הרכבת התחתית של ורשה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרכבת התחתית של ורשה
Warsaw Metro logo.svg
מידע כללי
עיר ורשה
מפעיל עיריית ורשה
מידע על ההקמה
פתיחת המערכת 1995
מידע על המערכת
אורך המערכת 22.7 קילומטרים
רוחב המסילה 1,435 מילימטרים
מספר נוסעים ביום 250,000-571,000
מספר נוסעים בשנה 147.2 מיליון (2013)[1]
מספר הקווים 1
מספר התחנות 21
תרשים המערכת
Warszawa metro plan1.svg
תחנת האצטדיון הלאומי בשנת 2014, בטרם נחנכה

הרכבת התחתית של ורשהפולנית: Metro Warszawskie) משרתת את ורשה, עיר הבירה של פולין. היא כוללת כיום שני קווים. הקו הראשון M1 נפתח בשנת 1995 ומתמשך ממרכז העיר אל פרבריה הצפוניים והדרומיים. הקו השני M2 נחנך ב-8 במרץ 2015, כאשר הוא כולל 7 תחנות בעוד ש-27 תחנות מתוכננות להיפתח בהמשך. בשנת 2013 התקיימו ברכבת 250 אלף עד 571 אלף נסיעות מדי יום.[2]

תולדות הרכבת

הרעיון להקים בורשה רכבת תחתית הועלה לראשונה סמוך לאחר שפולין זכתה מחדש בעצמאותה בשנת 1918. ב-1925 החלה עבודת התכנון של הרכבת ועבודות ההקמה היו צפויות להתחיל בשלהי העשור, אך נדחו בשל השפל הכלכלי הגדול. ב-1934 נפח רוח חיים במיזם ראש העירייה החדש של ורשה, סטפן סטרז'ינסקי (Stefan Starzyński). התוכנית המחודשת כללה הקמת שבעה קווים במהלך 35 שנים. העבודות להקמת הקו הראשון החלו ב-1938 והיו אמורות להסתיים במחצית שנות הארבעים, אך מלחמת העולם השנייה שמה קץ לתוכנית השאפתנית. המנהרות הקצרות שנחפרו לפני פרוץ המלחמה משמשות כיום כמרתפי יין.

בפולין הקומוניסטית שלאחר מלחמת העולם השנייה הוכנו מספר תוכניות להקמת הרכבת התחתית בורשה, אשר היו שונות במידה רבה מהתוכנית שנהגתה לפני המלחמה, וחלקן כללו חפירת מנהרות בעומק רב. רק עבודות חפירה והקמה מעטות באו בעקבותיהן והן לא הבשילו לכדי הקמת מערכת רכבת פעילה.

קשיים כלכליים בפולין עיכבו את קידום הקמת הרכבת התחתית בורשה בשנים רבות נוספות, ורק בשנת 1984, בשלהי השלטון הקומוניסטי, החלו העבודות להקמת הקו הראשון. הן התנהלו באיטיות רבה והוא נחנך לאחר 11 שנים, ב-1995, כשאורכו 11.1 קילומטרים ובו 11 תחנות.

קווים

קו מס' 1 הוארך מאז פתיחתו, והקטע שהופעל בו בראשיתו מהווה כיום את מחציתו הדרומית של הקו. עד 2006 הוא הוארך בשבעה קילומטרים נוספים, וב-2008 הסתיימה הקמת הקו כולו, באורך כולל של 22.7 קילומטרים. הקו חוצה את כל העיר מדרום לצפון, ממערב לוויסלה, ולאורכו 21 תחנות. עוד צפויות לקום לאורכו שתי תחנות נוספות (מוראנוב ופלאץ קונסטיטוציי), שבנייתן הושעתה בזמנו בשל קשיי מימון. תחנת Centrum נמצאת במרחק הליכה של כ-200 מטרם מתחנת הרכבת ורשאבה שרודמיישצ'ה (Warszawa Śródmieście - "ורשה מרכז העיר"), וכ-400 מטרים מתחנת הרכבת המרכזית של העיר.

העבודות להקמת קו מס' 2, בכיוון מזרח-מערב, החלו ב-2010 והמימון להקמתו הגיע בעיקר מהאיחוד האירופי. הקו יצטלב עם קו מס' 1 בתחנת שוויינטוקז'יסטקה (Świętokrzystka - "הצלב ה"קדוש"") ויעבור מזרחה משם במנהרה מתחת לנהר ויסלה, ויגיע לאצטדיון הלאומי ולרובע פראגה. השלמת חלקו הראשון של הקו באורך של 6.1 קילומטרים ובו שבע תחנות צפויה במהלך 2015. בהמשך יוארך הקו והוא מתוכנן להגיע לאחר סיומו לאורך של 32 קילומטרים ולכלול 21 תחנות נוספות. חלקו המזרחי יתפצל לפי המתוכנן לשתי זרועות.

על פי המתוכנן תכלול הרכבת בסופו של דבר ארבעה קווים באורך כולל של 100 קילומטרים.

עבור הרכבת נבנה דפו (Depot) יחיד, הנמצא בקצהו הדרומי של קו מס' 1.

ציוד נייד

הקטרים והקרונות הראשונים ששימשו ברכבת התחתית היו מתוצרת ברית המועצות ונמסרו לפולין במתנה מספר שנים לפני הפעלת הרכבת. בשנת 1998 הוזמנו קרונות וקטרים חדשים מחברת אלסטום הצרפתית וכולם סופקו עד 2005. כיוון שהקרונות הסובייטיים והצרפתיים אינם ניתנים לחיבור זה עם זה, הוזמנו ב-2006 קרונות נוספים מתוצרת רוסיה, כדי להשלים את הרכבות הסובייטיות המתיישנות. בשנת 2011 הוזמנו קרונות וקטרים חדשים מתוצרת תאגיד סימנס. סך הכל ברשות הרכבת התחתית 276 קרונות המופעלים ב-46 מערכים של שישה.

London Underground lines
קו דגם תמונה כניסה לשירות תוצרת מספר קרונות כולל מספר קרונות במערך אורך במטרים מספר מושבים קיבולת כוללת
M1 מטרובאגונמאש סרייה 81-717/81-714 Malantaŭo de metroa trajno en Varsovio.jpeg 1989–2009 ברית המועצות, רוסיה 132 6 115.4 256 1276
M1 אלסטום מטרופוליס Alstom Metropolis'98 w nowym malowaniu.jpg 2000–2005 פולין 108 6 117.1 264 1470
M1 סימנס אינספירו Siemens Inspiro Front 01.jpg 2013 פולין 36 6 117.7 232 1500
M2

M2

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Metro w liczbach
  2. ^ בימי ראשון ובימי עבודה, בהתאמה. ב-2013 התקיימו 147.2 מיליון נסיעות בסך הכל (מקור: דו"ח שנתי ל-2013).
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0