וב 2.0

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף ווב 2.0)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

וֵבּ 2.0[1]אנגלית: Web 2.0) הוא מונח המגדיר דור שני של שירותים ב-World Wide Web. לפי מונח זה, בעוד הדור הראשון של אתרי האינטרנט התמקד בתכנים שנוצרו על ידי מנהלי האתרים ואפשרו תקשורת והשתתפות מוגבלת של הגולשים, הדור השני כולל אתרים ויישומי רשת המספקים פלטפורמה טכנולוגית לתוכן גולשים - יצירה ושיתוף של תכנים המועלים לרשת על ידי הגולשים עצמם. יש לציין שתקשורת משתמשים ושיתוף תכנים היו מאושיות האינטרנט מראשיתו, בפרט באמצעות דואר אלקטרוני, והחידוש של וב 2.0 הוא בהטמעת תכונות שיתוף ותקשורת ברשת אתרי האינטרנט, ה-World Wide Web.

את עולם הווב 2.0 ניתן לאפיין כבעל רמה גבוהה של אקטיביות ושיתופיות בין בני האדם ליצירת קשרים חברתיים, לשיתוף בחוויות אנושיות, ליצירת מידע חדש והפצתו המהירה ולשיתוף פעולה. אלו מתבטאים בין היתר בהופעתן במהלך העשור הראשון של המאה ה-21 של רשתות חברתיות מקוונות, בלוגים, אתרי שיתוף קבצים, אתרים מבוססי טכנולוגיית ויקי ושימוש בתגיות.

וב 2.0 פָּרַח ללא הכְוונה בקרב גולשי האינטרנט ומקושר לרעיונות כגון "חוכמת ההמונים" ו"הזנב הארוך", לפיהן בכל נושא, אזוטרי ככל שיהיה, תתהווה תנועה מפרה של חילופי-מידע, בהינתן אוכלוסייה גדולה מספיק. ארגונים יישמו את עקרונות וב 2.0 ברמה הארגונית על מנת ליצור שיח בשפה אחידה בין עובדים ולשתף מידע רלוונטי. כך הקלה השיטה החדשה על תפקוד הארגון וחסכה כסף רב על ידי תקשורת באינטרנט במקום פגישות, שיחות טלפון מרובות ומשאבים נוספים.

ציר הזמן של באזוורדים מקובלים בעולם הווב 2.0[2]. התרשים מראה את גילם של מונחים שגורים בעולם הווב 2.0, נוסף על המחשת התלויות וההשפעות בין המונחים.

היסטוריה

בתחילת שנות ה-90, עם השקת ה-WWW, התרחב השימוש ברשת האינטרנט והפך לזמין עבור חלקים גדולים יותר ויותר בציבור הרחב. באמצע שנות ה-90 הפך השימוש באינטרנט לנרחב כל-כך, שהוא יצר צמיחה כלכלית מופרזת שזכתה לכינוי בועת הדוט-קום - שהתאפיינה בצמיחה יוצאת דופן של מחירי מניות של חברות העוסקות במיזמי אינטרנט וכניסה של משקיעים רבים לתחום. מחירי המניות הגיעו לשיא במרץ 2000, ולאחר מכן החלה התרסקות מהירה של המניות שהביאה למשבר כללי גדול - ולהאטה גדולה בהשקעה ובפיתוח של חברות אינטרנט.

אתר הוויקי הראשון, ה-'WikiWikiWeb', עלה לאוויר בשנת 1995, אך אתרי ויקי הפכו פופולריים בעשור הראשון של המאה ה-21, כאשר המפורסם שבהם, ויקיפדיה, הושק ב-2 בינואר 2001. אתרים נוספים שהפכו לסמל ה"וב 2.0" עלו לרשת במהלך אמצע העשור הראשון של המאה ה-21 ואלו כללו בין היתר את פייסבוק ב-2004 ואת YouTube אשר הושק ב-2005. המושג "בלוג" הומצא בשנת 1997 והשימוש בבלוגים זכה לתאוצה ופופולריות גדולה עם השקתם של אתרים וכלים לבניית בלוגים בשנת 1999.

במהלך 2004, נערך סיעור מוחות בין אנשי חברת "O'Reilly Media" (העוסקת בהוצאה לאור, ארגון כנסים והקמת אתרי אינטרנט בנושאי מחשבים) וחברת הפרסום "MediaLive" במטרה לבחור נושאים לכנס עתידי בנושא הרשת. אנשי הקבוצה רצו לדון בנושא, מאחר שגם לאחר התפוצצות בועת הדוט-קום ב-2001 (קריסה כלכלית של חברות אינטרנט רבות), רשת האינטרנט חשובה מתמיד ויישומי ואתרי אינטרנט חדשים רבים ממשיכים להופיע בקביעות. כמו כן נראה היה כי לאותם שירותים ואתרים חדשים היה מכנה משותף. כך, דייל דוהרטי (Dale Dougherty), סגן נשיא חברת O'Reilly Media, הגה את המושג Web 2.0, כדי לסמן את הופעתו של שלב חדש בהיסטוריה של האינטרנט. בהמשך הצטרף לצוות הכנס גם ג'ון באטל (John Battelle), עיתונאי וממייסדי המגזין Wired, ובאוקטובר 2004 נערך כנס ה-Web 2.0 הראשון (אורכב 08.07.2008 בארכיון Wayback Machine)[3][4]. בשנת 2007 התקיים הכנס השלישי במספר, שסחף סיקור תקשורתי נרחב. מקור השם נבע מכך שדוהרטי וקליין נמנעו מלהחליף את המילה "אינטרנט" במילה אחרת - ופשוט קראו לתופעה "האינטרנט החדש". או ככותרת הפתיחה בהרצאתם: הווב, בגרסתו השנייה - "וב 2".

דוהרטי וקליין טענו כי תופעה עסקית זו, שנועדה לחבר בין תת-ארגונים, להקל ולייעל את עבודתם, טפטפה אט אט אל המרחב הציבורי ונכבשה במהירות על ידו. הם חזו את התנפלות ההמון, וכאשר הכנס זכה לסיקור תקשורתי נרחב – אוריילי אף הוציאו פטנט על השם ויש לשלם להם תמלוגים בשימוש מסחרי בשם. כפי שחזו, ה"אינטרנט החדש" אכן נקלט בלשון העם והיישומים שלו, לדבריהם, עוד בחיתוליהם.

ב-2006 בחר המגזין טיים בגולשי האינטרנט, אזרחי הדמוקרטיה הדיגיטלית החדשה, כ"איש השנה של המגזין טיים", ביטוי להכרה ולהצלחה של הרעיונות המגולמים בווב 2.0.

הגדרה

בספטמבר 2005 פרסם טים או'ריילי, המנכ"ל של O'Reilly Media, מאמר שבו ניסה להגדיר את המשמעות של המושג Web 2.0, בעקבות כך שבזמן שחלף מאז נהגה לראשונה, הוא הפך בין היתר למושג לקידום מכירות של מוצרים שאינם ראויים להיחשב ככאלה וכן היה צורך לספק תשובה הולמת לביקורת שגרסה כי אכן מדובר רק במונח שיווקי[4].

וב 2.0 לעומת וב 1.0

תחילה היה ניסיון למצוא את המכנה המשותף בין אתרי וב 2.0 לבין אתרי וב 1.0 (כביכול, הדור הקודם של אתרי הרשת) על ידי השוואה בין אתרים ישנים לחדשים. בין הדוגמאות להשוואה ניתן למצוא אתרים אישיים לעומת בלוגים, האתר של האנציקלופדיה בריטניקה לעומת ויקיפדיה וגם האתר MP3.com (שאפשר בין היתר לבעלים של דיסקים קנויים של מוזיקה להעלותם לרשת ולהאזין להם ממחשבים אחרים), לעומת שירות שיתוף קובצי המוזיקה נאפסטר (תוכנה המאפשרת לכמות גדולה של אנשים להעתיק אחד מהשני קבצים השמורים במחשב שלהם במהירות ובקלות רבה יותר מאשר שליחת קבצים בדואר אלקטרוני או העתקתם על גבי תקליטור או דיסק און קי). הגדרה זו, אולם, לא הייתה ברורה דיה ולא אפשרה לזהות בצורה מדויקת שירותים חדשים[4].

