השל פרומקין
 | |||||||
| לידה |
1896 בוברויסק, האימפריה הרוסית | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
11 באפריל 1974 (בגיל 78 בערך) פתח תקווה, ישראל | ||||||
| מדינה |
 ישראל | ||||||
| תאריך עלייה | 1920 | ||||||
| מקום קבורה | בית הקברות קריית שאול, תל אביב-יפו | ||||||
| סיעה | מפא"י | ||||||
| |||||||
הֶשֶל (שלמה) פְרוּמְקִין (על פי רוב: ה. פרומקין; 1896 – 11 באפריל 1974) היה ממייסדי ההסתדרות ומאנשי הכלכלה שלה. חבר הכנסת הראשונה מטעם מפא"י, חבר ועדת הכלכלה ועורך כתב העת "רבעון לכלכלה".
ביוגרפיה
פרומקין נולד בשנת 1896 בעיר בוברויסק שברוסיה הלבנה, אז בתחום המושב של האימפריה הרוסית (כיום בבלארוס). הצטרף לתנועה הציונית הסוציאליסטית בגיל צעיר. פעיל ציוני סוציאליסטי בתנועות "צעירי ציון" ו"החלוץ" ברוסיה ובפולין, ובשנת 1920 היה ציר בוועידת פראג, שבה הוקמה ההתאחדות. באותה שנה עלה לארץ ישראל.
עם עלייתו ארצה היה פועל כבישים (כביש חיפה-ג'דה) וחבר קבוצת דגניה ב. לאחר מכן החל בפעילות ציבורית, בהיבחרו כציר בוועידת ההסתדרות הראשונה מטעם "הפועל הצעיר". פרומקין היה חבר קבוע של "המשרד לעבודות ציבוריות" של ההסתדרות (שהפך להיות "סולל בונה") ומנהלו. כמו כן, היה ממקימי בית הספר לפעילי ההסתדרות.
פרומקין כתב כדרך קבע על נושאים כלכליים, ציוניים ומדיניים בעיתון "דבר" וביתר ביטאוני תנועת העבודה. את הרצאותיו ומאמריו פרסם בספרו "עליה ופיתוח בדרך למדינה". כחבר ב"וועד הפועל של ההסתדרות" היה אחראי למחלקה הכלכלית שלו. הוא שימש כיועצם הכלכלי של מנהלי המדיניות של ההסתדרות שקיבלו תפקידי מפתח בסוכנות היהודית ולאחר מכן בממשלת ישראל. בשנת 1940 מונה כחבר במועצת המנהלים של בנק הפועלים. בנוסף, היה בין יוזמי ומנהלי "כופר היישוב" – מס שהטיל על עצמו היישוב היהודי בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי למטרות מימון פעולות לשמירה על הביטחון.
פרומקין נבחר כחבר האספה המכוננת (הכנסת הראשונה), והיה חבר בוועדת הכספים שלה. בשנת 1951 היה בין המייסדים של "בית הספר לפעילי הסתדרות", שם ניהל את הסמינר למשק וכלכלה.
בשנת 1953 ייסד את כתב העת "רבעון לכלכלה", והיה עורכו הראשון במשך כ-21 שנה, עד פטירתו בשנת 1974.
בתו, צביה, הייתה נשואה לסופר ואיש הציבור משה שמיר, אף הוא חבר הכנסת.[1]
כתביו
קובץ מבחר הרצאות ומאמרים:
- עליה ופיתוח בדרך למדינה, תל אביב: תרבות וחינוך, 1971.[2]
חוברות, מאמרים והרצאות:
- "ארבע שנים: 1932–1935: יסודות להרצאה במועצה ל"ג של ההסתדרות", תל אביב: הוועד הפועל, תרצ"ו.
- "מעשים במצר", תל אביב: הוועד הפועל, תש"ב 1941.
- "התכוננות כלכלית", תל אביב: עם עובד, הוועד הפועל, תש"ג 1943.
- "חברת העובדים: מהות, מבנה, בעיות", תל אביב: ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בארץ-ישראל – מרכז לתרבות והסברה, תשי"ב.
לקריאה נוספת
- יהודה סלוצקי (עורך), באברויסק: ספר הזיכרון לקהילת בוברויסק ובנותיה: יזכור-בוך פאר באברויסקער קהילה און אומגעגנט, תל אביב: תרבות וחינוך (הוצא על ידי יוצאי בוברויסק במדינת ישראל ובארצות הברית), תשכ"ז 1967, כרך א.
- נחום גרוס, יצחק גרינברג, בנק הפועלים: חמישים השנים הראשונות: 1921–1971, תל אביב: עם עובד, 1994.
קישורים חיצוניים
השל פרומקין, באתר הכנסת - השל פרומקין, באתר כנסת פתוחה
- מת השל פרומקין, דבר, 11 באפריל 1974
מפרי עטו:
- להנחיל תודעת הייעוד (לקראת המושב השלישי של הועידה התשיעית של מפלגת פועלי ארץ־ישראל), דבר, 14 באוקטובר 1963
הערות שוליים
- ^ דוד תדהר (עורך), "משה שמיר", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ח (1957), עמ' 3102; צביה שמיר (פרומקין), באתר הפלמ"ח.
- ^ על הספר: בכמה שורות: "עליה ופיתוח בדרך למדינה", מעריב, 18 ביוני 1971.
