וורטון (נמל תעופה)
 | |||||||||||
| המסלול המרכזי בכוון NE/SW, האנגרים בצד הדרומי-מזרחי צילום אווירי מה-10 באוגוסט 1945 | |||||||||||
| נתוני השדה | |||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||||||
| סוג השדה | פרטי | ||||||||||
| בעלים | BAE סיסטמס | ||||||||||
| עיר סמוכה | פרסטון | ||||||||||
| קואורדינטות | 53°44′42″N 2°53′2″W / 53.74500°N 2.88389°W | ||||||||||
| גובה מעל פני הים | 17 מטר (55 רגל) | ||||||||||
| מסלולי טיסה | |||||||||||
| |||||||||||
וורטון (באנגלית: Warton Aerodrome, יאט"א: WRT, קוד ICAO: EGNO) הוא נמל תעופה הממוקם ליד הכפר וורטון שבמישור פלייד, לנקשייר, אנגליה. נמצא 11 ק"מ מערבית לפרסטון (בירת מחוז לנקשייר).
כיום משמש שדה התעופה מתקן מרכזי לניסויים ופיתוח של חטיבת "צבא אוויוניקה ומידע" של חברת BAE סיסטמס. הוא חלק מהאזור המסחרי של לנקשייר.
לשדה התעופה אישור CAA (אנ') (מספר P748) אשר מאשר העברת נוסעים ציבורית והדרכות טיסה כפי שאושרו ברישיון "BAE Systems (Operations) Limited"
היסטוריה
בשנת 1940 נבנו מסלולי שדה תעופה בוורטון. המטרה הייתה שישמש שדה תעופה חלופי או משלים עבור בסיס "RAF Coastal Command" (מבנה ארגוני שהיה קיים בעבר (1936-1969) בתוך חיל האוויר המלכותי), שב"סקויירס גייט", בלקפול.
הוא שימש את חילות האוויר של צבא ארצות הברית (USAAF) בזמן מלחמת העולם השנייה תוך שהוא משרת אלפי כלי טיס בדרכם לשירות בבריטניה, צפון אפריקה, המזרח התיכון וברחבי אירופה.
בשנת 1944 גרמה התרסקות מפציץ מסוג B-24 שהמריא מהשדה לאסון האווירי בפרקלטון.
לאחר המלחמה הוא הפך להיות בסיס של חיל האוויר המלכותי.
בשנת 1947 השתלטה על שדה התעופה חברת אינגליש אלקטריק(אנ') ובשנת 1948 העבירה לשם את משרדיה הראשיים.
שנת 1960 התמזגה אינגליש אלקטריק עם יצרנים מרכזיים נוספים בבריטניה, והאתר כונה "British Aircraft Corporation Site" (BAC).
בשנת 1977 הולאם BAC ומוזג עם "Hawker Siddeley" ועם "Scottish Aviation" ויחד נקראה החברה החדשה "British Aerospace" (BAe). בשנת 1981 הופרטה BAe ושמה שונה לBAE סיסטמס בשנת 1999.
האתר משמש שדה ניסוי עבור מספר כלי טיס מובילים כגון:קנברה(אנ'), אינגליש אלקטריק לייטנינג, TSR-2 (אנ'), יגואר(אנ'), טורנדו, הוק(אנ') ויורופייטר טייפון.
