ואדי שועייב
 |
ואדי שועייב (בערבית: وادي شعيب. בתעתיק לעברית: ואדי שעיב. בתרגום חופשי לעברית: עמק יתרו) הוא ואדי בירדן.
מניפת הסחף של הוואדי, שם הוא נכנס לחלק הדרומי של בקעת הירדן המזרחית, ידועה בשם ואדי נמרין, המוביל אל נהר הירדן. אתר תל נמרין ממוקם בקצה הדרומי של ואדי נמרין, ומזוהה עם היישוב המקראי בית נמרה שבנחלת גד.[1][2]
אטימולוגיה
ואדי שועייב קרוי על שם הדמות המקראית יתרו, שבערבית שמו שועייב.
גאוגרפיה ואקולוגיה
ואדי שועייב שוכן מערבית לסוויילה בגבהים של 1,200 מטרים (3,900 רגל) עד מתחת לגובה פני הים. הוא מנקז שטח של כ-180 קילומטרים רבועים (69 מילים רבועים).
עיירות וכפרים לאורך הוואדי כוללים את סלט, פוהייס ומאהיס, אשר פולטים אליו שפכים מטוהרים ולא מטופלים.
סכר מודרני
סכר מלא באדמה נבנה לרוחבו בשנת 1968.
ארכאולוגיה
חפירות אישרו כי האזור היה אתר מרכזי בתקופה הנאוליתית של ירדן.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- תמונות של ואדי שועיב במרכז האמריקאי למחקר
הערות שוליים
- ↑ Alexander Ahrens, "From the Southern Jordan Valley Plains to the Transjordanian Plateau: Current Archaeological Fieldwork in the Wadi Shuʿaib, Jordan" (אורכב 15.04.2023 בארכיון Wayback Machine), The Ancient Near East Today, October 2019 Vol. VII, No. 10
- ↑ ספר יהושע, פרק י"ג, פסוק כ"ז.
ואדי שועייב41872077Q4102306