למרות זאת, ניתן לזהות בהשוואה זו מספר קווי התפתחות בין אתרי וב 1.0 לבין אתרי 2.0:

האינטרנט מעניק לראשונה את דפוס התקשורת של רבים מול רבים. הטלפון אפשר תקשורת אחד לאחד, הרדיו והטלוויזיה - אחד מול רבים. אמצעי התקשורת הופכים להיות דיגיטליים והאינטרנט מאפשר העברה של כל אמצעי התקשורת. המדיה החברתית הופכת לפחות מקור לנתונים ויותר לתיאום ושיתוף פעולה. קבוצות יכולות לראות לשמוע ולהתבונן. הקהל הופך מצרכן ליצרן. המדיה החברתית מאפשרת לכל אחד לשתף לשוחח ולתאם (קבוצה שיוצרת משהו תחת מטרה כלשהי במאמץ משותף).

שבעה קריטריונים להגדרת מוצרי וב 2.0

כדי להגדיר טוב יותר את המושג, ניסו אנשי או'ריילי להגדיר קריטריונים, שבאו לידי ביטוי בצורה כלשהי בסיפורי ההצלחה של אתרי וב 1.0 ו-2.0. על פי או'ריילי, על מנת שמוצר ייחשב כמוצר וב 2.0, עליו לענות על כמה שיותר קריטריונים מתוך השבעה הנדרשים לכך שהוגדרו במאמר[4]:

  • הרשת כפלטפורמה (The Web As Platform) הוא שימוש ברשת האינטרנט כפלטפורמה לאחסון שירותים.
    • אחת הדוגמאות של או'ריילי למאפיין זה היא חברת גוגל, וליתר דיוק, שירות החיפוש גוגל[4]. השירות הוא אפליקציית רשת שלא נמכרת או נארזת, אלא מועברת כשירות עבורו משלמים הלקוחות במישרין או בעקיפין (דרך שירות הפרסומות של גוגל). לא מתבצעת כאן מכירה או רישוי של מוצר, אלא רק שימוש בו. בנוסף, אין צורך בהתאמת המוצר למערכות הפעלה שונות, וכל משתמש יכול לעשות בו שימוש על גבי הציוד שברשותו. לכל המאפיינים האלה מתווספת העובדה כי כל הפעילות הכרוכה בשימוש במנוע החיפוש גוגל מתבצעת לא רק על גבי השרתים שבמשרדי גוגל או על גבי הדפדפן במחשבו של הגולש, אלא גם ברשת האינטרנט הפרוסה ביניהם[4].
    • דוגמה נוספת להבדל בין וב 1.0 לבין וב 2.0 מגיעה מתחום הפרסום. חברת DoubleClick סיפקה שירותי פרסום באינטרנט והייתה בין הגדולות בתחום בשנות ה-90, אך המודל העסקי שלה הגביל את יכולתה לגדול. בחברה האמינו כי המפרסמים, ולא הצרכנים, הם אלו שיקבעו את אשר יתרחש באינטרנט, והיא השיגה בשעתו חוזי פרסום באלפי אתרים גדולים[4]. לעומתה, שירות הפרסום של גוגל, AdSense ושירות Overture (אשר הפך בהמשך ל-Yahoo! Search Marketing) עשו שימוש במושג הזנב הארוך כבסיס למודל העסקי שלהם. משמעות המושג היא, בהקשר זה, רתימת הכוח של האתרים הקטנים ברשת אשר מהווים בכללותם את מרבית התוכן באינטרנט. על ידי פיתוח שיטה להצגת פרסומות בכל דף, ושימוש בפרסומות טקסטואליות ידידותיות לגולש המתבססות על התוכן של האתר, והאפשרות של שירות עצמי, אפשרו לשירותים אלו לגדול בנפחם הרבה מעבר למה שקודמיהן יכלו לעשות[4].
    • גם שירות שיתוף הקבצים ביטורנט מובא על ידי א'וריילי כדוגמה למאפיין זה. השירות מאפשר העברה של קבצים גדולים במהירות בין המשתמשים בתוכנה מתאימה על ידי כך שהקובץ מחולק למקטעים קטנים וכל משתמש מתפקד למעשה כלקוח וכשרת בו זמנית – הוא מעביר את חלקי הקובץ למשתמש אחד ובו זמנית מקבל חלקים אחרים הדרושים לו ממשתמש אחר. על ידי ביזור הפעולה של העברת הקבצים מודגם עקרון נוסף של וב 2.0 – השירות משתפר באופן אוטומטי ככל שיש יותר משתמשים בו, ללא קשר למהירות החיבור שלהם לאינטרנט. ואכן, קבצים פופולריים, מורדים למחשב במהירות גבוהה יותר כי יש יותר אנשים אשר שולחים ומקבלים אותם[4].
  • רתימת האינטליגנציה הקולקטיבית (Harnessing Collective Intelligence) של ההמונים (חוכמת ההמונים) יכולה לבוא לידי ביטוי במגוון צורות על פי א'וריילי[4];
    • השימוש בטכנולוגיית PageRank של Google כדרך לספק תוצאות חיפוש טובות יותר מתבססת על כמות הקישורים המובילים לאתר או דף אינטרנט מסוימים.
    • חברת אמאזון מתבססת לא רק על נתוני מכירות כדי להגדיר מהם המוצרים הפופולריים שלה, אלא גם על עצם הצפייה בדפי המוצרים השונים על ידי הגולשים, אשר לאו דווקא רוכשים אותם.
    • האנציקלופדיה השיתופית ויקיפדיה מאפשרת לכל גולש ליצור ולערוך ערכים בה.
    • אתרים כמו פליקר (להצגת תמונות) ו-del.icio.us (לאיסוף וקיטלוג קישורים) עושים שימוש בגולשים כדי לתאר את הפריטים השונים על ידי תגיות (מושג הנקרא פולקסונומיה), במקום על ידי מערכת נוקשה יותר של קטגוריות.
    • תוכנות אשר נוצרו בשיטת הקוד הפתוח (Open Source) מתבססות על מספר גדול של מתכנתים המתנדבים לפתח ולתקן אותן. חלק מתוכנות אלו מפעילות שרתי ושירותי אינטרנט רבים, ביניהם ניתן למצוא את Linux, Apache, PHP ואחרים.
    • דוגמה נוספת, ואולי פחות טריוויאלית, לחוכמת ההמונים, באה לידי ביטוי בבלוגים. הבלוגים הם למעשה גרסה מקוונת של היומן האישי, הנגיש לכל הגולשים, אשר החליף למעשה את דף הבית האישי (Personal Homepage) של וב 1.0. הבלוגרים (כותבי הבלוגים – Bloggers) היו בין הראשונים שעשו שימוש בטכנולוגיה בשם RSS, המאפשרת להירשם כמנוי לאתר אינטרנט כלשהו ולקבל באופן שוטף עדכונים לגבי תכנים חדשים המתפרסמים בו, וזאת ללא צורך לגלוש אליו באמצעות הדפדפן. טכנולוגיה נוספת בשם Trackback מאפשרת לבעלי הבלוג ולגולשים בו לראות איזה בלוגים אחרים קישרו לאותה רשומה (Post – פריט מידע בבלוג אשר נבדל מהאחרים לא רק על ידי שמו, על גם על בסיס התאריך והשעה בה נכתב) מהבלוג שלהם. השילוב של שתי טכנולוגיות אלו אפשרו למעשה לקיים את הבלוגוספירה (הכינוי לקהילת הבלוגרים – Blogsphere) כמעין מוח גלובלי, אשר ניתן בקלות רבה יחסית לדעת מה מעסיק אותו, ובכך להקנות לו השפעה חזקה[5].
