וולטר קליי לאודרמילק

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מדען ריקה.

לאודרמילק (מימין) עם מנכ"ל משרד החקלאות חיים הלפרין, 1950

וולטר קליי לאודרמילק (אנגלית: Walter Clay Lowdermilk‏; 1 ביולי 1888 - 6 במאי 1974) היה מומחה אמריקאי לשימור קרקע.

ביוגרפיה

נולד במדינת קרוליינה הצפונית שבארצות הברית. סיים לימודיו באוניברסיטת אריזונה והודות למלגת רודס בה זכה הוא נסע לאוניברסיטת אוקספורד בה למד גאולוגיה. את חודשי הקיץ בלה בגרמניה בה למד ייעור. עם שובו לארצות הברית ב-1915 הוא התקבל לעבודה כמפקח במחלקת היערות בארצות הברית. עם הצטרפות ארצות הברית למלחמת העולם הראשונה הוא התנדב לצבא ושרת כקצין ב"חטיבת חוטבי העצים" (The Lumberjack Brigade). לאחר המלחמה הוא שמש כקצין מחקר אזורי במונטנה. בהשפעת אשתו אינז מרקס לאודרמילק עברו בני הזוג לסין שם הוא לימד באוניברסיטת נאנג'ינג וערך מחקרים על השפעת כריתת היערות על הסחף. הוא חזר לקליפורניה ולמד לתואר דוקטור באוניברסיטת קליפורניה בברקלי ועסק במחקר. בשנת 1933 הוא מונה לעוזר מנהל המחלקה לשימור הקרקע (Soil Conservation Service) של ממשלת ארצות הברית. בשנת 1938 נשלח למסע חקר בנושא שמור הקרקע באירופה, בצפון אפריקה ובמזרח התיכון. במסגרת מסע זה, הגיע לאודרמילק, שלא היה יהודי והיו לו ידיעות מועטות על הציונות, לארץ ישראל. לאחר שראה את מפעל ההתיישבות היהודי בארץ ואת תרומתו לשימור הקרקע ולטיובה, הפך לחסיד התנועה הציונית.

בשנת 1944 פרסם ספר בשם "ארץ ישראל הארץ היעודה" (Palestine, Land of Promise), בו הוא סוקר ב-14 פרקים את בואו לארץ, את הרקע הגאוגרפי וההיסטורי של ארץ ישראל, את ההתיישבות היהודית בארץ, את פיתוח התעשייה, את בניית הבית הלאומי היהודי ואת הכלכלה הערבית והיהודית בארץ. בפרק 11 הוא מציע להקים "רשות לעמק הירדן" (בדומה לרשות עמק טנסי בארצות הברית). הוא מציע להשתמש במי הירדן להשקית עמק הירדן (ובעודפים - להשקית עמק יזרעאל), תוך ניצול הפרש הגבהים בין הים התיכון לים המלח לייצור חשמל (בדומה לרעיונות שהועלו אף קודם לכן, גם על ידי ד"ר הרצל בספרו אלטנוילנד). כמו כן, הוא מציין בספרו כי "עודפי מי הגאות של הירקון יוכלו לשמש להשקיית הנגב".

ספרו של ד"ר לאודרמילק, נכתב בעידודו של ד"ר עמנואל ניומן (מראשי ארגון ציוני אמריקה). ד"ר ניומן הביא, בתמיכת ד"ר חיים ויצמן, להכנת תוכנית על ידי מהנדס אמריקני ידוע, ג'יימס בנימין הייס, לפיתוח מי הירדן, הירמוך והליטני. תוכניתו של הייס פורסמה בספר בשם "רשות עמק טנסי על הירדן" (T.V.A ON THE JORDAN), בשנת 1948. בספר הקדמה מאת ד"ר לאודרמילק ומבוא מאת ד"ר ניומן. ספרו של לאודרמילק ותוכניתו של הייס, בהיותם מומחים בינלאומיים מוכרים, שחוות דעתם המקצועית אינה נתונה לעירעור, שימשו מכשיר רב ערך במאבק התנועה הציונית למען הכרה בינלאומית ביכולת לקלוט בארץ-ישראל יהודים רבים. מזרחה של בקעת בית נטופה תוכנן להיכלל בתוכנית החלוקה כדי לשמש כמאגר מים להשקיה וחקלאות ע"פ ספר זה.

לאודרמילק הגיע לישראל בתחילת 1950 לביקור קצר כיועץ למשרד החקלאות[1]. הוא שב לישראל במאי 1951 כיועץ מטעם ארגון המזון והחקלאות[2] ובמקביל הרצה בטכניון[3].

בשנת 1953 עזר בהקמת המחלקה להנדסה חקלאית והועמד בראשה[4][5]. ביוני 1957 פרש מההוראה בטכניון ועזב את ישראל[6]. בשנת 1959 נקראה המחלקה להנדסה חקלאית על שמו של לאודרמילק[7].

ארכיונו האישי שמור במחלקת הארכיונים של הספרייה הלאומית בירושלים.[8]

מצפור לאודרמילק

מצפור לאודרמילק

בתחילת דרך נוף יער טורען, ליד הכניסה לקיבוץ בית רימון, הוקם מצפור על שמו הצופה על בקעת בית נטופה אותה ייעד בתוכניתו לשמש כמאגר מים שיובלו מנהר הירדן. מהמצפור יש תצפית מרהיבה על הבקעה ועל התעלה הפתוחה של המוביל הארצי שחוצה אותה.

לקריאה נוספת

  • וו. ק. לאודרמילק, ארץ ישראל הארץ היעודה, תרגם ש. גילאי, הוצאת הקיבוץ הארצי השומר הצעיר, תש"ה
  • שמחה בלאס, מי מריבה ומעש, מסדה, 1973

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0