התוכנית הטיבטית של ה-CIA
התוכנית הטיבטית של ה- CIA הייתה פעולה חשאית אנטי-סינית, שארכה כמעט עשרים שנים שהתמקדה בטיבט וכללה "פעולות פוליטיות, תעמולה, פעולות צבאיות ומודיעיניות" על בסיס הסכמים בין הממשל האמריקאי לאנשיו של הדלאי לאמה, טנזין גיאטסו[1].
אף על פי שהוקצה רשמית ל- CIA, המבצע תואם עם כמה סוכנויות ממשלתיות אחרות בארצות הברית כמו מחלקת המדינה ומחלקת ההגנה[2].
פעולות קודמות נועדו לחזק קבוצות התנגדות טיבטיות מבודדות שונות, מה שהוביל בסופו של דבר להקמת כוח צבאי בגבול נפאל-סין המורכב מכ-2,000 אנשים.
עד פברואר 1964, העלות השנתית הצפויה עבור כל הפעולות הטיבטיות של ה-CIA הגיעה לעלות של כ-1.7 מיליון דולרים.
התוכנית הסתיימה לאחר שנשיא ארצות הברית, ריצ'רד ניקסון ביקר בסין כדי ליצור קשרים הדוקים יותר בין הסינים לאמריקאים[3]. הדלאי לאמה מתח ביקורת על ביקורו של ניקסון וטען כי ביקור זה הוכיח בלב שלם שארצות הברית מעולם לא בנתה תוכניות אלו על מנת לעזור לתושבי טיבט, אלא על מנת לצמצם את כוחן של הממשלות הקומוניסטיות בעולם[4].
סקירה כללית
בתחומי הפעולה הפוליטית והתעמולה, התכנית הטיבטית של ה- CIA נועדה להפחית את ההשפעה, היכולות וההיקף הטריטוריאלי של ממשלת סין בשטחי טיבט[5], ארצות הברית חששה מהמערובות הקומניסטית באזור זה. כבר ב-1957 פורסם בארצות הברית דו"ח שהצביע כי קיים חשש שהסינים יגבירו את נוכחותם הפוליטית והקומוניסטית בטיבט.
במיוחד, ארצות הברית חששה מהמעורבות הקומוניסטית באזור. דו"ח משנת 1957 בנושאים לוגיסטיים הצביע על אימה גוברת שהסינים יגבירו את נוכחותם הקומוניסטית בטיבט, התפשטות הקומוניזם ברחבי העולם הייתה מקור דאגה עצום לארצות הברית, ה-CIA ראה את המערובות הסינית בטיבט כאיום. בתזכיר של הארגון מ-1950 ציין הארגון שחלק מהסיבות שהמערובות הסינית בטיבט נתפסת כאיום היא שהיא מגביר את המוטיבציה והחוזק של סין לגבש פלישה אפשרית למדינות מערביות דרך פלישה לכיוון הודו, אם לא די בכך האמריקאים טענו כי הסינים ישמשו בטיבט כיעד ממנו יתקיפו את הודו ומדינות המזרח התיכון במלחמת העולם השלישית. בשל כך קהילת המודיעין האמריקאית הכריזה כי היא תנקוט במספר פעילות כאמצעי מניעה במקרה ותרחיש מלחמת העולם השלישית יתממש.
ה- CIA פעל לחיזוק הטיבטים כנגד המאמצים הקומוניסטים הסיניים, לשם כך תכננה ארצות הברית לתת לפעילי התנגדות טיבטים נשק ומשאבים מהמערב, ארצות הברית אף הבטיחה כי היא תקים מקלט לדלאי לאמה ולתומכיו. בנוסף לכך, לוחמי התנגדות טיבטים התאבדות על מנת עינויים מצד המשטר הסיני.
אישור התוכנית
האישור ואישור התוכנית לאחר מכן בוצעו על ידי הקבוצה המיוחדת של המועצה לביטחון לאומי של ארצות הברית. התוכנית כללה מספר פעולות חשאיות הנושאות את שמות הקוד הבאים:
- ST CIRCUS - שם קוד לפעולות הכשרת כוח גרילה טיבטיות באי סאיפאן, בהרי הרוקי[6] ואף במחנה הייל שבקולורדו[7][8].
- ST BARNUM - שם קוד לפעולות תובלה אווירית של סוכני ה-CIA שיספקו לטיבטים ציוד צבאי[9]
- ST BAILEY - שם קוד לקמפיין תעמולה מסווג.
השפעת היחסים בין הודו לסין על התוכנית
יחסי הודו–סין מילאו חלק חשוב בפעילות המסגרת של ה-CIA בעניין טיבט וזאת מאחר שהמיקום הגאוגרפי של טיבט (שנמצאת בין שתי המדינות) היה חשוב מבחינה אסטרטגית לארצות הברית. ה-CIA פרסם מספר הערכות מצב אודות היחסים בין סין להודו ובמספר הזדמנויות אף פיקח על יחסים אלו, עד כדי האזנה לעיתונות ושידורי רדיו שדיווחו על התחממות או התקררות היחסים בין המדינות. באוקטובר 1954 הוגש דו"ח על ידי אנליסטים של ה-CIA בנוגע לביקורו של ראש ממשלת הודו, ג'ווהרלל נהרו בסין ומצב היחסים בין המדינות. בתום מלחמת הודו–סין שהתרחשה ב-1962 ה-CIA החל לפתח קשר הדוק עם שירותי המודיעין ההודים במטרה להיעזר בהם להכשיר ולספק סוכנים שיפעלו בטיבט.
