התקפת ריכטר-ורסוב
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מהלכים |
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| ECO | D01 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| תיעוד ראשון | 1902 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מקור השם | קורט ריכטר, גבריאל ורסוב | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| פתיחת אב | משחק סגור | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| שם נרדף | פתיחת ורסוב | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
התקפת ריכטר-ורסוב או פתיחת ורסוב היא פתיחת שחמט המתחילה במהלכים הבאים:
- ד4 ד5
- פ-ג3 פ-ו6
- ר-ז5
לעיתים קרובות, מגיעים לפתיחה זו דרך טרנספוזיציה כגון: 1. ד4 פ-ו6 2. פ-ג3 ד5 3. ר-ז5, 1. ד4 פ-ו6 2. ר-ז5 ד5 3. פ-ג3 או 1. פ-ג3 פ-ו6 2. ד4 ד5 3. ר-ז5
הפתיחה נקראה על שם האמן הבינלאומי הגרמני, קורט ריכטר ויותר מאוחר על שם האמן הבינלאומי הסובייטי, גבריאל ורסוב, ששיחק אותה תדיר לאורך רבע מאה.
יחד עם התקפת טרומפווסקי, מערכת קול, מערכת לונדון והתקפת טורה, התקפת ריכטר-ורסוב היא אחת ההסתעפויות הנפוצות ביותר של פתיחת חייל המלכה הבודד. פתיחת רוי לופז הפופולרית יותר, נראית כמו תמונת מראה (אנ') של פתיחת ורסוב על צד המלכה. עם זאת הדינמיקה של 2 הפתיחות שונה לחלוטין.
קוד ECO עבור התקפת ריכטר-ורסוב הוא D01.
היסטוריה
הפתיחה מתוארכת עד למשחק מרשל – וולף, שנערך במונטה קרלו, 1902. עם זאת, היה זה סבלי טרטקובר ששיחק בו בקביעות בשנות העשרים ואף עד סוף ימיו, והציג אותו בניצחונו על דונר בטורניר היובל בסטאונטון 1951. הפרשנות והטיפול של טרטקובר בפתיחה הובילו בדרך כלל למשחק סגור ומתמרן.
קורט ריכטר היה השחקן הבא שפיתח רעיונות חדשים בפתיחה, במהלך שנות השלושים. פתיחה זו הקלה על סגנון המשחק הפרוע שלו, והביאה לכמה ניצחונות מסחררים שמילאו פרק שלם בספר המשחקים הטובים ביותר שלו. ישנם תאורטיקנים המתייחסים לפתיחה כאל התקפת ריכטר.
עם זאת, היה זה גבריאל ורסוב, שחיזק מאוד את התיאוריה והפרקטיקה של הפתיחה מאז מלחמת העולם השנייה עד לימי הזוהר שלו בשנות החמישים והשישים. הוא הראה כי הפתיחה מכילה עדינות ועומק יותר ממה שנחשב בעבר, ומסתיימת לעיתים קרובות בהתקדמות מרכזית או בתקיפה ישירה על מלך האויב. כשיטה לפיתוח כלים מהיר, היא דומה לפתיחת חייל המלך הבודד, ודורשת פחות תזוזות חיילים מאשר פתיחת חייל המלכה הבודד הסטנדרטית.
הפתיחה מעולם לא הייתה פופולרית מאוד ברמה הגבוהה, אם כי שחקנים בולטים שונים שיחקו אותה מדי פעם. לדוגמה, בשנת 1959, דוד ברונשטיין שיחק את התקפת ריכטר-ורסוב נגד ורסוב עצמו.[1]
פתיחת ורסוב המודרנית
עם השנים, כשהגיעו לשליש האחרון של המאה העשרים, רבי-אמנים בסדר גודל של ספאסקי, טל, סמיסלוב, לארסן וברונשטיין שלפו מדי פעם את פתיחת ורסוב כנשק מפתיע. אפילו קרפוב השתמש בה בהצלחה נגד רומנישין באליפות הקבוצה הסובייטית.
נכון לשנת 2020, השיטה נותרה פופולרית. רב האמן, ג'וני הקטור, נחשב לחסיד של ורסוב והתעניינות מסוימת הוכח גם על ידי הרב-אמן המוביל, אלכסנדר מורוזביץ'.
אחרי 3. ר-ז5, האפשרויות הפופולריות של השחור הן:
- 3. ... ג5
- 3. ... ג6
- 3. ... פ-בד7
- 3. ... ה6
- 3. ... ר-ו5
תוכניות הלבן כוללות בדרך כלל הצרחה בצד המלכה ושימוש מוקדם ב-ו3 ו-ה4.
לאחר שהשחור שיחק 3. ... ר-ו5, ריכטר המשיך בדרך כלל עם 4. ו3, כדי לבנות מבנה רגלים גדול במרכז. לעומת זאת, ורסוב היה משחק 4. ר:ו6, הורס את מבנה הרגלים השחור. 2 השיטות נודעו כווריאציות ריכטר וורסוב בהתאמה.
| וריאציית ריכטר | וריאציית ורסוב | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
ראו גם
לקריאה נוספת
- אדוארד גופלד; אולג סטצקו (2000). Richter–Veresov System: The Chameleon Chess Repertoire. Thinkers Pr Inc / Chessco. ISBN 9780938650973.
- נייג'ל דייוויס (2003). The Veresov. Everyman Chess. ISBN 9781857443356.
- סיירוס לקדאלה (2010). A Ferocious Opening Repertoire. Everyman Chess. ISBN 9781857446616.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ David Bronstein vs Gavriil Veresov (1959), www.chessgames.com