  • הנתונים כבסיס למוצר (Data is the Next Intel Inside): כמעט כל יישום אינטרנטי כולל בתוכו בסיס נתונים ייעודי, למשל, המידע אודות המוצרים הנמכרים בחנות המקוונת אמאזון. בסיס הנתונים הוא חלק חשוב ביותר ביישומי וב 2.0, ועל כן נשאלת השאלה, מי הבעלים של אותם נתונים. הסיבה לכך היא שלא פעם, השליטה על נתונים מובילה ליצירת מונופול, כפי שהתרחש כאשר הזכות לרשום שמות דומיין (הכתובות של אתרים באינטרנט – כל אדם המעוניין להקים אתר אשר תהיה לו כתובת ייחודית, ושלא במסגרת אתר אחר, חייב לרכוש לעצמו דומיין - Domain) ניתן על ידי הממשל בארצות הברית לחברה אחת בלבד[4].
    דוגמה לחשיבות הבעלות על הנתונים שעליהם מתבסס יישום אינטרנט או השימוש בהם בא לידי ביטוי בשירותי המפות שמציעות חברות כמו גוגל, מיקרוסופט ו-Mapquest. העובדה ששלושתן התבססו על נתונים דומים, שהתקבלו לעיתים אף מאותם מקורות, אפשרה לחברות כמו יאהו, מיקרוסופט וגוגל להציע שירותים מתחרים, על אף ש-Mapquest הקדימה אותן וסיפקה את השירות שנים קודם לכן. חברת אמאזון ביצעה פעולה מעט שונה כאשר רכשה נתונים אודות הספרים שמכרה מחברה אחת, ובמשך השנים הוסיפה לו מידע רב שהתקבל מהמו"לים ואף מהגולשים. התוצאה הייתה שכיום אמאזון משמשת לא פעם כמאגר ביבליוגרפי לספרים[4].
    דרך נוספת לניצול המידע הקיים הוא באמצעות מאש-אפ – שימוש במידע ממקור אחד המשולב במידע ממקור אחר אשר יחדיו יוצרים שירות חדש. אחת מהדוגמאות לכך הוא הצגת מודעות להשכרת דירות המתפרסמות באתרים שונים על גבי המפות של גוגל. שימוש במאש-אפ יכול להתבצע לעיתים גם ללא רשות הבעלים, ולכן כבר היום ספקי מידע ויישומי רשת מודעים לחשיבות שיש לנתונים בנושא מסוים ועל הצורך להגן עליהם מניצול ללא תמורה, או לחלופין למצוא דרך לעשות בהם שימושים נוספים[4].
    האפשרות לנצל אותו מידע על ידי שירותים שונים מוביל גם לבעיות הקשורות להגנה על פרטיות והגנה על זכויות יוצרים, אשר יחייבו שימוש בפתרונות שונים ואכיפה של חוקים על מנת שנתונים אלה לא יגיעו לגוף הלא נכון[4]. לחלופין, ובדומה לתוכנות קוד פתוח, ניתן כבר לראות מיזמים אשר מאפשרים להשתמש בנתונים שלהם ללא כל תמורה ובאופן חופשי במידה כלשהי. האנציקלופדיה השיתופית ויקיפדיה ושיטת רישוי בה רק חלק מהזכויות שמורות ליוצרי המוצר, כמו שמאפשרת שיטת ה-Creative Commons, הן דוגמאות לכך.
  • פיתוח תוכנה רציף (End of the Software Release Cycle): בעידן אינטרנט, בו תוכנה היא שירות, ולא מוצר, היה צורך בשינוי מספר מאפיינים בסיסיים במודל העסקי של חברות שעסקו בכך[4];
    1. התוכנה חייבת לספק את השירות באופן רציף וללא הפסקות, גם כאשר יש צורך בביצוע פעולות תחזוקה שונות.
    2. יש להתייחס למשתמשים כשותפים בפיתוח התוכנה. יישומי אינטרנט, בדומה לתוכנות קוד פתוח, וגם אם היישום האינטרנטי לא מופץ או יופץ כתוכנת קוד פתוח, מפותחים בקצב קבוע, כאשר עדכונים ותוספות ליישום משוחררים לקהל המשתמשים בקצב מהיר מאוד, שנמדד בימים ושבועות, ולעיתים אף מספר פעמים במשך היום. בעקבות כך, המילה בטא (Beta – תוכנה שעדיין נמצאת בשלב הפיתוח, ואינה מתאימה לשימוש על ידי הציבור הרחב) מופיעה לצד שמותיהם של יישומי אינטרנט רבים במשך זמן רב, כמו במקרה של שירות הדואר של גוגל, Gmail.
    המשתמשים עצמם לוקחים חלק בעיצוב התוכנה בכך שהפעולות שלהם נמצאות תחת פיקוח וניטור מתמיד, והשימוש או חוסר השימוש בפונקציות מסוימות של התוכנה יקבעו אם הן יישארו או יוסרו[4].
  • מודלי תכנות קלי משקל (Lightweight Programming Models): בניגוד לתוכנות המותקנות על מחשב, יישומי אינטרנט, ובעיקר אלה המזוהים כיישומי וב 2.0, עושים שימוש במודלים של תכנות המאופיינים בתכונות הבאות[4]:
    1. שימוש במודלי תכנות המאפשרים חיבור רופף בין מערכות, כך שניתן להשתמש ביישום או בחלקים ממנו גם על גבי מערכות שלא נועדו לשם כך.
    2. היישום מתרכז בהפצה, ולא בשיתוף פעולה, והדוגמה הטובה ביותר לכך הוא השימוש ב-RSS המאפשר להפיץ תכנים בקלות, ואף ללא שליטה על השימוש שנעשה באותם תכנים בצד השני.
    3. תכנון מערכות המאפשרות פריצה אליהן (Hacking) ושילוב עם תכנים אחרים. הכוונה לאפשר לעשות שימוש חוזר במידע ובנתונים קיימים או מציאת דרכים חדשות לשימוש ביישום, בצורה עליה לא חשבו היוצרים שלה, והכוונה היא בעיקר ליצירת Mashup.
    היכולת להשתמש במוצר אחד בשילוב עם מוצר אחר יכולה להיות גם הבסיס למודל עסקי, כמו בדוגמה של מערכת הפרסום של גוגל, AdSense, שניתן לשלב בקלות בכל אתר[4].
  • יישום המסוגל לפעול על גבי מכשירים שונים (Software Above the Level of a Single Device): יישומי אינטרנט של וב 2.0 אינם מוגבלים לפעולה על גבי מערכת הפעלה אחת (כמו Windows או Linux), ולמעשה הם יכולים לפעול גם על גבי מכשירים שאינם מחשב, כמו טלפונים סלולריים או נגני מוזיקה ווידאו ניידים[4]. הסיבה לכך היא משום שכל הפעולות שהם צריכים לבצע יכולים להתבצע דרך הדפדפן, שאף על פי שהוא מותקן על גבי מכשירים שונים, צריך להיות מסוגל להציג את אותם תכנים כפי שהוא עושה על גבי המחשב.
  • חוויית משתמש עשירה (Rich User Experiences): ליישומי אינטרנט שהשימוש בהם מזכיר את השימוש בתוכנות מחשב, ובמקרים מסוימים אף עולה עליו. בין הדוגמאות לכך ניתן למצוא את הדואר האלקטרוני המקוון של גוגל, Gmail, אשר מאפשר חיפוש מהיר אחר מידע המצוי בהודעות הדואר, ומשלב כיום גם את תוכנת המסרים המיידים של החברה, גוגל טוק, ואפילו שליחת הודעת טקסט (sms) למכשירים סלולריים. דוגמאות נוספות ניתן לראות בחבילת יישומי האינטרנט המתחרים בתוכנות Microsoft Office השונות של מיקרוסופט, וביניהן החבילות של Zoho וגוגל, המאפשרים לבצע את מרבית הפעולות שניתן לבצע בתוכנות כמו Word, Excel ואחרות[4].

