אנרגיה מתחדשת

תחנת כוח סולארית בקליפורניה בעלת תפוקה של 10 מגהוואט חשמל.

אנרגיה מתחדשת היא אנרגיה שמקורה בתהליכים טבעיים מתמשכים, שאינם מתכלים כתוצאה מרתימת האנרגיה האצורה בהם. מקורות אנרגיה מתחדשים נבדלים ממקורות אנרגיה כגון דלק מאובנים (נפט, פחם וגז טבעי), ובמידה מסוימת גם אנרגיה גרעינית, שהשימוש בהם כרוך בהקטנה משמעותית של מאגר האנרגיה הזמינה האצורה בהם. מקורות אנרגיה אלה כוללים אנרגיית מים, אנרגיית רוח, אנרגיה סולארית, הפקת אנרגיה מתהליכים ביולוגים, אנרגיה גאותרמית שמקורה במאגר החום הפנימי של כדור הארץ ואנרגיית גאות ושפל כתוצאה מכוחות המשיכה של הירח והשמש.

הצורך באנרגיה מתחדשת

התמודדות עם ההתחממות הגלובלית

ערך מורחב – התחממות עולמית

על פי דו"ח האו"ם לשנת 2007, קיים קונצנזוס כמעט מלא בקהילה המדעית כי תוצרי הפליטה של דלק מאובן גורמים להגברת אפקט החממה ולהתחממות עולמית הגורמים נזקים אקולוגים כזיהום אוויר, ערפיח וגשם חומצי. התחממות זו מקושרת לבעיות אקולוגיות אחרות כגון שינויי אקלים, המסת קרחונים, עליית מפלס האוקיינוסים ועוד.

הצטמצמות מאגרי חומרי הדלק המתכלים

הגידול באוכלוסייה האנושית ובפעילות הכלכלית הביאו לעלייה מתמדת בשימוש העולמי בדלק מאובנים מאז המהפכה התעשייתית. חלק ניכר מהגידול בכלכלה העולמית בתקופה זו נבע מהיכולת של הכלכלה האנושית לקבל אנרגיה זמינה וזולה. אך מצב זה עתיד ככל הנראה להשתנות. אוכלוסיית העולם מכלה במהירות את הרזרבות של הדלק המחצבי. על-פי ד"ר רמי אריאלי, צריכת האנרגיה הממוצעת במהלך שנת 2000 הייתה 2.28 קילוואט לאדם, וכ-$\ 1.4\cdot 10^{13}$ ואט לאנושות כולה. לשם השוואה, שטף האנרגיה הסולרית המגיע לפני כדור-הארץ בשנה הוא כ-$\ 8\cdot 10^{16}$ קילוואט, בערך פי 5,000. על פי נתוני משרד האנרגיה האמריקני הנפט עומד לאזול בקצב הנוכחי בתוך 45 שנה, והפחם בתוך כ-200–300 שנה. תיעושה המואץ של סין, שאחד מדרכי ביטויו הוא קידום התוכנית של מכונית לכל אזרח, מהווה סיכון נוסף של זיהום וכילוי הדלק באופן מהיר מהצפוי.

התייקרות מחירי הנפט והדלקים המתכלים

אך עוד קודם לכן, צפויה התייקרות ניכרת במחירי הנפט ובדלק אחר. הסיבה לכך היא שלשם ההפקה, הזיקוק וההפצה של דלק, יש צורך להשקיע אנרגיה. ככל שהאנושות מכלה את עתודות הדלק המחצבי שלה, עולה ההשקעה האנרגטית הנדרשת כדי להפיק דלק זה (משום שהוא נמצא עמוק יותר, רחוק יותר ובאיכות ירודה יותר יחסית לדלק שנתקבל בעבר). בהתאם לכך תעלה גם ההשקעה הכספית. כך שגם ללא גידול בצריכה, מחירי הדלק צפויים לעלות לפני כילוי מוחלט של דלק זה, ויש הטוענים^{[דרושה הבהרה]} שמצב זה החל להתרחש או צפוי להתרחש בשנים הקרובות.

