הקרב על שלזיה
המתקפות השלזיות היו שתי התקפות נפרדות שבוצעו בפברואר ובמרץ 1945 על ידי הצבא האדום הסובייטי נגד הוורמאכט בחזית המזרחית במלחמת העולם השנייה כדי להגן על אגפי הצבא האדום במהלך ההתקדמות לברלין כדי למנוע התקפת נגד גרמנית. זה עיכב את המתקפה האחרונה לכיוון ברלין בחודשיים.
ההתקפות
מתקפת שלזיה התחתית נמשכה בין 8 ל-24 בפברואר 1945, ומתקפת שלזיה העילית בין 15 ל-31 במרץ. שני המבצעים נועדו לאגף את ההתקדמות הסובייטית העיקרית על ברלין, דחקו את הוורמאכט משלזיה.
לפי מידע סובייטי, הגרמנים איבדו 54,000 חיילים: 40,000 הרוגים ו-14,000 שבויים במתקפת שלזיה העילית.[1]
החזית האוקראינית הראשונה בפיקודו של איוואן קונייב - לאחר שהשלימה את מתקפת ויסלה-אודר - התקדמה מערבה לכיוון שלזיה במטרה העיקרית להגן על האגף השמאלי של החזית הבלארוסית הראשונה, שדחפה לכיוון ברלין. באופן דומה, על מתקפת פומרניה המזרחית של החזית הבלארוסית השנייה בצפון הוטלה המשימה להגן על האגף הימני של החזית הבלארוסית הראשונה.
עיכוב
בשל הצורך לאבטח את האגפים התעכבה עד אפריל המתקפה האחרונה של הסובייטים לכיוון ברלין, שתוכננה במקור לפברואר. עד אמצע אפריל, מתקפת פומרניה המזרחית - שבוצעה על ידי החזית הבלארוסית השנייה, וגורמי החזית הבלארוסית הראשונה - הצליחה במטרותיה, והגיעה לעיר הנמל הגרמנית החשובה שטטין (כיום שצ'צ'ין).
מניעים
החלטתו של יוסיף סטלין לדחות את המתקפה לכיוון ברלין מפברואר עד אפריל 1945 הייתה נושא למחלוקת בקרב גנרלים סובייטים והיסטוריונים צבאיים, כאשר צד אחד טען כי בפברואר היה לסובייטים סיכוי לכבוש את ברלין הרבה יותר מהר ועם הרבה פחות. אבדות, והשני בטענה שהאפשרות של יחידות גרמניות גדולות (שרידי מערכת הביצורים הצ'כית) שנותרו על האגפים יכלה להביא למתקפת נגד גרמנית מוצלחת ולהאריך עוד יותר את המלחמה. מטרתו של סטלין לעכב את ההתקדמות על ברלין הייתה כנראה פוליטית, שכן היא אפשרה לו לכבוש חלקים ניכרים מאוסטריה במתקפת וינה.
הערות שוליים