הגדרות תמציתיות של וב 2.0

בדצמבר 2006 או'ריילי ניסה לתת הגדרה יותר תמציתית למושג[6];

" Web 2.0 is the business revolution in the computer industry caused by the move to the internet as platform, and an attempt to understand the rules for success on that new platform. Chief among those rules is this: Build applications that harness network effects to get better the more people use them. (This is what I've elsewhere called "harnessing collective intelligence)"."

עוד על הקושי בהגדרת המושג ניתן ללמוד ממאמרו של John Cannan, ספרן משפטי[7] שביקש מאנשי מקצוע שונים, מתחום המשפט בעיקר, לספק את ההגדרה שלהם לווב 2.0.

איש IT בעל וותק של 20 שנה טען כי מדובר במילה אופנתית המתארת את יישומי הרשת "המגניבים", שהמכנה המשותף ביניהם הוא שיתופיות. כמו כן, ציין, כי אין מדובר בדבר חדש, ואין גם טעם להבחין בין גרסאות האינטרנט השונות, וההבדל היחיד הוא הקלות השימוש באותם יישומים לביצוע פעולות שבעבר היו דורשות את עזרתו של מומחה, בעיקר בכל הקשור ליצירת תוכן חדש. מתאמת מחקר טכנולוגי ואחראית האתר של ספריית משפטים אקדמית הדגישה לעומת זאת את יכולות הסינון של מידע בווב 2.0. עוזר למנהל טכנולוגיות מידע בספרייה משפטית אחרת הגדיר את הווב 2.0 כרשתות חברתיות, בעוד שטכנאי ספריות בחר רק במילה רישות[7].

ישומי וב 2.0 עיקריים

ניתן לזהות מספר סוגים של יישומי ושירותי רשת עיקריים אשר מגדירים את יסודות וב 2.0 ועושים שימוש בטכנולוגיות ובסטנדרטים שונים, שיוגדרו גם כן בהמשך[3].