חשש ממלחמה במזרח התיכון או תנודות כלכליות שיביאו למשבר אנרגיה עולמי

בנוסף, כאשר תעמוד האנושות בפני כילוי המשאבים אשר רובם נמצאים במזרח התיכון, עלולים להתעורר מאבקים ומלחמות סביבם, כמו גם אגירה ספקולטיבית של הדלקים בגלל ציפייה לעליה עתידית במחירם, ובעיות חברתיות וכלכליות נוספות כגון החלשות כלכלתה של ארצות הברית, מיתון עולמי, אינפלציה, והתייקרות המזון.

מסיבות אלה, נערכים חיפושים אחר מקורות נוספים לאנרגיה כדי להקדים תרופה למכה, למנוע מלחמות סביב הדלקים המתכלים, וכן כדי למצוא מקור רווחים לחברות העוסקות בהפקת אנרגיה. כיום ניתן לייצר אנרגיה חלופית מקרינת השמש (אנרגיה סולארית), מרוח באמצעות טורבינות רוח, מזרימה של נהרות וגלי-ים באמצעות טורבינות מים (אנרגיה הידרואלקטרית), מחום הנובע ממעמקי האדמה (אנרגיה גיאו-תרמית), ומניצול האנרגיה האגורה בביומסה.

אנרגיה המופקת מכורים גרעיניים אינה אנרגיה מתחדשת, אף על פי שאין בפעולת הכור פליטת גזי חממה, הכור צורך חומר בקיע (כגון אורניום) והחומר נצרך בזמן הפעולה ואינו מתחדש. יש המקווים שבעתיד ניתן יהיה לייצר אנרגיה גם באמצעות היתוך גרעיני.

טכנולוגיות

אנרגיית שמש

מכבסה בקליפורניה שעל גגה מורכבים לוחות סולריים לחימום מים.

ערך מורחב – אנרגיה סולארית

אנרגיה סולארית היא אנרגיה שמקורה בקרינה ישירה מן השמש. אנרגיה זו נקלטת בכדור הארץ בשפע, בכמויות העולות בהרבה על התצרוכת האנושית.

קיימות מספר טכנולוגיות נפוצות המנצלות אנרגיית שמש:

שימוש בדודי שמש לחימום מים חוסך כילוי מקורות אנרגיה

דוד שמש

מתקן חימום למים באמצעות אנרגיה סולרית. על־פי החוק הישראלי כל בית חדש שנבנה חייב להיות מצויד בקולטי שמש, ואכן כ־95% מבתי האב משתמשים בדוד שמש לחימום המים ובכך חוסכים כ־3-4 אחוז מתצרוכת החשמל.

תא פוטו-וולטאי

מתקן המאפשר המרה ישירה של אנרגיית האור מהשמש לחשמל על בסיס האפקט הפוטו-וולטאי. כיום מתמקדות מספר חברות במזעור התאים הסולאריים לגדלים זעירים ביותר (כ-100 ננומטרים), ולשיטות ייצור מתקדמות המאפשרות הדפסה של התאים על יריעות פלסטיק, דבר שיוזיל את עלות הפקת החשמל בדרך הזו.

בעבר השימוש באנרגיה סולארית להפקת חשמל היה יקר בהשוואה לאנרגיה המבוססת על דלקים מאובנים (נפט, פחם וגז), אולם התקדמות טכנולוגית גרמה להורדת העלויות ואיפשרה הפקת חשמל יעילה מספיק ולהקמת מתקנים פוטו-וולטאיים על שטחים נרחבים בעולם. גם בישראל מתוכננת הפקת חשמל בשיטה זו.

טורבינה סולארית

מתקן הממיר את קרינת השמש לקיטור, אשר מניע טורבינות שייצרו חשמל. שיטה זו נחשבת למבטיחה ומחיר החשמל בשיטה זו עשוי להגיע למחירו בשיטות הקיימות היום. מספר חברות ישראליות עוסקות בפיתוח תחום זה - ביניהן "אנרטי גלובל", "אורמת", "ברייטסורס אנרג'י" וסולל".

מגדל השמש שנבנה במכון ויצמן למדע פועל בשיטה דומה, זהו מגדל המיועד לאסוף קרינת שמש משטח גדול, וזאת בעזרת מספר רב של הליוסטטים המרכזים את אור השמש אל קולט שנמצא בראש מגדל. הקולט מחמם אוויר דחוס המניע טורבינה.

