התנהגות ארגונית חיובית
התנהגות ארגונית חיובית (באנגלית: Positive Organizational Behavior, POB), מתייחסת למושג החיוביות כפי שהוא בא לידי ביטוי בעולם הארגוני. היא מוגדרת כ"מחקר ויישום של משאבים אנושיים חיוביים ויכולות פסיכולוגיות אשר ניתן למדוד, לפתח ולנהל בצורה אפקטיבית שתאפשר שיפור ביצועים במקום העבודה של ימינו".[1]
הגדרה זו מבדילה בין POB לרעיונות פופולריים רבים בימינו המתקשרים לנושא של חיוביות, על ידי ההדגשה של היבט מהותי בתחום ההתנהגות הארגונית החיובית: בניית תאוריה מבוססת מחקר במטרה להביא לשיפור ביצועי הארגון.[2]
על מנת שמאפיין פסיכולוגי כלשהו יוכל להיחשב כחלק מהתנהגות ארגונית חיובית, הוא מוכרח להיות חיובי, בר מדידה ומבוסס על יסודות תאורטיים ומחקריים. כמו כן, מאפיין זה צריך להיות מבוסס על תכונה מצבית הניתנת להתפתחות ומאפשרת שיפור בביצועים.
התכונות המצביות החיוביות העומדות בקריטריון ה-POB נחקרות, נמדדות ומפותחות ברמה האינדיווידואלית.[3]
רקע
התנהגות ארגונית חיובית היא יישום של גישת הפסיכולוגיה החיובית למקום העבודה. היא מתמקדת ביתרונות ונקודות חוזק בארגון ובעובדיו מתוך ההנחה הבסיסית שניתן לחקור את היבט החיוביות ולמצוא דרכים אפקטיביות להשגת תנאי עבודה אופטימליים אשר יובילו לשיפור בביצועי הארגון.
מקור ההתנהגות הארגונית החיובית: תנועת הפסיכולוגיה החיובית
למרות שחקר התנהגות ארגונית חיובית הוא חדש יחסית, רעיונות הליבה שלו מבוססים על מושגים קודמים. המחקר בתחום זה צמח מתנועת הפסיכולוגיה החיובית, אשר הוקמה ב-1998 על ידי מרטין סליגמן ועמיתיו. מטרת הפסיכולוגיה החיובית היא להעביר את הפוקוס בפסיכולוגיה מהתמקדות בהיבטים שליליים לעבר התמקדות בהיבטים חיוביים המדגישים יתרונות אנושיים ומגבירים התפתחות של בריאות נפשית.[4]
התפתחות ההתנהגות הארגונית החיובית
פרד לות'נס (Fred Luthans) הניח את היסודות לחקר התנהגות ארגונית חיובית ב-1999, כאשר הוא מיזג בין שני תחומים בפסיכולוגיה שעד אז היו נפרדים: הפסיכולוגיה החיובית והפסיכולוגיה הארגונית. מאז, לות'נס ועמיתיו התמקדו במחקר שמטרתו מציאת דרכים לעיצוב סביבות עבודה אופטימליות אשר מאפשרות לאדם להיות במיטבו הן בעבודתו והן ביחסיו עם אנשים אחרים.
על אף התפתחות תאורטית ומחקרית, התנהגות ארגונית חיובית עדיין נמצאת בשלב הינקות. דרוש מחקר נוסף באשר למנבאים, הגורמים הסיבתיים והתהליכים בבסיס ההתנהגות הארגונית החיובית. האתגר המרכזי הניצב כיום בפני התחום הוא השגה של הבנה מעמיקה ומדויקת יותר של השלכות התכונות החיוביות על התפקוד הארגוני, כמו גם מציאת דרכים להגברת תכונות אלו במסגרת מקום העבודה.
מחקר
במסגרת התנהגות ארגונית חיובית נחקרים משאבים פסיכולוגיים חיוביים ברמת הפרט. בין המרכזיים בהם ניתן למנות מאפייני תקווה, חוללות עצמית (self-efficacy), גמישות ויכולת התאוששות. שילוב של מאפיינים אלו יחדיו הוליד ענף מחקר בתוך התנהגות ארגונית חיובית הנקרא הון פסיכולוגי חיובי.[5]
רמות הניתוח בפסיכולוגיה ארגונית חיובית
קיימות 3 רמות ניתוח מרכזיות במסגרת גישת ה-POB. הרמה הראשונה מתמקדת בהיבט הסובייקטיבי של ההתנסות החיובית כגון שביעות רצון מהעבר, שמחה וסיפוק מההווה, ותקווה ואופטימיות לגבי העתיד. הרמה השנייה מתמקדת ברמת הפרט (נקראת גם micro level) ומדגישה בעיקר תכונות חיוביות כמו יכולת אהבה, סלחנות, חוכמה וכישרון. הרמה השלישית מתמקדת בארגון (נקראת גם macro level) וכוללת ערכים ארגוניים חיוביים כמו סובלנות ואתיות וארגונים המעודדים התנהגויות חיוביות כגון עזרה הדדית והתנהגות אזרחית ארגונית.[6]
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Luthans, 2002a, p. 59
- ^ Luthans, F. (2002a). Positive organizational behavior: Developing and managing psychological strengths. Academy of Management Executive, 16(1): 57-72.
- ^ Luthans, F. (2002b). The need for and meaning of positive organizational behavior. Journal of Organizational Behavior, 23: 695-706.
- ^ Seligman, M., & Csikszentmihalyi, M. (2000). Positive psychology. American Psychologist, 55, 5–14.
- ^ Luthans, F., & Youssef, C. M. in 2007a. Emerging positive organizational behavior. Journal of Management, 33:321-349.
- ^ Luthans, F. (2002b). The need for and meaning of positive organizational behavior. Journal of Organizational Behavior, 23: 695-706.