תצלום מסך של ממשק הניהול של WordPress, מערכת ניהול תוכן המשמשת בלוגים רבים
בלוגים
מטבע לשון מ-1997 המתאר דף אינטרנט ובו רשומות, המוכנות Posts, הכוללות דעות, קישורים ורישומי יומן אישי המסודרים בסדר כרונולוגי, מהחדש לישן בסגנון של יומן. את הבלוג ניתן לפתוח במסגרת אתרים המוקדשים לכך, או לעשות זאת באופן עצמאי על ידי התקנת תוכנה מיוחדת על גבי שרת. מרבית הבלוגים מאפשרים לקוראים להגיב בתחתית כל רשומה, וכך מאפשרים לקיים שיחה בין כותב עיקרי למספר כותבי משנה המגיבים לרשומות, אשר בתורן נקראות על ידי מספר בלתי מוגבל של קוראים. בנוסף, צורת רישום זו מאפשרת לבלוגרים (כותבי הבלוג) לדווח בזמן אמת על אירועים שונים, בדומה לעיתונאים, וזאת בניגוד לאתרי אינטרנט גדולים הנוטים להיות איטיים יותר בקצב התעדכנות שלהם[3].
לרשומות השונות מוסיפים לרוב תגיות (Tag – מילת מפתח המתארת את התוכן של פריט מידע כלשהו באינטרנט. התג יכול להיות בן מילה אחת או יותר, וכל פריט מידע ניתן להגדיר מספר לא מוגבל של תגיות) המאפשרות לסווג אותן לקטגוריות שונות באופן אוטומטי ולהציג רשומות אחרות שעסקו באותו נושא על ידי לחיצה על אחת מהן[3].
אספקט חשוב נוסף של בלוגים הוא הקישוריות המאפשרת אחזור והצלבת מידע ממספר מקורות, בדמות בלוגים אחרים. הקישוריות באה לידי ביטוי על ידי שלוש טכנולוגיות עיקריות[3]:
  1. Permalink – קישור ישיר וקבוע לרשומה בתוך הבלוג, המאפשרת גישה ישירה אליה גם אם מקומה במסד הנתונים של הבלוג השתנה (לצורכי ארכוב למשל), או אם הכותרת של הרשומה או תוכנה השתנו, מכל מקום, בתוך הבלוג או מחוצה לו, כמו ממנוע חיפוש. אך קישור זה אינו כולל בתוכו שם אפשרות לגישה לגרסאות שונות של הרשומה (אם היא עברה עדכון).
  2. Trackback – מערכת המאפשרת ליצור קישור אוטומטי לרשומה בבלוג אחר (ב') אשר מכיל אזכור כלשהו לרשומה בבלוג הנוכחי (א'), כך שהמחבר והמפעיל של בלוג א' יוכל לגשת ישירות מתוך הרשומה לאזכור המופיע בבלוג ב'. חסרונה של מערכת זו הוא בכך שהיא מאפשרת לשולחי תגובות זבל (בדומה לדואר זבל, תגובות המכילות הפניה למוצר צרכני או לאתר אחר שעלול להזיק בצורה כלשהי לגולשים אליו) להציף את הבלוג בתגובות.
  3. Blogroll – רשימה של קישורים לבלוגים אחרים אותם קורא מחבר הבלוג שבו מופיעה הרשימה.
מרבית הבלוגים עושים גם שימוש בטכנולוגיות לסינדיקציה של התוכן אותו הם מפרסמים בבלוג, כמו RSS או Atom, המייצרות קובץ הנקרא באופן אוטומטי על ידי תוכנות ייעודיות (וגם דפדפנים) ואשר מכיל מידע על העדכונים בזמן אמת. העדכון יכול להכיל רק את כותרת הרשומה, מספר שורות ממנה ואף את הרשומה כולה. כך שאין למעשה חובה לגלוש לבלוג על מנת לקרוא את תוכנו[3].
עם הגידול במספר העוסקים בכתיבת הבלוגים נוצר מושג חדש המתאר את העולם והסביבה בו הם פועלים – Blogosphere (בלוגספירה). עם התפתחות הבלוגים, הם החלו לכלול גם תמונות וסרטוני וידאו במקום רשומות (Photo-blogs ו-Video blogs או vlogs, בהתאמה). כמו כן ניתן לעדכן את הבלוג גם כאשר אין גישה למחשב, אלא ישירות דרך הטלפון הסלולרי (Mob-blogging, מלשון Mobile phone)[3]. בלוג אינו חייב להיכתב רק על ידי אדם אחד, וכיום ישנם גם בלוגים קבוצתיים בהם מספר אנשים מעלים רשומות אליו.
בלוג אודיו ו-Podcasting
בלוגים אינם מוגבלים אך ורק לכתיבה, וכיום נפוץ גם סוג נוסף של בלוגים בהם הבעלים שלהם מקליטים את עצמם מדברים על נושא מסוים, כאשר לעיתים מדובר גם בראיון או דיון של כמה אנשים, ומעלים הקלטה זו לרשת במסגרת הבלוג שלהם על ידי יצירת קובץ של ההקלטה בפורמט MP3 (פורמט נפוץ לשמירת קובצי אודיו בנפח קטן תוך שמירה על איכות שמע גבוהה). בבלוגים אלו נעשה לרוב שימוש בטכנולוגיית RSS כדי להפיץ את הקישור לקובץ למאזיני הבלוג אשר יכולים כעת להאזין לו ישירות מהאתר, או לחלופין להוריד אותו למחשב האישי שלהם או לנגן המוזיקה שלהם[3].
המונח Podcasting, שנטבע ב-2004 והפך לשם המוכר לבלוגים המוקלטים, מעלה קונוטציה מוטעית כי ניתן להאזין לבלוגים אלו רק דרך נגן המוזיקה הפופולרי של חברת אפל, ה-iPod, שהיה פופולרי באותו זמן, אך בפועל אין שום מגבלה שכזו.
כיום נפוצים גם בלוגים המצולמים בווידאו.
דוגמה לאתר ויקי המופעל באמצעות תוכנת מדיה ויקי
ויקי
ויקי היא מערכת שיתופית באינטרנט המאפשרת יצירת דף, או אוסף של דפי אינטרנט, שכל גולש יכול לערוך ולהוסיף או לגרוע מהם מידע. המערכת המוכרת ביותר המיישמת את רעיון הוויקי היא ויקיפדיה – אנציקלופדיה שיתופית באינטרנט אשר נכתבת ונערכת על ידי הגולשים. כיום נעשה שימוש במערכות ויקי שונות גם במסגרת קבוצות עבודה מקצועיות, במסגרת מקום העבודה למשל[3].
מערכות הוויקי השונות מאפשרות לבצע בקלות עריכה של טקסט, להוסיף תמונות, וכן לשלב בתוכם קישורים המובילים לדפי ויקי אחרים במסגרת המערכת. בניגוד לבלוגים, מרבית מערכות הוויקי כוללות גם מערכת לניהול גרסאות המאפשרת גישה גם לגרסאות ישנות יותר של הדפים, ובמקרה הצורך לאפשר גם את החלפת הגרסה הנוכחית בישנה.
הפתיחות וקלות השימוש במערכות הוויקי, ובעיקר כפי שתכונות אילו באות לידי ביטוי בוויקיפדיה, הן המקור לוונדליזם ופגיעה בערכים שנכתבו, אך יש מי שטוענים כי אותה פתיחות וקלות, ועצם השיתופיות הבנויה במערכת, מאפשרת לתקנם בקלות ובמהירות על ידי גולשים אחרים. לחלופין ניתן גם להקשות על מי שרוצים לפגוע במערכת על ידי הגבלת הגישה למשתמשים רשומים בלבד או חלוקת הרשאות שונות שתיתן רק אפשרויות עריכה מתקדמות יותר רק לחלק מהגולשים[3].
תיוג ורשימות אתרים מעודפים ציבוריות (Social Bookmarking)
תג (מכונים גם תגיות או תויות) הן מילות מפתח המצורפות לאובייקט דיגיטלי כלשהו, כמו אתר אינטרנט, תמונה או סרטון וידאו, המשמשות לתיאור התוכן שלו, וזאת שלא במסגרת מערכת מיון פורמלית[3].
תגית (tag) היא מילה או ביטוי המהווים מעין קוד או מילת מפתח ומגדירים נושא או תחום התעניינות, לדוגמה: קניות, אוכל, סירת מפרש וכו'. כך יכול המשתמש לגלות תכנים בנושא המבוקש בקלות רבה ולשתף אחרים בהקלדת תגית זהה.
אחת האפליקציות הראשונות והגדולות לתיוג באינטרנט פעלה במסגרת אתר del.icio.us אשר משמש כמערכת לתיוג אתרים ודפי אינטרנט באופן פרטי או שיתופי באינטרנט. ומערכת זו היא גם שהובילה לפיתוח תופעת ה-Social Bookmarking[3].
אתרי תגיות הם אתרים המאגדים קבוצת משתמשים (בדרך כלל בכמות בלתי מוגבלת), ואלו מאפשרים שמירת פריטי מידע, שלעיתים אינם אלא קישורים לאתרים, לפי משתמש. למשתמש נתונה הבחירה האם לשתף את המידע שברשותו. כמו כן, ניתן תמיד לחפש תגיות (באוספים של משתמש או של קהילה), וכך להתחבר אל הקהילה ואל מה שמעסיק אותה באותם רגעים.
האתר מנהל את רשימת האתרים, מאפשר שיתופם על פי נתינת תגית על ידי משתמש ויציג לו תחומי עניין זהים - פריטים חדשים שאינו מכיר, על סמך תגיות זהות או דומות במאגרו. אתרים אלו אינם שולחים דואר לא רצוי (דואר זבל) אלא מתפרנסים מהכנסת פרסומות לאתר.
מערכות של Social Bookmarking מאפשרות לגולשים ליצור ולאחסן באופן מקוון, על גבי השרת, רשימה של סימניות או מועדפים (Bookmarks או Favorites – מילים נרדפות שפירושן כתובות אתרים ודפי אינטרנט אשר הגולש שמר דרך הדפדפן המותקן במחשב שלו על מנת שיוכל לגשת אליהם במהירות בעתיד) אותן הוא יכול לחלוק עם משתמשים אחרים במערכת. רשימת האתרים יכולה לכלול גם תגיות המתארות את תוכן הפריט שנשמר, והן מהוות גם חלופה לדרך המסורתית בה נשמרו רשימות דומות בתוך הדפדפן, תוך כדי שימוש בתיקיות, כי באמצעותן ניתן לסווג את הקישור לאתר במספר סיווגים שונים בו זמנית[3].
ענן תגיות (Tag cloud), הצגת שמות התגיות בצורה דמוית ענן, בה ככל שגודל הגופן בו נכתב שם התגית גדול יותר, כך נעשה בו שימוש רב יותר
כיום נעשה שימוש בתגיות לסיווג פרטי מידע במסגרת יישומי רשת אחרים, כגון כאלה להצגה ושיתוף של תמונות, וסרטים. וישנם גם אתרים המשלבים כפתורים המאפשרים לשמור את הקישור לפריטי מידע שונים, כמו דף אינטרנט או תמונה, באותם יישומי רשת של תיוג.
התגיות משמשות גם להצגת התדירות שבה משתמשים בתג מסוים לעומת אחרים, במסגרת אוסף של פריטים, על ידי שימוש בענן תגיות (Tag clouds) – הצגת שמות התגיות בצורה דמוית ענן, בה ככל שגודל הגופן בו נכתב שם התגית גדול יותר, כך נעשה בו שימוש רב יותר[3].
אחד הנושאים המאפיינים את וב 2.0 ואשר קשור לתגיות הוא ה-Folksonomy אשר יתואר בהמשך.
שיתוף מולטימדיה
שירותים מקוונים במסגרתם אנשים משתפים עם גולשים אחרים קובצי מולטימדיה, כמו תמונות וסרטי וידאו. המשתמשים בשירותים מעלים לאינטרנט את הקבצים אותם הם יצרו, ואנשים יכולים להוריד עותק של אותם קבצים למחשב האישי שלהם, להגיב על תוכנם וכדומה[3].
רישות חברתי (Social Networking)
אתרים מקצועיים או חברתיים המאפשרים לאנשים ליצור קשר ולתקשר עם גולשים אחרים על בסיס תחביבים, מקצוע היכרות אישית וכדומה[3].
שירותי אגרגציה (Aggregation)
איסוף מידע ממספר מקורות, לרוב על ידי טכנולוגיית ה-RSS, והצגתן במסגרת תוכנה, שירות באתר אינטרנט או שילובם לדף אינטרנט אחד או ערוץ RSS אחד[3]. ישנם שירותים אשר גם מאפשרים לדרג את פריטי המידע השונים על ידי הגולשים, אם על ידי הצבעה, או על ידי בחינת מספר הגולשים אשר קוראים פריט אחד ולא אחר[3].
Mash-ups
שילוב של מידע ממספר מקורות והפיכתו לשירות חדש שמציע אפשרויות שהאתרים מהם נלקח המידע לא מציעים אותו. אחת הדוגמאות הנפוצות לכך הן הצגת מידע על גבי המפות של גוגל, כמו דירות להשכרה, המיקום של ידיעות חדשותיות וכדומה[3].
סינון ומעקב אחר תוכן
שירותים לסינון וניתוח של מידע ממקורות מידע שונים. לעיתים מדובר בתוספת לשירותי אגרגציה[3].
שיתוף (Collaborating)
כלי עבודה דמויי תוכנה לשיתוף פעולה מקוון בין מספר אנשים בכל הקשור ליצירה וטיפול במידע. הדוגמה הבולטת לכך היא ויקיפדיה ושירותי הוויקי השונים, אבל ישנם גם אתרים המאפשרים לערוך קבצים כמו קובצי וורד ואחרים בו זמנית על ידי מספר אנשים[3].
שירותים דמויי תוכנות Office מקוונות
אתרי אינטרנט המאפשרות לבצע את אותן פעולות שניתן לבצע בתוכנות ה-Office השונות, אבל ישירות דרך הדפדפן וכל עוד מחוברים לאינטרנט (ראו גם Office 2.0. כיום ניתן לכתוב מסמכי וורד, קובצי אקסל, מצגות Powerpoint ואף לערוך תמונות, ללא צורך בתוכנה המותקנת במחשב פרט לדפדפן[3].
מיקור רעיונות, מידע ועבודה לקהל
כלים המאפשרים לרתום גולשים אחרים לביצוע פעולות שונות אשר לא ניתן מסיבה כלשהי לבצע אותן באופן אוטומטי על ידי המחשב או על בתשלום על ידי חברה מסחרית. דוגמה לכך הוא סימון פריטי מידע המופיעים בתמונות, כמו שלטים, סימון מסלולים על גבי כבישים וכדומה[3]. דוגמה לשירות כזה הוא הטורקי המכני (Mechanical Turk) של חברת Amazon, המאפשר לקבל תשלום, בדמות זיכוי לקניה בחנות שלהם על ביצוע פעולות שונות.