ארובות שרב ומגדלים סולאריים

עיקרו של הרעיון הוא ניצול חום השמש לשם הפקת אנרגיית רוח מלאכותית בתוך מבנה סגור. הרעיון מבוסס על בניית ארובה גבוהה במקום חם, יבש, וקרוב לים, בצורת צינור אנכי, בגובה של כקילומטר וברוחב של כחמש מאות מטרים. מי ים נשאבים לראש המגדל ומרוססים על האוויר החם שמתקרר ונע מטה במהירות של עד כ-80 קמ"ש, ומניע טורבינות לייצור חשמל, כאשר הוא יוצא דרך פתחים מיוחדים שבבסיס המגדל. השיטה תאפשר גם התפלה של מים כתוצר לוואי של התהליך. חסרונות שיטה זו הן: מחירה, חוסר המודולריות שלה, ההעדר ניסיון בפועל עם מבנים בסדר גודל דומה.

השיטה מבוססת על רעיון של מהנדס גרמני בשם שלייך ברגרמן, לבניית מגדל סולארי. מגדל זה דומה בעקרון פעולתו לארובות השרב, אלא שבו האוויר זורם בכיוון הפוך. יתרונו נעוץ בכך, שאין בו תלות במים ומחירו נמוך בהרבה ממחיר ארובות השרב הישראלי. ברגרמן בנה בעבר מגדל דומה בגובה 200 מטר, בתחנת כוח בספרד ב-1982. באוסטרליה חברת אינורומישין יוזמת הקמה של מגדל סולארי, בגובה של קילומטר. למגדל יהיה סמוך לקרקע בסיס זכוכית ברוחב של 7 קילומטרים. בסיס זה יקלוט את חום השמש, והאוויר שבו יחומם כתוצאה מכך ל-70 מעלות ויזרום ב-32 טורבינות לראש המגדל, שבו הטמפרטורה תעמוד רק על 20 מעלות. מגדל זה יוכל לספק תפוקת חשמל של 200,000 משקי בית. עלותו מוערכת ב-56 מיליוני דולרים.

אנרגיה סולארית בחלל ב-2019 ממשלת סין יחד עם סוכנות החלל הסינית הודיעו שהם הולכים לבנות חווה סולארית בחלל החיצון^{[דרוש מקור]}. וב-2018 גם ממשלת יפן הודיע שהיא הולכת לבנות חווה סולארית בחלל^{[דרוש מקור]}.

אנרגיית רוח

טורבינות רוח ממירות את אנרגיית הרוח לחשמל

ערך מורחב – אנרגיית רוח

בשיטה זו משתמשים באנרגיית רוח להפעלת מדחפים אשר ממירים את האנרגיה לחשמל. טורבינת רוח מודרנית כיום מאפשרת לספק חשמל לכ-2,000 משקי בית. בעבר השתמשו בטחנות רוח בהולנד ובארצות השפלה כדי לטחון חיטה לקמח ולשאוב מי-ים אשר הציפו את אזורי השפלה. דנמרק היא חלוצה בהקמת טורבינות רוח, ונכון לשנת 2004 כ-20% מהחשמל במדינה זו יוצר באמצעות טורבינות רוח. במדינות הסקנדינביות השימוש בטורבינות רוח נפוץ ביותר וקיימות בה חוות טורבינות בים, במרחק של מספר קילומטרים מהחוף במים רדודים.

החסרונות העיקריים בשיטה זו הם: פגיעה בנוף, רעש וסכנה לפגיעה בבעלי כנף. בטורבינות חדשות יותר בעיות אלה קטנו: טורבינות רבות מוצבות בים, והטורבינות המיוצרות כיום הן גדולות יותר ולכן מעטות יותר ויוצרות פחות "רעש נופי" ופחות הפרעה לציפורים. כמו כן מהירות סיבוב הלהבים קטנה. לפי חלק מהדעות הסכנה לפגיעה בציפורים היא מזערית, וקטנה בהרבה יחסית למפגעים אחרים לציפורים כמו גורדי שחקים בעלי חלונות זכוכית לדוגמה. אך מאחר שלעיתים נפגעות ציפורים מוגנות הושקעו מאמצים בכימותה והקטנתה. בישראל שבה עוברות פעמיים בשנה כחצי מיליארד ציפורים, עשויה סכנה זו להיות משמעותית.

