הרמן באואר-מארקפי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה. הרמן באואר-מרקפי; במקור באואר מרקוסון הרמן (בהונגרית: Bauer-Márkfi Herman; סניץ,[1] 1801 - סגד, 14 במרץ 1874) היה מורה יהודי-הונגרי, פקיד הרישום ואחר כך המזכיר של הקהילה היהודית בסגד.

ביוגרפיה

הרמן באואר-מארקפי הועסק כמורה בבית הספר היהודי בעיר מאקו בדרום ממלכת הונגריה, שם היה גם פקיד הרישום. הוא נבחר לפקיד הרישום בשנת 1834 על ידי הקהילה היהודית הגדולה בעיר סגד, שם עבד גם כמזכיר הקהילה לאחר מכן בהצלחה רבה עד לפרישתו בשנת 1862.

הרמן באואר-מארקפי היה חוקר יהדות, עברית ותלמוד בולט, שגם נשא דרשות בהונגרית ובגרמנית. הייתה לכך השפעה משמעותית על ה"הונגריזציה" של היהודים בתחומי ממלכת הונגריה.

הוא קיים פעילות ספרותית מתמדת. עבד ב"ביכורי העתים"[2] שיצא בווינה (כתב עת מדעי שהופיע בווינה בשפה העברית והיה כתב עת של תנועת ההשכלה היהודית בתקופת פעולתה באוסטריה ובגליציה, כתה העת שיצא לאור בווינה בשנים תקפ"א-תקצ"ב (1820–1831) כלל גם רשימות רבות של משה שטיינשניידר מייסד המחקר המודרני של הביבליוגרפיה העברית. ב-23 במרץ 1841 פרסם באואר-מארקפי הזמנה למילון כיס עברי-הונגרי (העבודה שתוכננה לשמונה חוברות כבר הייתה אז מושלמת בכתב יד). באואר היה היהודי הראשון שכתב מחקר פילוסופי בהונגרית בעקבות הפיידון[3] של משה מנדלסון בשם "הנשמה".

עבודותיו שהתפרסמו בנפרד

  • Fromme Ansichten. סגד, 1837.
  • נאום חגיגי. כתב לחנוכת בית הכמסת ב 19 מאי 1843 1843.
  • קול אבל. לזכרו של מר יאנוש פאלפי, חבר מועצת העיר סגד, להלווייתו. סגד, 1844.
  • Eine Freudensstimme (אירוע ההשבעה של הפלטין של צ'ונגראד. סגד, 1852.

תרגומים ספרותיים

  • על אלמוות הנפש (הנשמה). סגד, 1836. שתי חוברות. (נכתב בעקבות פיידון של מנדלסון)
  • משלי שלמה[4] בודה, 1844. (המשלים של שלמה בהונגרית ובעברית, באותיות אוניברסיטת M K)

לקריאה נוספת

הערות שוליים

  1. ^ Szinnyeinél Hlubok
  2. ^ כריכה חיצוני כתב העת ביכורי העתים וינה
  3. ^ "פיידון", בפרויקט גוטנברג הגרמני (בגרמנית)
  4. ^ A Zsidó Lexikon szerint Salomó
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0