מאפיינים טכנולוגיים

ההגדרה המעשית של המונח מתייחסת ברוב המקרים לשורה של יישומים וטכנולוגיות שבהם נעשה שימוש בתחילת המאה ה-21, שהמכנה המשותף שלהם הוא הניסיון לחרוג מן הדגם הקודם של גלישה באינטרנט, שאופיין בעיון פסיבי בעמודים שתוכנם סטטי, לדגם שבו הגולש הבודד יכול להגיב, להשתתף, לשתף וליצור בעצמו תכנים שישמשו גולשים אחרים.

חלק מאותם 7 קריטריונים שהגדיר או'ריילי, כמו הרשת כפלטפורמה, חוויית משתמש עשירה, הפעלת היישום על גבי יותר ממכשיר אחד וכדומה[4]. ברשת, והפעלת היישומים נעשית בתוך חלון הדפדפן המותקן במחשב, כאשר היישום עצמו מתקשר דרך רשת האינטרנט עם השרתים של אותו מפעיל שירות, באים לידי ביטוי בטכנולוגיות המאפשרות יצירת יישומים הדומים בדרך פעולתם להפעלת תוכנה על גבי המחשב מכונים Rich Internet Application ‏(RIA)‏[3].

יישומון JAVA המאפשר צפייה בסרטונים משולב במסגרת ויקיפדיה
  • AJAX – אחת הבעיות של דפי אינטרנט הבנויים באמצעות HTML (השפה הבסיסית והנפוצה ביותר בה בונים דפי אינטרנט) הוא הצורך לטעון אותם מחדש בכל פעם שהמשתמש מבצע פעולה כלשהי בהם. אוסף הטכנולוגיות ושפות התכנות Asynchronous Javascript ו-XML, אשר הוצגו יחדיו ב-2005, ואשר מכונות בשם AJAX, פועלות כך שרק כמות קטנה של מידע מעוברת בין הדפדפן של המשתמש לבין השרת לאחר שהדף נטען לראשונה. כך ניתן לשנות את התוכן המוצג בזמן אמת ולהקנות חוויית שימוש הדומה לזו של מחשב אישי. יישומי אינטרנט רבים, כמו שירות הדואר האלקטרוני Gmail ו-Facebook פועלים באמצעות טכנולוגיות אלו[3].
דרך אחרת להציע חוויית שימוש דומה היא על ידי שימוש ב-Flash (טכנולוגיה של חברת Adobe המיועדת בעיקרה ליצירת ממשק משתמש או ליצירת סרטוני אנימציה על ידי ציור שלהם), המוכר יותר מתחום האנימציה, אך בניגוד ל-AJAX, הוא דורש התקנת תוכנה המשתלבת בתוך הדפדפן. אחת הדוגמאות הבולטות לשימוש בפלאש היא בנגן הווידאו של אתר הסרטים YouTube[3].
טכנולוגיות מתחרות של חברות אחרות מאפשרות ליצור יישומים דומים, ואף מתקדמים יותר, אך הדבר יוצר מחלוקת כי חלק מפתרונות אלו עדיין דורשים התקנת תוכנה נוספת במחשב, ובמקרים אחרים מדובר בטכנולוגיות קנייניות (בניגוד לתוכנות קוד פתוח, אשר דורשות לרוב תשלום על מנת להשתמש בהן). בין הדוגמאות לכך ניתן למצוא את Silverlight של מיקרוסופט, Adobe Air ו-Adobe Flex[3].
  • שימוש במודלי תכנות קלי משקל - כבסיס לאפליקציות של וב 2.0 הוא גם מקור לוויכוח מכיוון שהגמישות הקיימת במודלים אלו עומדת בניגוד למה שדרוש כדי לייצר יישומי רשת מסובכים יותר. הדיון בנושא עוסק הן בסגנון התכנון והן בטכנולוגיות עצמן. בין הטכנולוגיות המשמשות במודל קל משקל ניתן למצוא את Perl, פייתון, PHP ו-Ruby וכן טכנולוגיות כמו RSS, Atom (שהיא למעשה מקבילה ביכולות שלה ל-RSS) ו-JSON[3], ו REST.
  • Microformat – הכוונה לפרטי מידע סמנטיים מובנים המשולבים בתוך דפי אינטרנט אשר אינם מוצגים במהלך הגלישה באתר. אך יישומים אחרים, כמו מנועי חיפוש, יכולים לאתר מידע זה ולעשות בו שימוש. דוגמה לכך היא המיקרו פורמט hCard המכיל מידע אישי או ארגוני ליצירת קשר, בדומה לכרטיס ביקור. מכיוון שהמידע המצוי במיקרו פורמט הוא מובנה, ניתן לנתח אותו מבחינה סמנטית (להבין את הקשרו) ולעשות בו שימוש בצורה אוטומטית, למשל על ידי הוספתו לפנקס הכתובת בתוכנת הדואר האלקטרוני. בעתיד הקרוב, דפדפנים יזהו מידע זה באופן אוטומטי ויאפשרו לשלוח אותו בלחיצת כפתור לכל יישום אינטרנט או תוכנה המותקנת במחשב ואשר יודעת להשתמש בו[3]. הביקורת כלפי השימוש במיקרו פורמטים היא סביב השאלה האם הם תורמים או פוגמים בהפיכת האינטרנט לרשת הסמנטית (ראו הרשת הסמנטית – וב 3.0)[3].
  • Open APIs – כדי לאפשר למתכנתים לעשות שימוש בפונקציונליות של יישום כלשהו, בונים היוצרים שלו מנגנון בשם Application Programming Interface, המאפשר לעשות זאת ללא צורך בהכרה וגישה לקוד של אותו יישום, ובכך הם אפשרו בעידן הווב 2.0 ליצור בקלות ובמהירות Mashups. במקרה של Open API, המתכנת אינו נדרש לשלם לבעלי השירות המקורי עבור רישיון שימוש או תמלוגים. בין הדוגמאות הבולטות לכך הוא ה-Open API של שירות המפות של גוגל המאפשר לשלב אותו בקלות בכל אתר וכן להציג על גבי המפות מידע ממקורות אחרים[3]. בהקשר לטכנולוגיה זו, קיים דיון האם על התוכנה עצמה להיות פתוחה לשימוש הרחב, או שמא המידע הכלול באותה תוכנה צריך להיות פתוח לשימוש, ולאפשר לכל משתמש לעבור עם המידע משירות אחד לאחר[3].
  • סינדיקציה של מידע – טכנולוגיות המאפשרות להפיץ מידע ו/או עדכונים אודות פרסום תוכן חדש באתר, ללא צורך בגלישה אל האתר עצמו. המידע מהאתר, שיכול לכלול כותרת ידיעה, תקציר, קישור או הפריט כולו, נאסף אל תוך ערוץ (Feed) שאת תוכנו יודעת לקרוא תוכנה מיוחדת המותקנת במחשב, או יישום באינטרנט המכונה Aggregator או Feed Reader. המשתמש בוחר לאיזה ערוצים הוא רוצה להירשם, על ידי שימוש בקישורים שמספק האתר אליו הוא נרשם, והתוכנה תבדוק אחר שינויים בערוץ ותעדכן את המשתמש בהתאם[3]. ישנן שתי טכנולוגיות נפוצות לסינדיקציה, הראשונה היא RSS מ-2002 הקיימת במספר גרסאות שונות וטכנולוגיית ה-Atom מ-2003[3].

שירותי וב 2.0 והשפעתה על תחומי חיים נוספים

המושג וב 2.0 והרעיונות העומדים מאחוריו חדרו לתחומים רבים, באינטרנט ומחוצה לה. המשותף לכולם הוא השימוש ברעיונות של הווב 2.0, בעיקר בשיתוף, וכלים ובטכנולוגיות השונים של הווב 2.0 שהופיעו בשנים האחרונות, כדי לבצע פעולות שונות בדרכים חדשות ויעילות יותר.

ספרייה 2

ערך מורחב – ספרייה 2.0

ספרייה 2.0 (באנגלית: Library 2.0) מהווה דגם חדשני לקידום ושיפור שירותי הספרייה, בשאיפה להביא למהפך את השקפת העולם בה נתפסו ספריות עד היום, כשמרניות, מיושנות וחסרות דינמיות.
המונח בבסיסו התהווה משילוב של Web 2.0 ו- Business 2.0 והפך לשירות יעיל במידה רבה הודות ל-(OPAC (Online Public Access Catalog בעזרת הטכנולוגיות של וב 2.0 תינתן גישה נוחה לאוספים של הספריות, בנוסף היא תעניק אפשרויות רחבות לקהל המשתמש באוספים כגון: בלוגים, אתרי ויקי, תיוג, רשתות שיווקיות, מסרים מיידיים, ועירוב טכנולוגיות.
יישום הטכנולוגיה מדגיש ארבעה כללי יסוד הכרחיים: העמדת המשתמש במרכז, נוכחותם של המשתמשים ברשת, התחדשות בפאן הקהילתי, מולטימדיה אשר מעשירה את חוויית ההתנסות. אם כל התנאים נשמרים ניתן להעביר את השרות בצורה השימושית, הנוחה והאטרקטיבית במיוחד לקהל היעד של הספרייה כלומר, הטכנולוגיה החדישה תחולל תפיסה מודרנית לפיה:

  • שירותי היעץ יינתנו בצ'ט יעץ ולא בדואר אלקטרוני
  • התרגולים לא יהיו עוד בכתב בלבד אלא יעברו למימד המדיה במאגרי מידע אינטראקטיביים
  • בלוגים, "ויקיס" והזנות RSS יהיו המושגים השולטים במקום רשימות דיוור ומתחזקי אתרים מוסמכים
  • תיוג יהיה המעבר מהמיון המקובל למיון זריז וואפקטיבי יותר
  • הקץ לסינון ופיקוח בקטלוגים, משמע כי המשתמש יוכל למצוא בקטלוג גם בלוגים ווויקיס בנוסף לפריטים מודפסים ואלקטרוניים בלבד

Office 2.0

המושג נהגה ב-2005 על ידי Ismael Chang Ghalimi, יזם אינטרנט מארצות הברית, והוא מגדיר את הרעיון של יישומים יצרניים המשמשים את המשתמש הפרטי או עובד המשרד, כמו עיבוד תמלילים, גיליון אלקטרוני, דואר אלקטרוני, שמירת רשימת אנשי קשר או אתרי אינטרנט וכדומה, אשר פועלים כאפליקציה ברשת. וזאת לעומת התוכנות המותקנות על גבי המחשב האישי. המונח, השיווקי במהותו, נוצר על ידי Ghalimi כדי לבחון את ההשערה כי ניתן לבצע את כל הפעולות הדורשות תוכנה המותקנת על המחשב באמצעות שירותים הנגישים באינטרנט דרך הדפדפן (Ghalimi, 2005).