בישראל הוקמו טורבינות רוח בגולן ברכס חזקה, ליד היישוב אלוני הבשן ובגלבוע ליד היישוב מעלה גלבוע. טורבינות אלה מספקות פחות מאחוז מצריכת החשמל בישראל. יש חילוקי דעות באשר לפוטנציאל של אנרגיה זו בישראל אך בכל מקרה לישראל אין פוטנציאל רוח גבוה יחסית למדינות אחרות.

אנרגיית מים

סכר גאות ושפל בשפך נהר הראנס בצפון צרפת

ערך מורחב – אנרגיית מים

תנועת המים הנובעת מאידוי וירידת גשמים, הבדלים בקליטת חום השמש בקווי הרוחב השונים, מזרמים תת-מימיים, וממחזורי גאות ושפל אוצרת בחובה אנרגיה רבה. ניתן לנצל זרימת נהרות, מפלי מים, גלי ים והפרשי גאות ושפל בחופי הימים, כדי ליצור חשמל. בתהליכים אלו המים הזורמים מניעים מדחפים שממירים את האנרגיה הקינטית לאנרגיה חשמלית.

שיטות אלו שימושיות במיוחד במדינות בהן ישנן נהרות גדולים בעלי זרימת מים חזקה. אולם, נעשו גם ניסיונות ביפן להפקת חשמל באמצעות רפסודות האוצרות את אנרגיית הגלים ונבנו מתקנים בחוף המערבי של ארצות הברית ובארצות הסקנדינביות לניצול הזרם הנובע מהפרשי החום והקור הניכרים בין שכבות המים השונות. בצפון צרפת נחנכה בשפך נהר הראנס, בשנת 1966 תחנת הכוח לה ראנס, שהיא בעצם סכר גאות ושפל, שבה קבועות 24 טורבינות דו כיווניות. כל אחת בהספק של 10.3 מגה-ואט בזמן שיא (240 מגהואט לכל התחנה), כך שבאופן ממוצע מספקת התחנה 68 מגהואט שעה. כמו כן הוקמו בכמה מקומות בעולם כמה טורבינות ניסיוניות שמנצלות את זרימת המים בנהרות בזמן הגאות והשפל.

בישראל נבנה בתחילת שנות ה-40 מפעל כוח בנהריים על ידי פנחס רוטנברג אשר הפיק את החשמל הנדרש לאזור הצפון ועד לעיר חיפה כמו גם לעיר אירביד וסביבתה בעזרת אנרגיית מים. במלחמת העצמאות התחנה נכבשה בידי חיילים עיראקים ונהרסה. כמו כן, בשנות החמישים החלו לעבד תוכניות לייצור חשמל מטורבינות מים בתעלת הימים, שהייתה אמורה לזרום מהים התיכון או מים סוף לים המלח, תוך ניצול הפרשי הגבהים הגדולים. בדיקות הראו שאין לתוכנית כדאיות כלכלית, למרות ההשקעות העצומות שכבר גויסו לשם כך מיהודי התפוצות, והתוכנית ננטשה. החל מ-1992 החלה לפעול תחנת כוח הידרואלקטרית קטנה על הירדן סמוך למצד עתרת, בעלת תפוקה של כ-2.5 מגהוואט.

מומחים רבים הציעו במשך השנים למדינת ישראל לבנות תחנות כוח המנצלות את גלי הים לאורך החוף הארוך שלה. בשנת 2004 אנשי אקדמיה הדגימו בפני מנכ"ל משרד התשתיות דגם מוקטן המפיק חשמל מגלים וסתרו טענות קודמות אשר גרסו כי אין מספיק אנרגיה בגלי הים שלאורך חופי הארץ, כדי להצדיק הקמת תחנה כזו. משרד התשתיות הוציא מכרז לבדיקת כדאיות והיתכנות, אולם בסופו של דבר נערכה בדיקה שתוצאותיה הראו על העדר כדאיות כלכלית.

