הרצליה צמח

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הרצליה (רג'ינה) צמח (לוקאי) (תרצ"ג 1933 - תשע"ו 2015) גדלה בקהילת ארביל שבצפון עיראק ונטלה חלק בפעילות המחתרת היהודית הציונית בארביל.

ראשית חייה

רג'ינה צמח נולדה לשרה ומנשה צמח, בעיר ארביל, שבצפון עיראק. היו לה חמש אחיות מבוגרות ממנה, ואח צעיר ממנה. לאביה, מנשה צמח, היה מפעל לבגדי נשים והוא עסק גם בנדל"ן. היא ומשפחתה גרו בבית בן שתי קומות באזור מחלת אל תעגיל, שהיה אחד משני הבתים היחידים שהתחברו לרשת החשמל. בניגוד לבנות יהודיות אחרות בגילה, התעקשה צמח ללמוד בבית הספר לבנות בארביל, ולרכוש השכלה. בשנת 1935 החלו השלטונות בעיראק לאסור כל פעילות ציונית ולכן ניתן היה להצטרף לתנועה הציונית רק בחשאי ובצורה מחתרתית. באותה תקופה יהודי המחתרת בארביל למדו עברית בסתר, וניסו להשיג כל פיסת מידע על המתרחש בארץ.[1][2][3][4]

ההצטרפות למחתרת

בגיל 16 שמעה רג'ינה על אספת תלמידים יהודים במוסול, וכשהתגנבה לאספה עם אחת מחברותיה, גילתה כי התלמידים לומדים עברית בסתר, למרות האיסור להשתייך לתנועה הציונית וללמוד עברית. התלמידים הצעירים לקחו על עצמם סיכון עצום בהפרת איסור זה. לאחר שהצטרפה לקבוצה, שונה שמה של רג'ינה להרצליה (שם עברי), והיא הפכה במהרה לאחת המדריכות של הנערות, שלא הלכו לבית הספר וחלקן אף לא ידעו קרוא וכתוב. לאחר שלמדו לימודי עברית במחתרת, רבות מן הנערות שאבו מפעולות אלו ביטחון עצמי ומרדו בדרך החיים המסורתית של משפחתם. אחדות אף ברחו לישראל לפני ואחרי הקמת המדינה, בלי הסכמת הוריהן.[5][1]

המעצר באשמת ציונות

ביום הקמת מדינת ישראל, ה' באייר תש"ח 1948, הוקמו בעיראק בתי דין צבאיים, שנועדו לשפוט את יהודי עיראק. התנהל מצוד אחר היהודים, ובכל יום הושלכו עשרות צעירים ומבוגרים לכלא באשמת ציונות. השלטון העיראקי באותם ימים היה צריך לשנות את החוק ולהכניס לקטגוריית העבירות הפליליות את הציונות, שעונשה החמור היה 7 שנות מאסר. באחד הימים הגיעו שוטרים לביתה של צמח ומצאו מכתב בעברית שקיבלה מחברה מישראל ובשל כך נעצרה על ידי המשטרה בגין מציאת חומר ציוני בביתה, לימוד עברית ושיתוף פעולה עם האויב. מאסרה של צמח היה המקרה הראשון שבו נעצרה נערה כל כך צעירה בעקבות פעילות ציונית.[5][2][1]

תקופת מאסר

צמח הושלכה לכלא ללא משפט, בחברת גברים, ובלילות הייתה מפחדת שיאנסו אותה. בזכות יכולתה של צמח לקרוא ולכתוב, הצילה את עצמה מגורל מר: בבוקר הראשון שלה בכלא, היא הציעה לאסירים האנאלפביתים לכתוב למענם מכתבים ואף לקרוא מכתבים שקיבלו מביתם. מעשיה הרשימו את האסירים, ואלה, בתמורה, הגנו עליה מפני הסוהרים, שהיו מציקים לה ומקללים אותה.

פעמיים בשבוע נלקחה צמח לחקירה ועונתה קשות כדי להוציא ממנה הודאה על פעילותה הציונית. על אף היותה רק בת 16 בלבד, צמח לא נשברה ולא הודתה בפעילות זו. משפחתה שמעה על התנאים הנוראיים שבהם הרצליה שוהה, וניסתה לדאוג לה מבחוץ על ידי ניסיון לשחד את הגורמים האחראים, אך ניסיון זה לא צלח. צמח ביקשה שלא יעשו פעולות נוספות למענה, שמא יקרה להם משהו רע. גם כאשר שניים מחבריה למחתרת הכינו תוכנית נועזת במטרה להבריח אותה מהכלא ולהעביר אותה לארץ ישראל, היא סירבה לבוא איתם מחשש שהמשטרה, במטרה למצוא אותה- תפגע במשפחה שלה.[5][2][1]

החקירה במשטרה החשאית

ללא משפט המשיכה צמח לשבת עוד חצי שנה בכלא עד שנלקחה למשרדי המשטרה החשאית בעיראק, שהייתה ידועה באכזריותה. בעדות שמסרה ל"המיליון שנשכח"[5], ארגון העוסק באיסוף עדויות מיהודים שחיו בארצות האסלאם בתקופת מלחמת העולם השנייה, היא סיפרה שכאשר הגיעה למשטרה החשאית, היא נלקחה לחדר חקירות, שם איימו עליה כי אם לא תודה במעשיה- ישחטו אותה. בנוסף אליה, יהודים רבים עברו התעללויות ועינויים רבים, במטרה להוציא מהם הודאות באשמות שטפלו עליהם. צמח שמעה את צעקותיהם מהחדר הסמוך ובמטרה להוציא ממנה הודאה, היא מספרת שאיימו עליה ואמרו לה כך: "את שומעת את הצעקות. אם לא תודי נעשה לך אותו הדבר." צמח לא נשברה. לאחר שסירבה להודות נלקחה לבית דין צבאי בבגדד, שם, גזרו עליה עוד שנתיים מאסר. לצמח לא היה שום סניגור שיגן עליה, ולא הייתה לה שום הזדמנות להביע את דעתה. צמח הועברה לכלא נשים לשנתיים נוספות של מעצר.[5][1]

