הקהילה היהודית בשומסק
 |
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: קישורים פנימיים ועיצוב.
| |
| יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: קישורים פנימיים ועיצוב. |
קהילת יהודי שומסק (באוקראינית: Шумськ בפולנית: Szumsk) שבחבל ווהלין התקיימה החל מהמאה ה-17 ועד מלחמת העולם השנייה. רק כ 60 מיהודי העיר נותרו ניצולים. כיום אין קהילה יהודית בשומסק.
ראשית קהילה
שומסק הייתה עיר נסיכות שישבה על גבול אוקראינה – פולין. לפי העדויות היו בעיר רוב של תושבים אוקראינים והאצולה הייתה פולנית. אזכור ראשון של היהודים בעיר הוא בגזרות ת"ח ות"ט בשנת 1648, בה הרס המנהיג של מרד הקוזאקים בוגדן חמלינצקי את שומסק עד היסוד. מן העובדה שחמלניצקי ראה את שומסק כיעד להרס מסיקים שהיה שם יישוב יהודי. חמלינצקי היה שונא יהודים וראה בהם תמיד יעד לתקיפה בעוד הקהילות היהודיות היו בעלות רכוש ושגשגו. יש מסמכים רבים המראים על הימצאות הקהילה משנת 1820, בהם מפקדי האוכלוסין שהרוסים עשו, שם יש רשימת תושבים הכוללת את הקהילה היהודית. לאחר תחילת הציונות חלה התעוררות לאומית בקרב יהודי שומסק והייתה בה הרבה פעילות ציונית. בשנת 1897 חיו בשומסק 1962 יהודים בתוך אוכלוסייה של 3991 נפשות. בתחילת המאה ה-20 הייתה תנועת הגירה גדולה של יהודי שומסק רובם לארצות הברית והיו גם שעלו לארץ ישראל. הרבה מיהודי שומסק שעלו לארץ ישראל התיישבו בקיבוצים, בחדרה וברחובות. לאחר מלחמת העולם הראשונה, בתקופת הפוגרומים, מצב יהודי שומסק היה קשה, השלטון על העיר עבר מיד ליד בין הבולשביקים, סימון פטליורה ושודדים והיהודים נפגעו מכך קשות. בשנת 1920 עם קביעת הגבולות, שומסק נפכה לחלק מפולין, קילומטר אחד מהגבול עם ברית המועצות. כשפרצה מלחמת העולם השנייה הקרבה לברית המועצות אפשרה לחלק מיהודי שומסק לברוח וכך להינצל.
שומסק כחברה יהודית מעוצבת
בתקופת השלטון הפולני חוו היהודים פריחה משמעותית מבחינה חברתית ותרבותית. הקהילה היהודית הייתה מלוכדת ובעלת צביון מגובש על מעמדותיה ושכבות ייחוסה. רוב הקהילה היו שומרי תורה ומצוות, וגם הנוער שלא שמר תורה ומצוות כיבד את הקהילה והוריו, ויש לכך עדויות רבות שאנשים יוצאי הקהילה סיפרו על כך[1]. בנוסף היה הרבה עזרה הדדית וגמילות חסדים. בעיר הייתה פעילות ציונית רבה בהרבה זרמים, אולם היה ביניהם אחווה ושלום ודבר זה אינו גרם לשסעים בקהילה. בנוסף, הוקם בית ספר יהודי שבו לימדו לפי התכנית של רשת "תרבות"[2]. לפי התקן של הממשלה הפולנית, לימודי בית ספר יסודי שהיו בחינם נמשכו רק 4 שנים. כדי שהילדים ילמדו יותר, סידרו שכל כיתה נמשכה שנתיים, כך שהילדים למדו 8 שנים. ליד בית הספר הייתה ספרייה עברית גדולה ופעילה מאוד. בעיר פעל סניף גדול של תנועת החלוץ שהכשיר צעירים לעבודה חקלאית לפני עלייתם ארצה בנוסף פעל בעיר סניף גדול של תנועת 'ביתר' וגם סניף של 'השומר הצעיר'. בנוסף פעלו בעיר קרן היסוד וקרן הקיימת. בעיר הוקם גם 'חוג דרמטי' על ידי צעירי העיר שבמסגרתו הועלו מחזות של מחברים יהודים ידועים כמו שלום עליכם. חלק מההצגות היו ביידיש וחלק בעברית. בערב השואה היו בעיר 2,040 יהודים.
תקופת השואה
בשנת 1939 בהסכם ריבנטרופ - מולוטוב חולקה פולין בין גרמניה לרוסיה. החלק המזרחי של פולין שוייך לסובייטים. עד אז שומסק הייתה עיירת גבול ומאז ההסכם הפכה להיות חלק מברית המועצות. משמעות הדבר הייתה שהשיטה הקומונוסיטית חלה על שומסק. כל התנועות הציוניות היו מחוץ לחוק והסובייטים הפסיקו את הפעילות הציונית בעיר, כולל את פעילות סניף תנועת 'החלוץ הצעיר'. בני הנוער חשו בחסרון הפעילות הציונית והסניף והקימו במחתרת מחדש את הסניף וחידשו את הפעילות, וראו בכך קידוש ה'. בנוסף הסובייטים סגרו את בתי הכנסת ואסרו קיום תפילות. מי שלא ציית או תושבים שהיו בעלי רכוש רב הוגלו לסיביר (חלק מהאנשים שהוגלו באותו זמן לסיביר שרדו את המלחמה שם.). עם מבצע ברברוסה ופלישת הגרמנים לברית המועצות במאי 1940 הגרמנים השליטו חוקים בעיר ורצחו תושבים על מנת 'למען ייראו וייראו'. היהודים נדרשו להקים יודנראט מאנשים מהקהילה. רב העיר כינס אספה ואנשי העיר בחרו באנשים מקובלים והגונים על הציבור. ולצד היודנראט הוקמה משטרה יהודית. מתיעוד הניצולים לאחר המלחמה מתוארים לטובה היודנראט והמשטרה היהודית בפעילותם.
