הרב חיים דוד כהנא
| לידה |
1922 ה'תרפ"ב רומניה |
|---|---|
| פטירה |
15 בנובמבר 1950 (בגיל 28 בערך) ו' בכסלו ה'תשי"א מגדל גד, ישראל |
| מקום קבורה | רחובות |
| למד ב | ישיבת מרכז הרב |
| מקום פעילות | קניה, מגדל גד |
| תקופת הפעילות | 1947–1950 (כ־3 שנים) |
| השתייכות | ציונות דתית |
| רבותיו | הרב יעקב משה חרל"פ |
| בת זוג | הניה לבית אפשטיין |
| אב | הרב מנחם כהנא |
| אם | אסתר חיה |
| רב מחנה המעצר גילגיל, קניה | |
| רבה של מגדל גד | |
הרב חיים דוד כהנא היה רב מחנה המעצר גילגיל של גולי אצ"ל ולח"י בקניה, ולאחר הקמת המדינה כיהן למשך כשנה כרבה הראשון של מגדל גד (אשקלון).
תולדות חייו
נולד ברומניה בסביבות 1922 לאסתר חיה והרב מנחם כהנא. אביו כיהן כרב בטרגו ניאמץ[1] ולימים כרב בחיפה[2]. בגיל 18 בערך נסמך להוראה. עלה ארצה בגפו, למד בישיבת מרכז הרב, והיה פעיל בתנועת המזרחי. ביולי 1947 נשלח מטעם הרבנות הראשית לשמש כרבם של גולי אצ"ל ולח"י במחנה המעצר גילגיל בקניה[3]. הוא דאג לצורכי הדת של הגולים[4][5], שימש כשוחט וכן דאג להעברת מכתבים וידיעות מהם לבני משפחותיהם בארץ ולהפך[6]. הוא ניהל חליפות מכתבים עם דמויות בכירות ביישוב ובהנהגתו כמו משה שרתוק, הרב אריה לוין, זרח ורהפטיג ומספר ראשי ערים בעניינים שונים הנוגעים לצורכי העולים ולהעלאתם ארצה. לאחר כשנה וחצי בקניה, שב עם הגולים למדינת ישראל שזה עתה הוקמה. הוא קיבל הצעות לכהן כרב בדרום אפריקה, אך סירב. בשובו ארצה החל לכהן כרב באחד מבתי הסוהר[7].
בנובמבר 1949 התמנה על ידי הרבנות הראשית לישראל לכהן כרב בעיירת העולים החדשה מגדל גד (לימים, העיר אשקלון)[8]. ב-13 בדצמבר נשא לאשה את הניה אפשטיין מירושלים[9]
במהלך כהונתו כרב, התגלעה מחלוקת חריפה בינו לבין השוחטים בני העדה התימנית, לאחר שפסל את שחיטתם משום שמצא פגם בסכיני השחיטה שלהם. השוחטים מצדם טענו כי לפי מנהגי יהדות תימן פגמים אלו אינם פוסלים את הסכין[10]. הרב הראשי לישראל בן ציון מאיר חי עוזיאל והרבנים כתריאל פישל טכורש ויצחק ליברזון (מנהל מחלקת הבשר ברבנות הראשית) בדקו אף הם את הסכינים וגיבו את עמדתו של הרב כהנא. הוויכוח קיבל גוון פוליטי, כאשר הרב כהנא והחזית הדתית המאוחדת הואשמו מעל דפי עיתון "דבר" ברדיפה פוליטית של שוחטים חברי ההסתדרות[11] ואילו עיתון "הצופה" האשים את מפא"י בהכשלת הציבור[12].