בית הסוהר לנשים, שביתת הרעב והשחרור

על פי עדותה של צמח, היא הוכנסה לכלא נשים בבגדד יחד עם אסירות ערביות פליליות ואסירות יהודיות שהואשמו בקומוניזם. בבית הסוהר הפשיטו את צמח והלבישו אותה בשק יוטה מלוכלך, דוקרני ומלא כינים. צמח רצתה להצטרף לקבוצת האסירות הקומוניסטיות, אך הן דחו את חברתה כששמעו שהיא ציונית. רק אחרי הבטחות מצדה להקשיב לתורה הקומוניסטית, הסכימו לצרף אותה ואף להגן עליה.

בכלא, האסירות הוכרחו לכבס את מדי האסירים הגברים שהיו מלוכלכים בצואה. הן היו משפשפות בגדים מבוקר עד ערב עד שהרגישו כי עורן נתלש ממקומו. הן זכו למזון מועט ביותר שכלל לחם ותמרים, והיו רעבות וכאובות לאחר שהחליטו כי המצב בלתי נסבל, פתחו האסירות בשביתת רעב. מנהל בית הסוהר ניסה לגרום לאסירות להפסיק את השביתה על ידי איומים. בנוסף, קרעו את בגדיהן והכו אותן באלות. מצבן של האסירות הורע, ולאחר עשרים ואחד יום נלקחה צמח, שהייתה על סף מוות, ופונתה לבית החולים שם הוחדר לה צינור הזנה והיא הואכלה בכפייה. אף על פי שהשביתה הופסקה בכח, היו לה השפעות חיוביות. שלטונות בתי הסוהר הקלו על האסירות והוסיפו מזון לתפריט. לאחר שנתיים קשות ביותר, שוחררה צמח מבית הסוהר, איתנה ברוחה.[5][2][1]

עלייתה לארץ

בשנת 1950 שלטונות עיראק הודיעו על חוק חדש: "כל יהודי שרוצה לעלות לארץ ישראל יצטרך לוותר על אזרחותו העיראקית." חודש לאחר ההכרזה, עלו לארץ ישראל למעלה מ-110,000 יהודים מעיראק. עלייה זו נודעה בשם מבצע עזרא ונחמיה.[2]

אחרי שנים של סבל, ברחו צמח ומשפחתה מעיראק ועלו לארץ ישראל, במבצע 'עזרא ונחמיה', ללא רכוש כלל, משום ששלטונות עיראק החרימו אותו. צמח תיארה את הרגשתה ברגע הנחיתה: "אחרי מה שעבר עלינו, על המשפחה ועליי, אני הייתי מסוחררת מרוב אושר כשהגעתי לארץ ישראל, כי במשך כל הזמן בבית הסוהר חלמתי להגיע לארץ ישראל אם אשאר בחיים, וכשהגעתי הנה לא היה אכפת לי שום דבר."[6][2]

צמח ומשפחתה שוכנו באוהל במעברה בפרדס חנה, ואחרי כשנה עברו לחיפה. בעקבות נישואיה שינתה צמח את שם משפחה מצמח ללוקאי. היא עסקה בהוראה בחיפה ובהמשך הייתה פעילה במפלגת העבודה. צמח הוכרה כאסירת ציון, נשלחה לקונגרסים בין לאומיים לספר את סיפורה, ובמשך שנים סיפרה את סיפור מעצרה במוסדות חינוך, בקיבוצים ובצה"ל. היא נמנתה עם חברי הנהלת העמותה ליהודי ארביל.[3][2][1]

סיפור גבורתה של צמח הונצח בסרטו של הבמאי יצחק חלוצי 'צמות'.[2]

קישורים חיצוניים

  1. העיר ארביל, העיר שבה הרצליה נולדה וגדלה, היה מקום פעולתה של המחתרת הציונית בה השתתפה הרצליה.
  2. הרצליה לוקיי בראיון בתוכנית ערב חדש, עם נטע סובול, אתר האינטרנט יו-טיוב.22 במאי 2016.
  3. נערה במחתרת בעיראק - הרצליה לוקיי, יו-טיוב. 4 בדצמבר 2016.
  4. צמות- הסרט המלא - הערוץ הרשמי של הטלוויזיה החינוכית הישראלית באתר האינטרנט יו-טיוב. 21 באוקטובר 2013.

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 1.5 1.6 יובל מלחי, הילדה שרצתה להיות ציונית, באתר קטעים בהיסטוריה
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 2.5 2.6 2.7 מנדלקורן, ח', כל יהודי ארביל איתך, מגזין סגולה
  3. ^ 3.0 3.1 תנועת המחתרת הציונית חלוצית, באתר תנועת המחתרת הציונית חלוצית
  4. ^ הרצליה לוקיי, באתר geni
  5. ^ 5.0 5.1 5.2 5.3 5.4 5.5 ספי גבאי, המיליון שנשכח, עדויות מעיראק., באתר המיליון שנשכח, ‏2007
  6. ^ הרצליה לוקיי בראיון בתוכנית זה הזמן, באתר יוטיוב, ‏22 במאי 2016
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0