ביולי 1964 קבע קמפבל שיא מהירות של 648.78 קמ"ש.[9]
תמונות
"הציפור הכחולה Proteus CN7"
"הציפור הכחולה Proteus CN7"
"הציפור הכחולה Proteus CN7"
"הציפור הכחולה Proteus CN7"
"הציפור הכחולה Proteus CN7"
"הציפור הכחולה Proteus CN7"
.jpg)
.jpg)
_(13486866043).jpg)
צילום אווירי של שדה הניסויים המקדימים ב"Goodwood" בבריטניה
צילום אווירי של שדה הניסויים ב"אגם אייר" באוסטרליה
צילום של שדה הניסויים, היכן שנשבר שיא העולם למהירות קרקעית, ב"אגם אייר" באוסטרליה בזמן שהאגם מיובש
ראו גם
לקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
הציפור הכחולה Proteus CN7, סרטון באתר יוטיוב- הציפור הכחולה Proteus CN7, סרטון באתר יוטיוב
הערות שוליים
- ^ טורבינת גז היא רכיב המניע את מכלול הרכיבים הסובבים במנוע והנפוץ כיום במנועי טורבינה המשמשים בעיקר להנעת כלי טיס
- ^ "הציפור הכחולה Proteus CN7" si.com/vault/1960/08/22/588094/a-look-inside-the-campbell-car
- ^ "הציפור הכחולה Proteus CN7" - דונלד קמפבל linkedin.com/pulse/bluebird-proteus-cn7-record-car
- ^ "הציפור הכחולה Proteus CN7 archive.is/20120907182457/http://www.racingcampbells.com/content/campbell
- ^ "הציפור הכחולה Proteus CN7" - שיא עולם במהירות קרקעית guinnessworldrecords.com/news/60at60/2015/8/1964-land-speed-record
- ^ "הציפור הכחולה Proteus CN7" היסטוריה ומפרט web.archive.org/web
- ^ "הציפור הכחולה Proteus CN7" bluebird-electric.net/bluebird_cn7_jet_powered_land_speed_record
- ^ "הציפור הכחולה Proteus CN7" - שיא עולמי חדש של נהג המרוצים קמפבל uniquecarsandparts.com.au/world_land_speed_record
- ^ "הציפור הכחולה Proteus CN7" wallpaperup.com/151576/1960_Bluebird_Proteus_CN7_Land_Speed_Record_Car_race_racing
