התפתחות רגשית בגיל הגן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ההתפתחות הרגשית בגיל הגן מתארת את השינויים בבשלות הרגשית ואת ההתפתחות הרגשית המלווים את תהליך ההתבגרות בגיל הגן, ונחקרת על ידי הפסיכולוגיה ההתפתחותית. בתקופה זו, במקביל לשינויים קוגניטיביים וחברתיים, קיימים שינויים רגשיים משמעותיים. שינויים אלה כוללים חשיפה גדלה והולכת לרגשות ולסיבותיהם, יכולת ויסות של התנסויות רגשיות, ומודעות עצמית. בגיל הגן, ילדים לומדים על רגשות ועל הבעת רגשות, אם כי בגיל זה הם עדיין אינם מיטיבים לפרש את טווח הרגשות השליליים שאחרים עשויים להביע. כך, ילדים בגיל הגן מתקשים להבחין בין רגשות מופנמים להתנהגות מוחצנת. לדוגמה, יהיה להם קושי להבין שאדם עצוב עשוי להראות שמח או שאדם שמח באמת עשוי שלא להביע שמחה.

הגורמים המשפיעים על ההתפתחות הרגשית בגיל הגן

השנים הראשונות הן המשמעותיות ביותר לגבי המשך התפתחות הילד. ההתקשרות הראשונה של הילד היא לרוב עם האם המניקה ובתוכה מבנה הילד את החוויות הרגשיות הראשוניות שלו. כבר משלב זה כל התנסות – חיובית ושלילית – מעצבת את עולמו הרגשי ואת יכולות ההיקשרות ואמפתיה העתידיים שלו.

עם הופעת הדיבור משתנה התנהגותו של הילד מבחינה התנהגותית ואינטלקוטאלית. הודות לרכישת הלשון הילד מסוגל לשחזר את חוויותיו בעבר בצורת סיפור. בשלב זה הוא מסוגל גם לנבא או להתייחס לפעולות עתידיות על ידי תיאור מילולי. יכולת זו תורמת לפיתוח יחסי גומלין בין יחידים ומערבת בתהליך החיברות. היא מאפשרת גם הפנמה של הדיבור ושימוש בדיבור פנימי לצורך חשיבה ועיבוד קוגניטיבי[1].

מגע עם ילדים נוספים

הופעת הדיבור מאפשרת יצירה של יחסי גומלין ותקשורת מתמידים בין יחידים[1]. המעבר אל עולם הגן מרחיב את מעגל ההתנסות של הילד. הוא יוצר, לרוב בפעם הראשונה, אינטראקציה עם קבוצת ילדים. המשחק, שהוא אופן הלמידה וההבעה הטבעי עבור הילד, מהווה אמצעי להתנסות במגוון אינטראקציות המעצבות את יכולותיו של הילד. על פי פרויד, המשחק הדרמטי הוא אמצעי לפורקן של כעס, רוגז, שנאה ותוקפנות בגלל היכולת לבטא דחפים אסורים בסביבה מוכרת. כלומר, באמצעות המשחק לומד הילד לתעל רגשות שליליים באופנים חברתיים וחיוביים.

סביבה פיזית

תהליך הלמידה מושפע גם מהסביבה הפיזית של הגן. פינות משחק עשירות בגירויים משמעותיות להתפתחות הרגשית כאשר הילד משתמש בהם על מנת לחקות התנהגויות של מבוגרים (משפחה, בעלי תפקידים וכולי), ולשחזר חוויות שהוא עבר.

השינויים הרגשיים אותם עובר הילד לאורך ההתפתחות

ההתפתחות הרגשית בגיל הגן מתייחסת לשיפור יכולות של מספר היבטים:

  • ויסות רגשי - היכולת לשלוט בהבעת רגשות. יכולת זו מתבטאת בהתנהגות מאורגנת גם במצב של רגשות חזקים. היבט חשוב של הויסות הרגשי הוא היכולת לשאת תסכול המתבטאת בכך שבמצב של תסכול אין אובדן שליטה.
  • דחיית סיפוקים - היכולת להמתין במטרה להשיג דבר מה.
  • היכולת להבין את הקשר בין רגש המתעורר בהתאם לציפיות ממצב מסוים, להבדיל מרגשות המתעוררים כתגובה למעשה. למשל, כשישאלו ילד בגיל הגן איך ירגיש ילד עם קבלת מתנה קטנה אחרי שציפה למתנה גדולה, הוא יענה שהילד ישמח. ילד בגיל זה לא יכעס פחות על פגיעה בו אם נעשתה בנסיבות המאפשרות סלחנות.
  • היכולת להבין את הרגשות של הסובבים אותם. ילד בגיל 3 מתאפיין באגוצנטריות ובהדרגתיות במהלך בתקופת הגן מתרחבת היכולת לנקוט את נקודת מבטם של אחרים ועמה גם היכולת להיענות לצורכי אחרים. למרות זאת, הושטת עזרה ממשית נדירה יחסית בסביבות טבעיות.
  • ילדים בגיל זה כבר מבינים את הנורמות ואת כללי ההתנהגות המקובלים בחברה בה הם חיים ומודעים לשימוש בהם. הילדים גם לומדים להסתגל למגוון מצבים ולשנות את מידת האיפוק בהתאם למצבים משתנים. על פי תאוריית ההתפתחות של אריק אריקסון, גיל הגן מתאפיין בעיצוב יכולת השליטה.

ילד בגיל הגן שאינו מסוגל לשחק בחברה, להבין את סביבתו הרגשית וחברתית, ואינו מסוגל לשלוט בדחפיו, התפתחותו הרגשית היא איטית או שאינה תקינה והיא דורשת אבחון וטיפול.

מעורבות ההורים בהתפתחות רגשית תקינה

התפתחותם של הילדים בגיל הגן והתנהגותם מושפעת מהקשר המוקדם שלהם עם הוריהם ומהטיפול אותו קיבלו בגיל הינקות. תכונות בסיסיות של ההורים כגון חום, היענות רגשית, שיתוף, עידוד לעצמאות וגישה חיובית משפיעים לחיוב על ההתפתחות הרגשית. כך, ילדים בגיל הגן שהוריהם נענים לצרכיהם הרגשיים, נוטים להראות אמפתיה לאחרים ולהתנהג התנהגות פרו חברתית ולשתף פעולה עם קבוצת השווים ועם ההורים. עונשים ולעג על כישלונות עלולים להוביל את הילד לרגשות אשם, לכן ההורה נדרש לא להאיץ בילד יתר על המידה, ובמקביל לא לסכל את מאמציהם. ההורים צריכים להציג תפקידים וערכים ברורים בפעולותיהם שלהם ולהדגים את השליטה העצמית שהם מקווים לטפח בילדם.

ראו גם

לקריאה נוספת

  • יעקובסון, פ' (2004). התפתחות הילד טבעה ומהלכה. רעננה: האוניברסיטה הפתוחה.
  • האן, ל' (1988). מוטיבציה קוגניטיבית והתפתחות רגשית בגיל הגן. החינוך המשותף, 13, 137-140.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 פיאז'ה, ז. (1969). שש מסות על ההתפתחות הנפשית. ת"א: ספריית-הפועלים.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0