עלויות
סך של 1,735,000 דולר אמריקאי הוקדש לתוכנית הטיבטית עבור שנת 1964.
הטבלה הבאה ממחישה את עלויות התוכנית הטיבטית של ה- CIA בשנת 1964:
| פריט | עֲלוּת |
|---|---|
| מאמצי התנגדות טיבטיים בנפאל | 500,000 דולרים[10] |
| בתי של טיבטים בניו יורק ובז'נבה (לאורך חצי שנה) | 75,000 דולרים |
| הדרכה והכשרה | 855,000 דולרים |
| סבסוד פעילותו של הדלאי לאמה | 180,000 דולרים |
| שונות | 125,000 דולרים |
יתר על כן, התוכנית הטיבטית עברה קיצוץ מוערך בסכום של כ-570,000 דולרים ב-1968, כאשר ארצות הברית ויתרה על כל תוכניות ההכשרה הקשורות לתוכנית הכוללת, כ-1,165,000 דולרים הנותרים הוקצו לתקציב ה-CIA לתוכנית ב-שנת הכספים של 1968. עם זאת, קיימת מידה ניכרת של חוסר ודאות לגבי הסכום המדויק שאושר לתוכנית במהלך תקופה זו בשל בעיות סיווג ומסמכים שלא הותרו לפרסום[11].
הדלאי לאמה ה-14, טנזין גיאטסו נתמך כלכלית באופן אישי על ידי ה-CIA בין סוף שנות ה-50 של המאה ה-20 ועד אמצע שנות ה-70 של אותה מאה וקיבל כ-180,000 דולרים מדי שנה. חרף העובדה שכספים אלו יועדו לו באופן אישי, גיאטסו השתמש בהם בעיקר לפעילויות של הממשלה הטיבטית הגולה כגוון מימון שדלנות שמטרתה תמיכה בינלאומית בעצמאות טיבטית[12].
ביקורת
בשנת 1999 טען הדלאי לאמה כי התוכנית הטיבטית של ה- CIA הזיקה לטיבט מכיוון ששירתה בעיקר את האינטרסים האמריקניים ולדבריו "ברגע שהמדיניות האמריקאית כלפי סין תשתנה, הם יפסיקו את עזרתם ... לאמריקאים הייתה אג'נדה שונה מהטיבטים".
חלק מהתרומות הגדולות ביותר של התוכנית הטיבטית לאינטרסים של ה-CIA באזור הגיעו על ידי העסקת הסינים בהתנגדות ומעולם לא ייצרו מרד המוני ומאורגן שמטרתו הייתה להביא לעצמאות טיבטית מבייג'ינג. התוכנית גם הפיקה שלל מסמכים של הצבא שתפסו המורדים הטיבטים מהרשויות הסיניות, המסמכים הועברו לרשות ה-CIA ב-1961 בפעולה שכונתה "אחת ההצלחות המודיעיניות הגדולות ביותר של המלחמה הקרה"[13].
הערות שוליים
- ^ MANN, JIM (15 בספטמבר 1998). "CIA Gave Aid to Tibetan Exiles in '60s, Files Show". Los Angeles Times.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Status Report on Tibetan Operations". Office of the Historian. 9 בינואר 1968.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Jonathan Mirsky, "Tibet: The CIA's Cancelled War", The New York Review of Books, נבדק ב-3 בנובמבר 2013
{{citation}}: (עזרה) - ^ MANN, JIM (15 בספטמבר 1998). "CIA Gave Aid to Tibetan Exiles in '60s, Files Show". Los Angeles Times.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Status Report on Tibetan Operations". Office of the Historian. 26 בינואר 1968.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Dunham, Mikel (2004). Buddha's warriors: the story of the CIA-backed Tibetan freedom fighters, the Chinese invasion, and the ultimate fall of Tibet. New York, NY: Penguin. p. 315. ISBN 978-1-58542-348-4. נבדק ב-5 במרץ 2012.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ Lal, Dinesh (2008). Indo-Tibet-China conflict. Delhi: Kalpaz Publications. p. 152. ISBN 978-8178357140.
- ^ Johnson, Tim (בפברואר 2011). Tragedy in crimson how the Dalai Lama conquered the world but lost the battle with China. New York: Nation Books. p. 114. ISBN 978-1-56858-649-6.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ Roberts, John B. Roberts II, Elizabeth A. (2009). Freeing Tibet 50 years of struggle, resilience, and hope. New York: AMACOM. p. 82. ISBN 978-0-8144-1375-3.
- ^ "Status Report on Tibetan Operations". Office of the Historian. 9 בינואר 1968.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Status Report on Tibetan Operations". Office of the Historian. 26 בינואר 1968.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Michael Backman. "Behind Dalai Lama's holy cloak". The Age.
- ^ Mirsky, Jonathan. "Tibet: The CIA's Cancelled War". The New York Review of Books (באנגלית). אורכב מ-המקור ב-2020-11-06. נבדק ב-2020-12-10.
