הרמן קרוק
 | |
| הרמן קרוק |
הרמן קרוק (ביידיש: הערמאן קרוק; 19 במאי 1897, פלוצק, פולין – 1897- בספטמבר 1944, מחנה לאגדי, אסטוניה) היה ספרן ועיתונאי יהודי פולני, חבר מפלגת הבונד הסוציאליסטית הפולנית, ומחברו של יומן על קורותיו בתקופת השואה, בגטו וילנה ולאחר מכן במחנה עבודה באסטוניה.
קורות חיים
נולד בפלוצק שבפולין. הצטרף לקבוצה סוציאליסטית יהודית המקורבת לתנועת
. בהשפעת המהפכה ברוסיה עבר למפלגה הקומוניסטית הפולנית, אך במהרה התאכזב מעמדת הקומוניסטים בשאלה היהודית ובתחילת שנות ה-20- חזר לתנועת הבונד והיה פעיל ב'צוקונפט', תנועת-הנוער של המפלגה. עבר לוורשה, התרכז בעיקר בתחום החינוכי החברתי, היה פעיל בארגון ספריות פועלים, השתתף ב'פולקס צייטונג', בטאון ה'בונד', ונמנה עם מנהיגי ה'בונד' בפולין[1]. בוורשה עבד כספרן ב"גראסער ביבליאטעק" והיה מזכיר "ליגת התרבות" (קולטור ליגע) בפולין.[2]
קורותיו בשואה
עם פלישת גרמניה הנאצית לפולין בספטמבר 1939 נמלט קרוק מוורשה והגיע עם זרם הפליטים לווילנה, שנעברה א לשליטת ברית המועצות בעקבות הסכם ריבנטרופ מולוטוב, והייתה לבירת ליטא הסובייטית. בעזרת ה'בונד' קיבל קרוק אשרה לארצות-הברית, אך השלטונות הסובייטים מנעו ממנו לצאת מברית-המועצות. כשתקפה גרמניה הנאצית את ברית-המועצות וצבאה התקרב לווילנה, החליט להישאר בשלטון הגרמנים ולרשום את אירועי התקופה. בפתח יומנו כתב: ’אין הכוח ליטול שוב את מקל הנדודים ולצאת רגלי לדרך. אני נשאר... ואם אני נשאר, ואם אהיה קורבן הפשיזם, אטול למיצער את העט ואכתוב פנקס של עיר. ברור: וילנה תיכבש, הגרמנים יתחילו בפשיזציה של העיר, יהודים יוכנסו לגטו. כל זה ארשום.[3]’
כשנכלא בגטו וילנה ב-1941 ארגן את יצירתה של ספריית הגטו, ופיקח על הקמתה ועל הרחבתה.[4] הוא מילא מפקיד מרכזי במערכת הסיוע הסוציאלי בגטו וכן בחיי התרבות בגטו.
קרוק וזליג קלמנוביץ', סגן מנהל יווא בווילנה, נדרשו על ידי אנשי כח משימה רוזנברג לאסוף ולמיין את החומר הארכיוני של מכון ייוא וספריות נוספות. היה עליהם לבחור את החומר האיכותי, הוגדר 30%, וכל היתר נשלח לגריסה. עם הזמן הצטרפו אליהם למשימה חוקרים, משוררים ומשכילים יהודיים נוספים. חלקם הבריחו פריטים בעלי ערך אל תוך הגטו או החביאו אותם במקומות אחרים. הם זכו לכינוי "בריגדת הנייר".[5]
קרוק כתב יומן ביידיש ובו תיעד את קורותיו בגטו, וכן את חיי היום יום בגטו. יומנו מהווה מקור רב ערך לחקר התקופה והוא אחד המסמכים החשובים ביותר בתיעוד גטו וילנה.[6]
בספטמבר 1943, עם חיסול גטו וילנה, גורש קרוק למחנה הריכוז לאגדי (Lagedi) באסטוניה. את הערך האחרון ביומן כתב קרוק ב-17 בספטמבר 1944. לאחר כתיבת ערך זה טמן קרוק את יומנו באדמתו של מחנה הריכוז לאגדי (Lagedi) באסטוניה. למחרת היום אולצו קרוק ויתר אסירי המחנה לערום עצים בערמה, נורו וגופותיהם הונחו על הערמה לשרפה. הצבא האדום, שהגיע למחרת, לא הצליח למנוע את הרצח, אך מנע את שרפת הגופות.