אנרגיה גיאו-תרמית

סכמה של הסביבה האופיינית לתחנת כוח גאותרמית

ערך מורחב – אנרגיה גאותרמית

המקור לאנרגיה גאותרמית הוא החום הטבעי האצור בתוך כדור הארץ מתחת למעטה קרום כדור הארץ. מקור החום הוא בתהליכי פרוק רדיואקטיביים המתחוללים בליבת כדור הארץ. האזורים בעולם בהם האנרגיה הגאותרמית זמינה הם האזורים הפעילים מבחינה טקטונית. החום עולה לפני השטח באזורים בעלי פעילות וולקנית. ישנם מקומות בהם הזרם הגאותרמי יוצא מן האדמה בעצמו כמו בגייזרים. בדרך כלל צריך לקדוח באר אל המאגר התת-קרקעי. רוב תחנות הכוח ליצור חשמל ממקורות גאותרמיים משתמשים בקיטור ומחזירים את המים החמים ללא שימוש חזרה לאדמה. בשנת 1999 יוצרו ברחבי העולם כ-6 גיגה-ואט חשמל בעזרת אנרגיה גיאו-תרמית. אחת המדינות הבולטות בשימוש באנרגיה זו היא איסלנד, שכמחצית מצורכי האנרגיה שלה מסופקים ממקורות גיאותרמים.

ביו-דלקים

קני סוכר מהם אפשר להפיק ביו-אתנול

ערך מורחב – דלק ביולוגי

מקור אנרגיה מתחדשת נוסף נובע מניצול חומרים אורגנים הנוצרים במהלך גידול צמחים ותהליכי רקבון של פסולת. שימוש באנרגיה זו מתבססת על הפקת דלק אלכוהולי וביודיזל מגידולים חקלאיים, הפקת גז מתאן ממטמנות ויצירת קיטור באמצעות שריפת פסולת וחומרים אורגניים. יתרונם העיקרי של הביו-דלקים נמצא באופן בו הם משפיעים על מחזור הפחמן בטבע. בעוד דלקים מאובנים מוסיפים פחמן למחזור, וגורמים לעליית כמות הפחמן הדו-חמצני באטמוספירה, ביו-דלקים רק מגלגלים את הפחמן בתוך המחזור דרך צמחים-דלק-פחמן דו-חמצני באטמוספירה-צמחים, וחוזר חלילה.

בישראל קיימת בעיה לגדל גידולים לצורך הפקת אנרגיה, בשל המחסור במים, עם זאת ישנה הפקה של גז מתאן במטמנות.

ביו דיזל - מנוע הדיזל הראשון של רודולף דיזל שהומצא ב-1892 הונע בביו דיזל שהופק משמן בוטנים. כיום, ניתן להפיק שמנים ממספר רב של צמחים וליצור מהם חומר בעירה המתפקד בדומה לסולר לאחר תהליך עיבוד מסוים. כיום משתמשים בפתרונות מסוג אלו במכוניות מרוץ, בהן גורם הביטחון חשוב ביותר, מכיוון שהביו-דיזל אינו מתלקח. עלות ההפקה של ליטר דלק באמצעי זה זול מאשר הפקת דלק מנפט ובארצות הברית הוא עומד כיום על חצי דולר לליטר. לאחרונה האיחוד האירופי החליט לקדם את הפתרון הזה באמצעות הקלות במיסים ובגרמניה צריכת הביודיזל עומדת על 3% מצריכת הדיזל הכוללת.

דלק מבוסס אלכוהול - דלק הביו-אתנול שיוצר מתירס תדלק את הדגמים הראשונים של מכוניות פורד. לצורך ייצור הדלק קנה הנרי פורד שטחים גדולים לייצור תירס, ושיווק אתנול בשם "גזוהול", אך מחירי הבנזין הנמוכים דחקו אותו מהשוק. כיום, אתנול מופק מתירס בהיקף גדול יחסית בקנדה, בברזיל ובארצות הברית, ומשווק בתערובות שונות של אתנול ובנזין, השימוש בו רב בארצות כמו ברזיל, שוודיה, ארצות הברית. כך בברזיל ביו-אתנול המופק מקני סוכר מתדלק כ-50% מהרכבים. בארצות הברית מגיע היקף השיווק של ביו אתנול שמיוצר מתירס, ל-1.5 מיליארד גלון לשנה. שוודיה היא אחת המדינות שדוחפות לעבור לאתנול, והיא בתהליך של העברת כלי הרכב השונים לנסיעה בתחליף דלק זה.

הפקת גז בתהליכי ריקבון - בשיטה זו של הפקת אנרגיה מפסולת, מפיקים גז מתאן שהוא תוצר לוואי של מטמנות או שפכים. בתהליך שריפת המתאן ניתן להפיק חשמל באופן היוצר זיהום סביבתי נמוך יותר ביחס לזיהום הנוצר בעת שימוש בדלק מאובנים. בישראל במזבלת חירייה מפיקים גז מתאן ומובילים אותו בצינורות לשם הפעלת מפעל קרוב.

