וולפרם סיברס
וולפרם סיברס (Wolfram Sievers) נולד ב-10 ביולי 1905 בהילדסהיים והוצא להורג ב-2 ביוני 1948. היה המזכיר הכללי של חברת אננארבה בין 1935-1945 ופושע מלחמה נאצי.
ביוגרפיה
סיברס נולד ב-1905 בהילדסהיים, גרמניה. אביו היה מוזיקאי בכנסייה הפרוטסטנטית ואף הוא סומן כמוזיקאי מחונן. סיברס הורחק מבית הספר לאחר שהתגלה שהיה חבר פעיל ב Deutschvölkischer Schutz- und Trutzbund, האגודה האנטישמית הגדולה והמשמעותית ביותר בגרמניה של אחרי מלחמת העולם הראשונה. לאחר מכן, החל סיברס את לימודיו בהיסטוריה, פילוסופיה וחקר דתות באוניברסיטה הטכנית בשטוטגרט תוך כדי עבודתו כמוכר ספרים. ב-1929 הצטרף למפלגה הנאצית. וב-1933 הוא מונה למנהל המחקר של שמורת הטבע אקסטרנשטיינה ביער טויטובורג ולראש המשלחת של אננארבה לבוסלן, שוודיה. ב-1935, הצטרף סיברס לאס אס ומונה למזכיר הראשי והמנהל בפועל של חברת אננארבה על ידי הימלר, עד סופה של המלחמה התקדם סיברס לדרגת אס אס-קולונל, אחת הדרגות הבכירות בארגון
מלחמת העולם השנייה
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה ושואת יהודי-אירופה, עבד במחנה הריכוז דכאו יחד עם אוגוסט הירט ורודולף ברנדט בתחום הניסויים בבני אדם, במסגרת זו, סייע במחקר על 112 אסירים יהודים, אשר נבחרו, צולמו, נמדדו והוצאו להורג שלדי היהודים נועדו להשלים את אוסף השלדים באוניברסיטת הרייך בשטרסבורג, צרפת. מחקר זה ידוע כאוסף השלדים היהודים. מעשי הרצח בוצעו במחנה מחנה הריכוז נאצוויילר-שטרוטהוף. ב-1943 סיברס הקים, בהוראתו של הימלר, את המכון למחקר מדעי צבאי ומונה לדירקטור המכון. תחת המכון, הוקמו שתי מחלקות שנוהלו על ידי זיגמונד ראזכר ואוגוסט הירט, המכון מומן על ידי הואפן אס אס וביצע ניסויים נרחבים בבני אדם במחנות דכאו ונאצוויילר. הניסויים כללו: הכנסת אסירים לתאי ואקום על מנת לדמות תנאי טיסה בגבהים. הוצאת אסירים ערומים לקור במשך 14 שעות או השלכתם למי קרח על מנת למצוא את הדרך הטובה ביותר להבריא חיילים שקפאו בשדה הקרב. הניסויים כללו גם ירי על אסירים וקטיעת איבריהם כדי לבדוק יעילות חומר המזרז קרישת דם. כל הניסויים התנהלו במחנה דכאו בין החודשים יולי לספטמבר 1944, ישנן ידיעות על כך שסיברס ביקר במחנה ב-20 ביולי על מנת לפגוש את הרופאים שביצעו את הניסויים.
משפט והוצאה להורג
כוחות אמריקאים שפשטו על מטה אננארבה בוויסכנפלד מצאו מסמכים המקשרים את וולפרם סיברס לארגון. מסמכים אלו הפלילו למעשה את סיברס אשר נשפט במשפט הרופאים בגרמניה בתאריך ה-20 באוגוסט 1947, להגנתו, סיברס טען שסייע לארגון מחתרת נגד השלטון הנאצי עוד החל מ-1929, טענה זו אף נתמכה יותר מאוחר על ידי פרידריך היילסכר, שהיה חבר באחד מארגוני המחתרת הגרמנים. למרות זאת, סיברס נמצא אשם כפושע מלחמה וכמבצע פשעים כנגד האנושות. סיברס הואשם בחלקו באוסף השלדים היהודים וכמו כן בסיועו לניסויים בבני אדם במחנות דאכאו ונאצויילר. במהלך המשפט, סיברס כונה על ידי אחד העיתונאים במשפט כ"כחול הזקן הנאצי" בגלל "זקנו העבה והשחור כדיו". הוא הוצא להורג בתלייה בתאריך ה-2 ביוני 1948 בכלא לנדסברג.
ראו גם