הוא העיד בפני ועדת החקירה לענייני חינוך במחנות העולים, על כך שהמבנה שהוקצה לבית ספר דתי במגדל גד אינו מתאים לצרכי המקום, ולטענתו הדבר נעשה כדי לעודד את העולים לשלוח את ילדיהם לבית הספר של זרם העובדים[13]
מותו
ב-15 בנובמבר 1950, נמצא הרב כהנא תלוי ללא רוח חיים בבית נטוש בעירו[14]. שמועות שונות התהלכו בשאלה האם מדובר ברצח או בהתאבדות. גופתו נלקחה לבדיקה בבית החולים בסרפנד (צריפין)[15]. חלק מהעיתונים שיערו שמדובר בהתאבדות[16], וחלקם כתבו שהרב כהנא נרצח.
חברת הכנסת אסתר רזיאל-נאור (שבעלה יהודה היה מגולי האצ"ל) הגישה שאילתא לשר המשטרה בכור שלום שיטרית, ותשובת המשטרה הייתה שבדיקת הרופא העלתה בוודאות שהרב כהנא שם קץ לחייו[17]
נטמן בבית העלמין ברחובות. על שמו רחוב בשכונת כוכב הצפון באשקלון.
קישורים חיצוניים
- רבי חיים דוד כהנא, אתר "אשי ישראל".
- מחנות מעצר אפריקה, המחנה בגילגיל, קניה - רב המחנה, הרב חיים דוד כהנא - התכתבות עם שונים, בארכיון מכון ז'בוטינסקי.
- מכתב הרב כהנא, המשקיף, 21 ביולי 1947
הערות שוליים
- ^ הרב ח.ד.כהנא רב לגולי קניה, הצופה, 8 ביוני 1947
- ^ חיפה, הצופה, 10 באוקטובר 1948. ראו אודות האב בקובץ "תורת אמת" שטנפנשט גליון ה, תשע"ג, עמ' רכט.
- ^ "לאסירי ציון יקרא דרור", הבוקר, 17 ביולי 1947
- ^ ראו למשל תשובת הרב צבי פסח פרנק ל"בן ישיבה שנסע לקניא בתור רב להגולים שמה" (שו"ת הר צבי יורה דעה סימן רלז)
- ^ ראו למשל: שולמית אליאש, 'גולי אצ"ל ולח"י במחנות המעצר באפריקה', עמ' 59, עמ' 62 ועוד; דב מילמן, 'תולדות אסירי ציון באפריקה' עמ' 184
- ^ דרישת שלום לגולי קניה, המשקיף, 4 ביולי 1947
- ^ מיתה מיסתורית של הרב ח. ד. כהנא, חרות, 17 בנובמבר 1950
- ^ הרב ח. ד. כהנא רבה של מגדל גד, הארץ, 30 בנובמבר 1949
- ^ הזמנה לחתונה, הצופה, 11 בדצמבר 1949
- ^ סכין שמגעה "כמגע ראש שיבולת" כשרה לשחיטה לדעת הרמב"ם (משנה תורה לרמב"ם, ספר קדושה, הלכות שחיטה, פרק א', הלכה י"ח), שכדעתו נוהגים רבים מיהודי תימן, אך לדעת הרמ"א היא פסולה (שולחן ערוך, יורה דעה, סימן י"ח, סעיף ו').
- ^ "החזית הדתית" מתאנה אל השוחטים מהעדה התימנית, דבר, 3 במרץ 1950
- ^ "שוחטים" מטעם מפא"י הכשילו תושבי מגדל גד בבשר טריפה, הצופה, 23 בפברואר 1950
- ^ מדריכים מתעללים במורות דתיות, הצופה, 20 ביוני 1950
- ^ מיתה חטופה של הרב ח.ד. כהנא, מעריב, 16 בנובמבר 1950
- ^ רב במגדל גד נמצא תלוי, הארץ, 17 בנובמבר 1950
- ^ שלח יד בנפשו?, דבר, 17 בנובמבר 1950
- ^ הישיבה המאתיים ושתים עשרה של הכנסת הראשונה, יום רביעי, ג' בשבט תשי"א, 10 בינואר 1951, באתר הכנסת.