אשתו של קרוק, פאולינה (לבית הורוביץ; לימים ורדי), עלתה לארץ ישראל.[7]
פרסום היומן
היומן נכתב במכונת כתיבה בשלושה עותקים, שהוסתרו במקומות שונים. ב-1945, אחרי המלחמה, הוצא היומן מהגניזה על ידי אברהם סוצקבר, שהעבירו לייווא (המכון למחקר יהודי) שבניו יורק. היומן ראה אור ביידיש בהוצאת ייווא בניו יורק תחת הכותרת "טאָגבוך פון ווילנער געטאָ" (יומן גטו וילנה) בשנת 1961, כ-16 שנה לאחר גילויו. כרוניקה זו מתחילה בליל 23 ביוני 1941, ערב כניסת הגרמנים לווילנה, ונקטעת ביום 14 ביולי 1943, כחודשיים לפני חיסולו הסופי של הגטו. בנוסף, נמצאו קטעים מהמשך התיעוד של קרוק – יומנו מאסטוניה. אלה הובאו לישראל, למורשת - בית עדות ע"ש מרדכי אנילביץ'. הם פורסמו ב-1964 בתרגום עברי בכתב העת "ילקוט מורשת". ב-1988 הופיע תרגום חלקי של היומן לגרמנית בהוצאת לאורנטיוס, בעריכת פנקס שוורץ ובתרגום מריה קיהן-לודוויג (Maria Kühn-Ludewig). בשנת 2002 ראה אור בהוצאת ייווא והוצאת אוניברסיטת ייל תרגום לאנגלית של מרבית היומן, שנערך על ידי בנימין הרשב ותורגם על ידי בת-זוגו ברברה הרשב.
- טאָגבוך פון ווילנער געטאָ; אויסטייטשונגען און הערות פון מרדכי וו. בערנשטיין, ניו יורק: יידישער וויסנשאפטלעכער אינסטיטוט (ייווא), 1961.
- "מעזבונו של הרמן קרוק"; המלביה"ד: אבא ק[ובנר], ילקוט מורשת, 2,ב (אפריל 1964), 46–80.
- Herman Kruk, The Last Days of the Jerusalem of Lithuania: Chronicles from the Vilna Ghetto and the Camps 1939-1944 ; edited and introduced by Benjamin Harshav; translated by Barbara Harshav, New Haven, CT: YIVO Institute for Jewish Research; Yale University Press, 2002.
קישורים חיצוניים
- רשימת מאמרים על הרמן קרוק באתר רמב"י
- הרמן קרוק באנציקלופדיה של השואה, באתר יד ושם
- מיומנו של הרמן קרוק, על חיי הילדים בגטו וילנה, בתערוכת האינטרנט ירושלים דליטא: על יהודי וילנה בתקופת השואה, באתר יד ושם
- "הערמאן (הערש) קרוק", בתוך: שלמה גרינשפּאן, יידן אין פּלאָצק, ניו יורק: (דפוס א’ & ה’), 1960, עמ' 207–208 (ספר יזכור לקהילת פלוצק, בספריית העיר ניו יורק, תמונות 213–214) (מתוך הספר "דורות בונדיסטן") (ביידיש)
- ראיון עם בני מר, מתרגם יומנו של קרוק לעברית, באתר יד ושם
- מדברי קרוק ביומנו, על אמנות בגטו וילנה, באתר יד ושם
- על הרמן קרוק במאמר על תרבות היידיש, בכתב העת זיקה באתר בית הספר הבינלאומי להוראת השואה ביד ושם
- על הרמן קרוק באתר איגוד יוצאי וילנה www.vilna.co.il
- בני מר, מראה ותודעה של אסון גדול, הארץ 17.4.2006
הערות שוליים
- ^ הרמן קרוק, באתר www.vilna.co.il
- ^ אהרן עינת, חיי יום-יום בגטו וילנה, גבעת חביבה: מורשת, בית עדות על שם מרדכי אנילביץ', 2013
- ^ הרמן קרוק, באתר www.vilna.co.il
- ^ על הספרייה בגטו וילנה, באתר יד ושם.
- ^ David E. Fishman, The book smugglers : partisans, poets, and the race to save Jewish treasures from the Nazis, Lebanon, NH: ForeEdge, an imprint of University Press of New England, 2017
- ^ הרמן קרוק באנציקלופדיה של השואה, באתר יד ושם.
- ^ הרמן קרוק: דף עד שמולא על ידי אשתו, פאולינה ורדי (לבית הורוביץ), 1 ביולי 1955, במאגר המרכזי של שמות קרבנות השואה באתר יד ושם.
