הרי האבר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרי האבר

הרי האבר או הרי לה האבראנגלית: Havre Mountains[1]) הם רכס הרים בצידו המערבי של האי אלכסנדר, שבאנטארקטיקה[2].

אורכה של קבוצת ההרים 37 קילומטרים בכיוון מזרח - מערב, בין כף ווסטוק לבין הבקע הרוסי[2].

גובהם של ההרים 1,900 מטרים מעל פני הים[3].

רכס ההרים כולל את פסגת סנט ג'ורג', הר ניומן ופסגת סיימון[3].

היסטוריה

גילוי ומיפוי לשון היבשה

ההרים התגלו ב-28 בינואר 1821[4] על ידי המשלחת האנטארקטית הרוסית הראשונה, בפיקודם של פביאן גוטליב פון בלינגסהאוזן ושל מיכאיל לאזארב[2].

ההרים נצפו שוב בפברואר 1898[4] על ידי אנשי המשלחת האנטארקטית הבלגית (אשר חקרה את אנטארקטיקה בין השנים 18971899)[2].

ההרים מופו לראשונה באופן חלקי על ידי המשלחת הצרפתית הרביעית לאנטארקטיקה בין השנים 19081910, בפיקודו של ז'אן-באטיסט שארקו[2].

ההרים מופו בפירוט בהתבסס על צילומי אוויר שצולמו על ידי משלחת החקר האנטארקטית רון, בין השנים 19471948, ועל ידי סקר שטחי חסות איי פוקלנד בשנת 1960[2].

מקור השם

שארקו קרא להרים על שמו של נמל לה האבר, ממנה יצאה משלחתו בשנת 1908 באונייה Pourquoi-Pas? IV ("למה לא? IV")[2].

לקריאה נוספת

• United States. Defense Mapping Agency. Hydrographic Center, Sailing Directions for Antarctica: Includes Islands South of Latitude 60°, P 206

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0