הרעיון אינו חדש, והוא למעשה גלגול מחדש של מחשב הרשת (Network Computer, או NC) של חברת Oracle, אשר ניסתה לשווק החל מ-1996 מחשבים ללא כונן המחוברים ישירות לאינטרנט (או לשרת ברשת אינטראנט) אשר באמצעות דפדפן האינטרנט יכולים להפעיל תוכנות לעיבוד תמלילים, גיליון אלקטרוני וכדומה. למיזם זה היו שותפות בין היתר גם חברת Sun Microsystems, נטסקייפ ואפל, אך הוא לא צלח, וייתכן ואחת הסיבות לכך הן החיבור האיטי לאינטרנט שהיה קיים באותן שנים (Ghalimi, 2005; Ricciuti, 1996a, 1996b).

אך למרות המקור של מושג זה, הוא מיישם בתוכו מספר רב של מאפייני וב 2.0, כפי שנהגו על ידי או'ריילי:

  • הרשת כפלטפורמה – מדובר באפליקציות רשת אשר לא מותקנות על המחשב של המשתמש
  • שימוש באינטליגנציה הקולקטיבית – חלק מהיישומים, כמו מעבדי התמלילים, מאפשרים עבודה במשותף על אותו מסמך, אם כי לא תמיד באותו זמן.
  • פיתוח תוכנה רציף – מרבית המוצרים בתחום זה מתעדכנים בקצב מהיר וקבוע, במיוחד בייחס המקבילות שלהם מהמחשב האישי, כמו חבילת התוכנות Office של מיקרוסופט הזוכה לעדכון רק מדי כמה שנים.
  • יישום המסוגל לפעול על גבי מכשירים שונים – היישומים פועלים ישירות מתוך הדפדפן, ולא משנה היכן הוא מותקן או באיזה דפדפן מדובר.
  • חוויית משתמש עשירה – יישומים אלו פועלים בדיוק כמו המקבילים שלהם במחשב האישי, ובזמן האחרון נוספה לחלק מהם גם האפשרות לתפקד כאשר אין גישה לאינטרנט.

Enterprise 2.0

הרעיון הוא להרחיב את השימוש בעקרונות, תפיסות וטכנולוגיות של Web 2.0 לעולם הארגוני. למשל שימוש ברשת חברתית ככלי להחלפת מידע בין עובדים, שימוש בבלוג להעברת מסרים ממנהלים לעובדים ושימוש בוויקי על מנת לבצע עבודה משותפת של מספר עובדים.

פוליטיקה 2.0

ערך מורחב – פוליטיקה 2.0

פוליטיקה 2.0 הוא מונח המתייחס לשינויים שחלו בשדה הפוליטי בעקבות השימוש בפלטפורמת וב 2.0.

עקרון "הזנב הארוך"

ערך מורחב – הזנב הארוך
גרף שמדגים את הזנב הארוך (מסומן בצהוב)

לצורך הדגמה ניקח את אתר העסקים "אמזון" אשר מאפשר קנייה ממוחשבת של מיליוני מוצרים במחירים סבירים, ללא חשיבות לדרישה בשוק. זוהי גישה חדשה שכן, במקום עשרה להיטים למיליוני אנשים באים כעת מיליוני שירים לעשרה אנשים. בעבר ההיצע היה מוגבל בגלל הביקוש. על פי עקרון זה בדיוק מונהג וב 2: היצע מגוון של נושאים ותחומי עניין ללא חשיבות לביקוש. כך שלמעשה, לא משנה מהו הערך שמשתמש מחפש, ימצא מבוקשו (נדיר ככל שיהיה) ואף משתמשים נוספים יתגלו לעיניו ועימם, אתרים בעלי תוכן דומה שלא הכיר בעבר.

ביקורת על מושג הווב 2.0

במסגרת ראיון שנתנו שניים ממייסדי אתר אינטרנט שאפשר בניית אתרים אישיים וקיום צ'אט בין גולשים הם ציינו כי מנקודת מבט מסחרית ופרסומית, יש צורך בשביית המשתמש כך שישתמש באתר במשך פרק זמן ארוך ככל האפשר, ובכך למעשה להפוך את המשתמש לצרכן (Silver, 2008). באתר המדובר, שנוסד ב-1994 ונסגר ב-2001, הרבה לפני שמושג הווב 2.0 נהגה, הוצע למשתמשים חוויית שימוש הדומה למה שמציעים היום אתרי וב 2.0, ומכאן ניתן להסיק שמעבר לחזון של קהילת גולשים ושיתוף מידע, מדובר גם כאן במטרה מסחרית לשמה – לרתק את הגולש לאתר לאורך זמן על מנת שיהיה אפשר לחשוף אותו לעוד פרסומות ושירותים שעבורם הוא יסכים לשלם (Silver, 2008).

ב-2005, כתב Tim Bray, מפתח תוכנה שתרם לפיתוח סטנדרטיים כמו XML ו-Atom (הפורמט המתחרה ל-RSS), בבלוג שלו כי הווב 2.0 הוא "faux-meme"‏ (Meme מזויף – Meme הוא מעין יחידה של אבולוציה תרבותית המשכפלת את עצמה. היא יכולה לבטא חלקי רעיונות, שפות, דגמים, ערכים מוסריים או אסתטיים וכדומה, והיא מועברת בין אנשים כיחידה אחת) וכי אין הצדקה לשימוש במושג וב 2.0, מכיוון שמבחינת איכות חוויית השימוש באינטרנט, השינוי הראשון התרחש כאשר גוגל סיפקה שירות חיפוש שימושי, בו כולם משתמשים, והשלב השני התרחש עם התרחבות תופעת הבלוגים והסינדיקציה של המידע אשר הפכו את האינטרנט מספרייה לזרם של אירועים. על פי בריי, אנו עדיין נמצאים במהלך שלב זה, כך שאנו למעשה כבר נמצאים בווב 3.0. בריי גם כן טען כי מדובר בז'רגון פרסומי ריק מתוכן (Bray, 2005a).

טים או'ריילי פרסם בעקבות כך רשומת תגובה בה טען כי מרבית הממים הם אכן מילות פרסום, אך נעשה בהן שימוש בציבור רק אם הן כוללות בתוכן את רוח התקופה, או במקרה זה, הווב 2.0 אכן מורכב מדפוסי פיתוח ותכנון ייחודיים לה, הכוללים בין היתר פיתוח מערכות אשר נעשות חכמות יותר ככל שמשתמשים בהם יותר אנשים והשימוש באינטרנט כפלטפורמה לפיתוח. והראיה לכך שהמם וב 2.0 הוא אכן בעל תוקף הוא בכך שנעשה בו שימוש על ידי הציבור (O'Reilly, 2005b).

בהמשך לדיון בנושא, טען בריי כי לדעתו, הדור הבא של הווב, הוא בכלל וב של מכשירים ניידים (Mobile web) שיכיל כמות קטנה יחסית של מחשבים (Bray, 2005b), אך יש לזכור כי טענה זו היא נכונה רק חלקית. היום, 3 שנים לאחר פרסום הרשומה של בריי, בהחלט ישנו שימוש רחב ברשת על ידי מכשירים ניידים, לא רק על ידי מחשבים ניידים, אלא גם טלפונים סלולריים, מחשבי כף יד ונגני מוזיקה המסוגלים להתחבר לאינטרנט, אך בסופו של דבר, זוהי ההגדרה שלנו למחשבים שמשתנה, ולמעשה מכשירים אלה הם בסך הכול גרסה קטנה וניידת למחשב השולחני.

דוגמה שונה לביקורת על כך שהמושג וב 2.0 הוא מושג שיווקי באה לידי ביטוי במסגרת הניסיון של אחת מהחברות שהיו שותפות להטבעת המושג וקיום הכנס הראשון יחד עם החברה של טים או'ריילי לאסור על השימוש בשם Web 2.0 לכנס של ארגון ללא מטרת רווח במאי 2006. הסיבה לכך, כפי שטענו אנשי החברה של או'ריילי (שהטענות הופנו כלפיהם שלא בצדק, ולא כלפי החברה שאסרה על השימוש בשם) הוא הרישום של המושג כשם מסחרי בכל הנוגע לשימוש בו בשם של אירועים "חיים" כמו כנסים, בלבד. אירוע זה גרם לכעס רב שבא לידי ביטוי בהתבטאויות נזעמות ברחבי הבלוגספירה ואף לפרסום המכתב שהתקבל מעורכי הדין ואשר דרש לא להשתמש במושג וב 2.0 כשם הכנס כתמונה באתר שיתוף התמונות Flickr. בסופו של דבר הותר השימוש בשם לאותו כנס, אך המושג עצמו, בכל הקשור לקיום אירועים דומים עדיין מוגדר כ-Service Mark בארצות הברית ובאיחוד האירופי (Forrest, 2006; Ivry, 2006; Torkington, 2006; O'Reilly, 2006b).