הבעיה העיקרית בייצור ביו-דיזל וביו-אתנול היא תפיסת קרקעות שבהם היו אמורים לגדל מזון לבני אדם. כתוצאה מהקצאת גידולים כמו תירס וקנה סוכר לייצור אתנול חלה עליית תלולה במחירי גידולים אלו למאכל. בארצות מעוטות משקעים ברור שאין הגיון כלכלי בגידולים אלו, שכן להפיק ליטר של אתנול מגידולי קרקע יש להשקיע כמאה ליטרים של מים.

יש המציעים להשתמש במקום זאת בצמחי יטרופיה, הגדלים גם באזורים שעל סף המדבר, ואינם דורשים מים רבים, כדי להפיק מהם דלק. ניסוי כזה נערך בדצמבר 2008 על ידי בואינג ואייר ניו זילנד, ולדבריהם הניסוי עבר בהצלחה.

המרה תרמו-חשמלית

המרת חום ישירות לאנרגיה חשמלית, לדוגמה על ידי שימוש בצמד מתכות. הפרשי טמפרטורה בין המתכות גורמים להיווצרות זרם חשמלי ביניהן, ולהפך, העברת חשמל במתכות עשויה לגרום להתקררות המתכת האחת בעוד השנייה מתחממת. שיטות להמרת אנרגיה מסוג זה יוכלו לנצל חום הנוצר בתהליכים תעשייתיים, ביתיים או טבעיים להפקת חשמל. עד כה לא הודגמו מערכות בגודל המאפשר שימוש כלכלי ברעיון זה.

הישגים בעולם

בשנת 2019 עמד חלקה של האנרגיה המתחדשת מסך ייצור החשמל העולמי על כ-27%. 3 מכל 4 קוט"ש אשר נוספו לכושר הייצור בשנת 2019 הגיעו ממקורות מתחדשים.

משק החשמל, הוא רק חלק ממשק האנרגיה אשר כולל גם תחבורה, חימום ועוד. כאשר לוקחים בחשבון את כלל משק האנרגיה הגלובלי, חלקה של האנרגיה המתחדשת נכון לשנת 2018 הוא כ-11% בלבד.

ב-2019 סקוטלנד ייצרה 90.1% מהחשמל שלה באמצעות מקורות מתחדשים. בנוסף, מעל ל-50% מצריכת החשמל באוסטריה, אוסטרליה, בליז, גואטמלה, דנמרק, הונדורס, לטביה, מונטנגרו, ניקרגואה, פורטוגל, קוסטה ריקה, קנדה ושוודיה מיוצרת מאנרגיות מתחדשות.

בישראל

בישראל, משקיע משרד התשתיות מיליוני שקלים בשנה במחקרים על שימושי האנרגיות המתחדשות. במסגרת מחקרים אלו נרשמו פריצות דרך טכנולוגיות ופטנטים. אולם למרות ההשקעה במחקר, אחוז קטן מצריכת האנרגיה בישראל, מקורו באנרגיה מתחדשת. על פי דו"ח של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, חלקה של האנרגיה המתחדשת במשק הישראלי בשנת 2019 היה 2.9%.

ב-16 בפברואר 2019 נרשם בישראל שיא נקודתי של כל הזמנים בייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות שעמד על 1,295 מגה וואט והיווה כ-16.4% מסך ייצור החשמל באותו זמן. במרץ 2021 פורסמו נתוני ניהול המערכת של חברת החשמל אשר חשפו, שבניגוד להצהרות קודמות של משרד האנרגיה, ישראל שוב לא עמדה ביעד של אנרגיה מתחדשת במשק החשמל. במקום יעד של 10%, אנרגיה מתחדשת סיפקה בפועל 5.85% בלבד מייצור החשמל (משק החשמל מהווה כשליש מכלל משק האנרגיה בישראל הכולל גם תחבורה ותעשייה). בתעשיית האנרגיה הסולארית טענו שהנתונים מובילים למשבר אמון חריף מול משרד האנרגיה ורשות החשמל. בסוף אותה שנה החליטה הממשלה להגדיר יעד חדש, לפיו עד שנת 2030, 30% מהחשמל בישראל יופק באמצעות תהליכים טבעיים. מהלך זה ספג ביקורת קשה משום שמדובר ברף נמוך מדי. כך לדוגמה מתווה של המשרד להגנת הסביבה צפה כי ניתן להגיע עד 46% בעזרת עידוד התקנת מתקנים סולאריים; ומתווה מרכז השל לקיימות מעריך אף אפשרות ל-52% עד שנת 2030 ול-95% אנרגיה מתחדשת עד שנת 2050 .

