הקהילה הבהאית בקנדה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

נוכחותה של הקהילה הבהאית בקנדה קיימת כבר משנת 1898, אך הקהילה פעילה משנת 1902. שנת 1898 נחשבת כשנה בה הוקמה הדת הבהאית בקנדה עם המרת דתה של אדית׳ מגי (Edith Magee) האישה הקנדית הראשונה לקבל על עצמה את הדת הבהאית. בשנת 1902 כבר התבססה הקהילה הבהאית הראשונה בקנדה אשר הוקמה על ידי מארי מקסוול (Mary Maxwell) במונטריאול, קוויבק.[1] במהלך השנים, הייתה לקהילות הבהאיות בקנדה השפעה רבה על הקהילה הבהאית העולמית. היו מספר בהאים קנדים אשר מילאו תפקיד חשוב בקהילה העולמית: ויליאם מקסוול היה אדריכל דגול הידוע בתכנונם ובעיצובם של הגנים הבהאים בחיפה, ישראל. יחד עם אשתו מאי מקסוול הם היוו גורם חשוב בהקמתה של הקהילה הקנדית הראשונה. מארי מקסוול, בתם של ויליאם מקסוול ומאי מקסוול הייתה אשתו של שוגי אפנדי, שומר הדת הבהאית.[2] כיום, ישנם כ-22,000 מאמינים בהאים בקנדה, המתגוררים בכ-1,400 מרכזים.[1]

היסטוריה של הקהילה הקנדית

על פי צמד החוקרים וויל וון דן הונארד‏ (Will Van den Hoonaard) ודבורה וון דן הונארד‏, (Deborah Van den Hoonaard), החוקרים את הקהילה הבהאית בקנדה, ניתן לחלק את תולדותיה והתפתחותה של הדת בקנדה לארבע תקופות.

התקופה הראשונה מ-1897 עד 1912 מאופיינת בחוסר הבנה של עקרונות הדת ונהליה מצד המאמינים הראשונים. בשנת 1902 מאי מקסוול התחילה לעבוד עם המאמינים הראשונים בקנדה, ולקדם את תנועת הדת החדשה באזור.

תחילת התקופה השנייה של הדת בקנדה מיוחסת לבואו של עבד אל-בהאא לקנדה. להגעתו הייתה השפעה רבה על הקהילה. אחרי שהוקמו אסיפות רוחניות של הבהאים, הוגדר באופן מדויק יותר מיהו מאמין בהאי, ומהם הקריטריונים לקבלת מאמין חדש לתוך הקהילה.

בתקופה השלישית משנת 1937 עד 1941, שוגי אפנדי קרא למאמינים להקים אסיפות רוחניות במערב. בקנדה עצמה הוחלט להקים קהילה בהאית אחת בעיר של כל מחוז בקנדה. בגלל מספרם הקטן של 90 נפשות בקהילה, היו קשיים רבים להקים את הקהילות האלה.

התקופה הרביעית של הקהילה הבהאית בקנדה היא משנת 1942 עד 1948, בה הזהות הבהאית גדלה עקב השלכות של מלחמת העולם השנייה על הקהילה. בתקופה הזאת הוקמה הקרן הבהאית הקנדית כדי לממן את הצרכים של הקהילה וכדי להפיץ את הדת הבהאית ולהביא מאמינים חדשים. הקהילה הביעה בקול רם את דעותיה כלפי המלחמה ועל שלום, כך שנוצרה זהות לאומית בקנדה. הקהילה הקימה בתי ספר בהאים רבים ומשלחות לימוד של מורים לבשר על המסר הדתי בכל רחבי הארץ. תקופה זו הסתיימה בהקמת האספה הרוחנית הלאומית של קנדה כולה.[3]

אירועים חשובים

  • 1898 - אדית' מגי ממירה את דתה, וכתוצאה מכך היא המאמינה הבהאית הקנדית הראשונה.[1]
  • 1902 - הקהילות הראשונות בקנדה מוקמות, אך מספר המאמינים קטן.[3]
  • 1912 - בקנדה ישנם 12 מאמינים בהאים. זאת היא השנה בה עבד אל-בהאא מבקר במונטראל. ביקורו נחשב כגורם חשוב להתבססות הקהילה.[1][4]
  • 1931 - מספרם של המאמינים בקנדה הוא 30.[4]
  • 1937 - שוגי אפנדי מתחיל תוכנית להקים אספות רוחניות בעיר הבירה של כל מחוז בקנדה.[3]
  • 1938 - הילידה הקנדית הראשונה, מלבה לופט (Melba Loft), משבט צ׳יפווה, מקבלת על עצמה את הדת.[4]
  • 1939 - מאי מקסוול, מאמינה חשובה ופעילה בקהילה, עוזבת את מונטראל בשליחות לדרום אמריקה. יחד איתה עזבו מאמינים חשובים אחרים את הקהילה במונטראל. עם זאת, טורונטו הופכת למרכז הקהילה בקנדה.[5]
  • 1940 - האגף לביטחון לאומי בקנדה מסיר ממאמינים בהאים התחייבות לשרת בצבא.[4]
  • 1944 - אספות רוחניות מוקמות בעיר הבירה של כל מחוז בקנדה.[1]
  • 1948 - ישנם 263 מאמינים בהאים ב-40 ערים בארץ.[1]

הקהילה הקנדית כיום

היום גרים בקנדה כ-22,000 מאמינים בהאים. הממשלות המחוזיות בקנדה מכירות בנישואין של המאמינים. הקהילה מנהלת מספר בתי ספר בהאים ואף תיכון בהאי. הממשלה גם מכירה בימי החג של התלמידים המאמינים.[1] התיכון הבהאי אשר הוקם בשנת 1988 בקולומביה הבריטית נסגר 19 שנים לאחר מכן. תלמידים מכל רחבי העולם הגיעו ללמוד תוכנית לימודים זהה לזו של המחוז. תלמידים אשר לא היו דוברי אנגלית כשפת אם היו גם יכלו ללמוד אנגלית כשפה שנייה בבית ספר.[6]

לקריאה נוספת

  • Will C. van den Hoonaard, The Origins of the Bahá'í Community of Canada, 1898-1948, Wilfred Laurier University Press, 1996.
  • Evelyn Loft Watts and Patricia Verge, Return to Tyendinaga: The Story of Jim and Melba Loft, Baha’i Pioneers, One Voice Press, 2012.
  • L. Echevarria, "The Canadian Baha’is 1938–2000: Constructions of Oneness in Personal and Collective Identity," in M. Wargurg, A. Hvithamar and M. Warmind, eds., Baha’i and Globalisation, Aarhus University Press, 2005.

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 1.5 1.6 Will C. van den Hoonaard, The Bahá’í Community of Canada, Journal of Bahá’í Studies Vol. 7, number 3
  2. ^ William Sutherland Maxwell (1874 – 1952)
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 Deborah K. van den Hoonaard, Will C. van den Hoonaard, Broad Contours of the Canadian Baha'i Community
  4. ^ 4.0 4.1 4.2 4.3 Search Chronology for entries about Canada
  5. ^ Moojan Momen, Review of the Origins of the Bahá'í Community of Canada 1898-1948, Originally composed by Will C. van den Hoonaard and Deborah K. van den Hoonaard, ‏1998
  6. ^ Maxwell International School on A-Channel News, Youtube


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0