נתוני שימוש

על נתוני השימוש של בני נוער בשירותי וב 2.0 השונים וגם על הגידול בנתונים לעומת שנים קודמות, ניתן ללמוד מסקר מייצג שנערך בקרב בני נוער בארצות הברית בני 12 עד 17 בסוף 2006 במסגרת פרויקט Pew Internet & American Life[8]

2004 2007
בני נוער העוסקים בצורה אחת לפחות של יצירת תוכן באינטרנט 57% 64%
בני נוער שעושים שימוש בתוכן קיים המשולב בתכנים שהם יוצרים בעצמם 19% 26%

55% מבני הנוער בגילאים אלו יצרו פרופיל במסגרת רשתות חברתיות כמו Facebook או Myspace, ומקרב 28% מבני הנוער שכותבים בלוגים בסוף 2006 (לעומת 19% ב-2004), מרביתם הם בנות[8]. מבין המשתתפים ברשתות חברתיות, 76% מתוכם מגיבים לרשומות המתפרסמות בבלוגים שכותבים גולשים אחרים[8].

57% מבני הנוער צופים או משתפים סרטוני וידאו באתרים כמו YouTube, כאשר מרבית בני הנוער אשר שיתפו סרטונים באתרים הם בנים[8].

יש לציין כי נכון לנובמבר 2006, 90% מבני הנוער האמריקאים בגילאים 12 עד 17 משתמשים ברשת האינטרנט, ו-61% מהם עושים בה שימוש יום יומי[8].

עתיד הרשת

ערך מורחב – וב 3.0

מכלול השינויים אשר מתרחשים במסגרת המעבר מוב 1.0 לוב 2.0 הם רק חלק מרצף אבולוציוני של האינטרנט. רצף שאת המשכו כבר הגו חוקרים שונים עוד לפני שהמונח וב 2.0 נטבע ב-2004.

במסגרת מאמר שפרסם טים ברנרס-לי ב-2001 תוארו היכולות של סוכנים אינטליגנטים ואוטונומיים שיעבדו מידע ויבצעו עבורנו פעולות באינטרנט. כל הפעולות יתבצעו באופן אוטומטי וללא כל הנחיה אנושית, פרט להגדרת המשימה ואישור התוצאה (Berners-Lee, Hendler, & Lassila, 2001). תמצית הרעיון הוא רשת סמנטית שבה יעברו ממסמכים למידע, מאוסף של מסמכים שרק האדם יכול לקרוא, לאוסף של נתונים ומידע שהמחשב יוכל להבין ולעבד בעצמו. הרשת הסמנטית תסייע גם בפיתוח מאגר הידע האנושי בכך שהיא תגשר ותיצור שפה משותפת בין מוקדי הידע הפזורים בעולם אשר נוצרים לרוב על ידי קבוצות קטנות של אנשים, אשר יוצרים ביניהם תת-תרבות המובנת רק להם (Berners-Lee et al., 2001).

מאפיין עתידי נוסף לוב 3.0 יכול להיות השימוש בגרפיקה עשירה יותר ואף תלת ממדית כדי לייצג את המידע המצוי באינטרנט ואת הקשרים הסמנטיים הקיימים בין פריטי המידע השונים[3].

ב-2005 תיאר יזם האינטרנט נובה ספיבק (Nova Spivack), השותף למספר חברות העוסקות בתחום הרשת הסמנטית, את הדור רביעי של הרשת שיופיע לאחר הווב 3.0 (Spivack, 2005). דור זה, אותו הוא מכנה ה-World Wide Database (או WWDB), הוא אוסף של מרכזי נתונים הפזורים ברחבי רשת האינטרנט המתנהגים יחדיו כמסד נתונים אחד. אבל כדי שחזון זה יתממש, הוא מתבסס על היכולות והנתונים שנבנו בשלושת הדורות שקדמו לו. במסגרת ה-WWDB, סוכנים וירטואליים ינועו בין מרכזי המידע ויוכלו להוסיף ולאחזר מידע אליהם ומהם ואף לקשר בין מרכזי מידע המתמחים בין נושאים שונים על ידי ניתוח האונטולוגיות המוגדרות בכל אחד מהם (Spivack, 2005).

בפברואר 2007, תיאר ספיבק את לוח הזמנים המשוער להופעת הדורות הבאים של רשת האינטרנט, וכן את רשימה הטכנולוגיות והטרנדים שיכללו בהם. על פי לוח זמנים זה, כל דור נמשך 10 שנים ולכן עידן הוב 2.0 יסתיים ב-2010. תום עידן הווב 3.0 יהיה ב-2020, ורק אז יופיע הדור הרביעי של הרשת (Spivack, 2007).

על פי ברנס לי, וב סמנטי יטפל בשני נושאים עיקריים:

  • אונתולוגיות- שיטת מיון הכוללת רשימה של נושאים השייכים לנושא הנבדק ומשלבת גם הבנה של הקשרים בין הנושאים. האונתולגיה כוללת טקסונומיה ואוסף של חוקי הסקה המאפשרים למחשבים להגיע למסקנות לוגיות.
  • שפה- המתעדת את הקשר בין המידע לאובייקטים מהעולם האמיתי וקיומה תאפשר לאדם או למחשב, להתחיל במאגר מידע או נתונים אחד ולעבור בין כמות גדולה מאוד של מאגרים המקושרים ביניהם.

ביבליוגרפיה

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא וב 2.0 בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ התעתיק הנפוץ יותר בעברית הוא "ווב 2.0", שמקורו במנהג שרבים דבקים בו, לתעתק את האות W האנגלית כ"וו", מנהג שאינו נתמך על ידי האקדמיה ללשון העברית.
  2. ^ "Web 2.0 Buzz Time bar". 2006-09-21. אורכב מ-המקור ב-2006-10-23. נבדק ב-2006-10-29.
  3. ^ 3.00 3.01 3.02 3.03 3.04 3.05 3.06 3.07 3.08 3.09 3.10 3.11 3.12 3.13 3.14 3.15 3.16 3.17 3.18 3.19 3.20 3.21 3.22 3.23 3.24 3.25 3.26 3.27 3.28 3.29 3.30 3.31 3.32 3.33 3.34 Anderson, P. (2007). What is Web 2.0? Ideas, technologies and implications for education. JISC Technology and Standards Watch, 2-64.
  4. ^ 4.00 4.01 4.02 4.03 4.04 4.05 4.06 4.07 4.08 4.09 4.10 4.11 4.12 4.13 4.14 4.15 4.16 4.17 4.18 4.19 4.20 O'Reilly, T. (2005a). What Is Web 2.0: Design Patterns and Business Models for the Next Generation of Software. O'Reilly. Retrieved March 24, 2008.
  5. ^ דוגמה להשפעה שכזו קשורה לכך שהבלוגרים נוטים להתעדכן במהירות לגבי חידושים שונים, הבאים לידי ביטוי בקישורים לאתרים שהם מפרסמים ברשומות שלהם, וכן בעובדה שהם טורחים ליצור אזכורים לרשומות קודמות שלהם ושל אחרים. בכך הם מקנים לעצמם כוח חסר פרופורציה בכל הקשור לעיצוב הסדר של תוצאות החיפוש במנועי חיפוש (בעיקר בכאלה כמו גוגל, המתבססים על ניתוח קישורים).
  6. ^ O'Reilly, T. (2006a). Web 2.0 Compact Definition: Trying Again. O'Reilly Radar. Retrieved March 24, 2008, from http://radar.oreilly.com/archives/2006/12/web-20-compact-definition-tryi.html.
  7. ^ 7.0 7.1 Cannan, J. (2008). In Search of Web 2.0. AALL Spectrum, 12(5), 16-19.
  8. ^ 8.0 8.1 8.2 8.3 8.4 Lenhart, A., Madden, M., Rankin Macgill, A., & Smith, A. Teens and social media: The use of social media gains a greater foothold in teen life as they embrace the conversational nature of interactive online media. Pew Internet & American Life Project.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

33263919וב 2.0