הגטו
בפורים תש"ב, 3 במרץ 1942 ניתנה פקודה להקים גטו בשומסק. ב 12 במרץ נסגר הגטו והיהודים חיו שם במצוקה, רעב ומחלות. אנשים שהיו בעלי כושר עבודה או בעלי מקצועות שנדרשו למאמץ המלחמתי של הגרמנים יצאו יום יום לעבוד בעבודות כפייה וחזרו בערב לגטו. בגטו עסקו הרבה בהברחת מזון, על אף שזה היה ידוע שזה אסור. יהודים היו מחליפים בגדים שעל גופם בעד מצרכי מזון עם אנשי העיר הגויים. המשטרה היהודית העלימה עין ואף עזרה קצת בהברחת האוכל.
בגטו תודעת הקהילה עדיין נשארה והייתה קיימת. הקימו מטבח לנצרכים ושם קיבלו את אספקת האוכל מהגרמנים שנתנו לפי כל עובד לפי ימי עבודתו וטיב העבודה. היה זה אוכל דל שכלל מרק מים דליל ופרוסת לחם, אבל נתנו אותו שלוש פעמים ביום. במטבח אכלו בעיקר אנשים שברחו לעיר בתקופה הסובייטית וקצת יהודי שומסק. רוב המשפחות השתדלו לארגן לעצמם אוכל ולבשל בביתם על מנת לא להזדקק לאוכל של הנזקקים, כל עוד שיכלו. על המטבח היו אחראים מטעם היודנראט, שעליהם גם היה מנהל משק שמונה על ידם.
בגטו היו ארבעה בתי תפילה: בית הכנסת הגדול עם הלבנים האדומות, בית המדרש האפור, הקלויז של חסידי ירמלינץ ובית הכנסת של הרבי ברנו שנוהל על ידי הרב יוסף רבין, רב העיר. בבתי הכנסת קיימו שגרת תפילה, ושם התוועדו ונפגשו אנשי הגטו. שם גם עדכנו אחד את השני בשמועות וחששות. וזה היה מרכז היהדות בגטו, גם של האנשים שלא שמרו תורה ומצוות.
חיסול הגטו והקהילה
בחודשי אוגוסט - אוקטובר 1942, בוצע החיסול הרצוף והעיקרי של יהדות ווהלין בערים השונות במקביל ושומסק בכללן. בערב ראש חודש אלול, ה-12 באוגוסט החלה האקציה (ריכוז היהודים לקראת השמדה) העיקרית. כמעט כל יהודי העיר נחטפו והוצאו מחוץ לעיירה שם נורו אל בורות הריגה. בשלושה ימים שלפני האקציה היה עוצר בגטו והיהודים ראו טת האוקראנים חופרים בורות גדולים מחוץ לעיר. שמועות על הטבח הסתננו והגיעו לאוזני אנשי העיירה שנותרו בחיים ורבים מהם התחילו להסתתר במרתפים, באורוות ובמקומות מסתור אחרים. היו שהצליחו לברוח משומסק והגיעו לכפר אנדרושובסקה ומשפחות של שטודינסטים בכפר הסתירו אותם בבתיהם ודאגו לכל מחסורם, ואפילו סידרו שהמשפחות ייפגשו מדי פעם בפעם. רבים מאנשי העיירה שנשארו בעיר נתגלו על ידי אנשי המליציה האוקראינית. אחרים נתגלו כשהרעב והצמא אילצו אותם לצאת ממחבואיהם או שקולם של תינוקות בוכים חשף את מקומות המסתור. הנתפסים הוצאו אל בורות ההריגה ונורו. מכל אנשי הגטו נותרו בחיים כמאה וחמישים איש בלבד ואלו חוסלו באקציה האחרונה שנועדה לגלות את אחרוני המסתתרים. בעת האקציות היו ניסיונות התנגדות ספונטניים. צעירים מתנועת השומר הצעיר ניסו לפרוק נשק משוטרים, ככל הנראה ללא הצלחה. שתי צעירות התנפלו על מפקד המשטרה, חנקו ונשכו אותו עד שנורו בידי השוטרים. רק 60 מיהודי העיר נותרו כניצולים לאחר השואה.
לאחר המלחמה
לאחר המלחמה שומסק הייתה חרבה. בתי היהודים והקהילה נחרבו מלבד בתים בודדים, הדואר, ובית הכנסת הגדול. ולא חזרה לשם הקהילה היהודית מעולם.
כיום, הוקם בעיר מוזיאון להיסטוריה של שומסק ושם יש מחלקה שלימה על הקהילה היהודית בשומסק.
ראו גם
לקריאה נוספת
- שומסק, ספר זיכרון לקדושי שומסק שנספו בשואת הנאצים, הוצאת ארגון עולי שומסק, 1968
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים במכלול שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "הקהילה היהודית בשומסק".