וון צפון-קוריאני

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
וון צפון-קוריאני
조선민주주의인민공화국 원
שטר של 5,000 וון צפון-קוריאני
משתמשים קוריאה הצפוניתקוריאה הצפונית קוריאה הצפונית
סמל
ISO 4217 KPW
יחידות משנה
1/100 צ'ון (전/錢 (chon
מטבעות ושטרות
שטרות בשימוש ₩5, ₩10, ₩50 ₩100, ₩200, ₩500, ₩1000, ₩2000, ₩5000
מטבעות בשימוש 1, 5, 10, 50 צ'ון, ו-₩1
בנק מרכזי
בנק מרכזי הבנק המרכזי של קוריאה הצפונית

הוון הצפון-קוריאני הוא ההילך החוקי והמטבע הרשמי בקוריאה הצפונית. יחידות המשנה של המטבע הן מאה צ'ון לכל וון אחד.

המטבע מונפק על ידי הבנק המרכזי של קוריאה הצפונית.

היסטוריה

הוון הפך להילך החוקי בקוריאה הצפונית ב-6 בדצמבר 1947, בהחליפו את הין הקוריאני. הוון מיועד רק לאזרחי קוריאה הצפונית; הבנק למסחר מנפיק שטרות נפרדים עבור מבקרים זרים (foreign exchange certificate), כפי שהיה נהוג בארצות סוציאליסטיות אחרות. בעבר הנפיק הממשל שני סוגים של שטרות למבקרים זרים: שטרות אדומים עבור מבקרים מארצות סוציאליסטיות; ושטרות ירוקים או כחולים עבור מבקרים מארצות קפיטליסטיות. בשנים האחרונות פחת השימוש בשטרות אלו, והמבקרים משתמשים לרוב במטבעות זרים נפוצים כמו האירו האירופאי.

הצמדה לדולר

מאז 2001 נטשה הממשלה הצפון-קוריאנית את שער החליפין הרשמי והסמלי של הוון לדולר אמריקני, 2.16 וון לדולר אחד (נטען כי שער זה היה מבוסס על תאריך הולדתו של קים ג'ונג איל, 16 בפברואר). שער חליפין רשמי עדכני יותר ביטא יחס של 142.45 וון לדולר אחד; אולם בעקבות אינפלציה מהירה, נשחק ערכו של הוון והוא התקרב בערכו לוון דרום-קוריאני. אזרחים שעברו מקוריאה הצפונית לדרומה או למדינות המערב, דיווחו כי ערכו של הוון בשוק השחור נע סביב 570 ליואן סיני אחד ביוני 2009; עם זאת, ערכו בשוק השחור תמיד גבוה יותר מאשר במוסדות רשמיים.

העברה ל"וון חדש" ב-2009

הוון הוערך מחדש והוחלף על ידי הממשלה ב-2009, לראשונה מזה 50 שנה. לאזרחי קוריאה הצפונית ניתנו שבעה ימים להחליף סכום מקסימלי של 100,000 וון בשטרות של 1000 (כ-40 דולר אמריקני בשוק השחור), לשטרות של 10 "וון חדש". לאחר מחאות עממיות הועלה הסכום ל-150,000 במזומן ועוד 300,000 בחסכונות בנקאיים. ההחלפה נתפשה כמהלך נגד פעילות בשוק הפרטי, שעלול למחוק את רוב חסכונותיהם של תושבי קוריאה הצפונית. בעיתון "טיימס" נטען כי המהלך הוא ניסיון להשתלט על אינפלציית המחירים בשוק ולמחוק את הונם של חלפני הכספים של השוק השחור. ההודעה על ההחלפה נמסרה לשגרירויות זרות אך לא לתקשורת הממלכתית בקוריאה הצפונית, המידע נמסר מאוחר יותר דרך שירות הרדיו החוטי המצוי בקוריאה הצפונית.

כחלק מהתהליך, השטרות הישנים חדלו להיות הילך חוקי ב-30 בנובמבר, והשטרות החדשים לא חולקו עד 7 בדצמבר, ולפיכך האזרחים לא יכלו להחליף כסף בסחורות או שירותים עד ליום ההחלפה. רוב המסעדות, החנויות ושירותי התחבורה היו סגורים עד ליום זה. השירותים היחידים שנותרו פתוחים הם אלה ששירתו את הזרים ואת האליטה הפוליטית ואשר סחרו במטבע זר בלבד. סוכנות הידיעות הסינית "שינחואה" תיארה את המצב בו היו שרויים אזרחי קוריאה הצפונית כ"פאניקה קולקטיבית". פקידים בכירים בממשל חששו שיתעורר אי שקט אזרחי בימים אלו, חשש שלא התממש ברובו. בסיסי הצבא הצפון-קוריאני הושמו בכוננות ועלו דיווחים בלתי מאומתים על מספר מחאות ציבוריות בקומץ ערים ועיירות צפון-קוריאניות, אשר אילצו את הרשויות להגדיל במעט את כמות הכסף שהאנשים יכולים להחליף. ערמות של שטרות ישנים הועלו באש והושלכו לנהרות (בניגוד לחוק האוסר על השחתת צלמו של קים איל-סונג), ושני סוחרים מהשוק השחור נורו למוות על ידי המשטרה המקומית בפיונגיאנג. הרשויות הקוריאניות איימו ב"עונש חסר רחמים" למפרי חוקי חילופי המטבע.

תמונות של השטרות החדשים הוצגו ב"צ'ינושיבו שינובו", עיתון צפון-קוריאני הממוקם ביפן. העיתון טען כי הוון החדש יחליש את השוק החופשי ויחזק את השיטה הסוציאליסטית במדינה. אולם, הוון צנח ב-96% מול הדולר בימים הספורים שלאחר החשיפה. דיווחים אחרים טוענים כי הממשל חזר בו מכמה היבטים של ההערכה מחדש, לאחר מהומה של סוחרי שוק הכספים שהובילה ל-12 הוצאות להורג.

בפברואר 2010 הוקלו כמה מהמגבלות על השוק החופשי. חבר המפלגה הבכיר פאק נאם ג'י פוטר לאחר מספר אירועי מחאה, ולאחר מכן הוצא להורג.

ראו גם

שערי חליפין

שער חליפין נוכחי עבור KPW
באתר Google Finance: AUD CAD CHF EUR GBP HKD ILS JPY USD
באתר Yahoo! Finance: AUD CAD CHF EUR GBP HKD ILS JPY USD
באתר XE.com: AUD CAD CHF EUR GBP HKD ILS JPY USD
באתר OANDA.com: AUD CAD CHF EUR GBP HKD ILS JPY USD

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא וון צפון-קוריאני בוויקישיתוף
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0