התנגדות לאנרגיה גרעינית
ההתנגדות לאנרגיה גרעינית נוגעת בעיקר לשימוש בביקוע גרעיני לצורך ייצור חשמל לשימושים אזרחיים.
התומכים באנרגיה גרעינית טוענים כי מדובר במקור להפקת אנרגיה בת קיימא אשר כמעט ואינו מזהם את הסביבה, עשוי לתרום להפחתת פליטות גזי החממה ומפחית את התלות בייבוא דלקים מחצביים ובראשם הנפט. כמו כן, נוטים המצדדים בשימוש באנרגיה גרעינית לצרכים אזרחיים להמעיט בסכנה הטמונה בפסולת הגרעינית, בטענה כי כורים גרעיניים המיוצרים בטכנולוגיות חדישות מפחיתים סכנה זו, וכי מספרן של התאונות הגרעיניות במדינות המפותחות נמוך באופן יחסי.
מאידך, המתנגדים לאנרגיה גרעינית טוענים כי מדובר במקור אנרגיה שהסכנה הפוטנציאלית שבו גבוהה, ומעלים ספקות בדבר היכולת של חידושים טכנולוגיים להפחית סכנות אלו. המבקרים טוענים כי כורים גרעיניים מועדים לתאונות, שכן לא מעט תאונות כאלו כבר אירעו בעבר, כמו גם מקור לזיהום רדיואקטיבי בשל תאונה או חבלה.
בעיות סביבתיות
ניתן לחלק את הדיון בהשפעות הסביבתיות של אנרגיה גרעינית לשניים: זיהום ישיר (דוגמת פליטה של גזים רעילים וגזי חממה), פסולת גרעינית ופליטת מזהמים הקשורים למחזור החיים של תהליך הייצור.
מזהמים ישירים
מצדדי האנרגיה הגרעינית טוענים כי יתרונה העיקרי הוא כי תהליך ההפקה הישיר של אנרגיה כתוצאה מביקוע הגרעין אינו מלווה בפליטת מזהמים המאפיינים את השימוש בדלקים מחצביים (דוגמת תחמוצות חנקן, תחמוצות גופרית, חלקיקים וכספית) או בפליטת גזי חממה. יחד עם זאת, נדרשות כמויות גדולות של מים בתהליך הפקת החשמל בכור.
מחזור החיים של האורניום
למחזור החיים של הדלקים הדרושים להפקת אנרגיה גרעינית השפעות סביבתיות כבדות, בעיקר בכריית האורניום, הובלתו ואפסונו לאחר שהסתיים השימוש בו.
מחזור החיים של הכור הגרעיני
כור גרעיני הוא מתקן מורכב, אשר מצריך שימוש בכמויות גדולות של משאבי טבע, בהן מתכות כבדות.
ראו גם