בעקבות מגפת הקורונה בשנת 2020, חלה ירידה דרמטית בביקוש לאנרגיה במדינות רבות בעולם, בעוד שצמיחת מקורות האנרגיה המתחדשים בתחום החשמל נמשכה בקצב שיא. על פי דו"ח של סוכנות האנרגיה הבינלאומית, אנרגיית שמש ואנרגיית רוח צפויות לעקוף את אנרגיות הפחם ואנרגיות הגז הטבעי, לצמוח ב-25% עד 2022 ולהפוך למקור החשמל העיקרי בעולם עד שנת 2025.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אנרגיה מתחדשת בוויקישיתוף

• אנרגיות מתחדשות - באתר המשרד להגנת הסביבה
• טורבינת רוח עשה זאת בעצמך - באתר של חנן עינב-לוי
• אבנר רון, חוות טורבינות-רוח בסירין, באתר ynet, 8 באוקטובר 2003
• אשכול ידיעות על אנרגיה עתידנית, באתר "הידען"
• אבי בר-אלי, הסטארט-אפים שיתנו לנו אנרגיה חדשה, באתר הארץ, 28 באוקטובר 2007
• נטע אחיטוב, אנרגיות שליליות: למה בישראל אין אנרגיות מתחדשות?, באתר הארץ, 29 באוגוסט 2012
• צפריר רינת, דלק מתירס - אאוט. דלק מפירות - אין, באתר הארץ, 3 במרץ 2008
• קובי בן שמחון ירוק משפיע: ד"ר איציק ברזין נכנס לרשימת מאה האנשים המשפיעים בעולם של השבועון "טיים", אתר TheMarker
• אנרגיה מתחדשת, חשמל סולארי- סולגל
• דניאל קמֵן, סיינטיפיק אמריקן, חשמל נקי: התעוררות האנרגיה המתחדשת, באתר ynet, 18 בדצמבר 2006
• ג'ודי ואריה מלמד-כץ, שיטות ירוקות ליצירת אנרגיה - "שלא תיגמר לעולם", מסע אחר 205, אוקטובר 2008 - מאמר אודות אנרגיה חלופית ומתחדשת
• אנרגיה מתחדשת אילת-אילות
• גידולים חקלאיים כמקור בר-קיימא לדלקים ביולוגיים באזורים יובשניים – חדשנות ישראלית, אוקטובר 2015
• אנרגיה מתחדשת – הבסיס לאנרגיה מובטחת בארץ המובטחת, באתר "אקולוגיה וסביבה", אוקטובר 2015
• נעם אילן, פורסים רשת ביטחון לחיים ללא רשת חשמל, באתר "אקולוגיה וסביבה", אוקטובר 2015
• מוטי הרשקוביץ, ייצור דלקים נוזליים וכימיקלים ירוקים מפחמן דו-חמצני ומים, באתר "אקולוגיה וסביבה", אוקטובר 2015
• דלק חלופי מבוסס חנקן לאחסון כימי בר-קיימא של מימן, באתר "אקולוגיה וסביבה", אוקטובר 2015
• מבוא לאנרגיה מתחדשת, קורס מקוון של אוניברסיטת תל אביב, באתר קמפוס - המיזם הלאומי ללמידה דיגיטלית של המשרד לשוויון חברתי, אוגוסט 2018
• רפאל מינס, אנרגיה מתחדשת: רעה לכלכלה, לסביבה ולצרכנים, אתר זווית אחרת - במה לדעות ושיח רעיוני, 13 בינואר 2019
• נורית גל, היערכות משק החשמל בישראל למשבר האקלים ולהפחתת פליטות גזי חממה, באתר "אקולוגיה וסביבה", דצמבר 2019
• אמנון דירקטור, מחקר: אפשר להגיע ל-100% חשמל ירוק בישראל ב-2030, 29 באוגוסט 2021
• אנרגיה מתחדשת, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

32299646אנרגיה מתחדשת