ויטלי יורצ'נקו
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ביטחונית ריקה. ויטלי סרגייביץ' יורצ'נקו (ברוסית: Виталий Сергеевич Юрченко; נולד ב-2 במאי 1936) הוא קצין ק.ג.ב בכיר סובייטי לשעבר. לאחר 25 שנות שירות בק.ג.ב, ערק לארצות הברית במהלך משימה ברומא.[1] לאחר שמסר את שמותיהם של שני קציני מודיעין אמריקאים שהיו סוכני ק.ג.ב., ירקצ'נקו חמק מהאמריקאים וחזר לסובייטים. אף על פי שלא ברור אם עריקתו הראשונית הייתה לגיטימית, זכה יורצ'נקו למסדר הכוכב האדום מממשלת ברית המועצות על "מבצע הסתננות" מוצלח.
רקע כללי
עם עריקתו לארצות הברית, זיהה יורצ'נקו שני קציני מודיעין אמריקאים כסוכני ק.ג.ב: רונלד פלטון ואדוארד לי האוורד. לאחר מכן הורשע פלטון, ואילו הווארד נמלט לברית המועצות לפני שניתן היה לחקור אותו.
היעלמותו
בנובמבר 1985, לפני שאכל ארוחה ב-Au Pied de Cochon, מסעדה צרפתית בשכונת ג'ורג'טאון בוושינגטון הבירה, אמר יורצ'נקו לשומר ה-CIA שאיתו, "אני יוצא לטיול. אם אני לא אחזור, זו לא אשמתך."[2] יורצ'נקו לא חזר.[3]
הבניין, שנמצא בשדרת ויסקונסין NW 1335, מכיל כעת רשת שיווק ו"פיצה". לוח שהנציח את האירוע הוצג פעם באחד מהתאים של מסעדת Au Pied de Cochon.
חזרתו לרוסיה
מספר ימים לאחר מכן, שגרירות ברית המועצות הזמינה מסיבת עיתונאים, בה הודיע יורצ'נקו כי נחטף וסומם על ידי האמריקנים. ייתכן כי עריקתו בוצעה כדי להטעות את ה-CIA בכיוונים לא נכונים, כדי להגן על אולדריץ' איימס, אמריקאי שעבד עבור ה-CIA והיה אז אחת החפרפרות החשובות ביותר של ברית המועצות בתוך ה-CIA. על פי הדיווחים, הק.ג.ב חקר בסתר את יורצ'נקו לאחר שובו, בהשפעת סם אמת, כדי להבטיח שלא גויס על ידי ה-CIA כסוכן כפול.[4]
תאוריות
בכנס A&M בטקסס ב-1999, בו השתתפו כמה אנשי מודיעין של ה-CIA, כמו גם גנרל ק.ג.ב בשם אולג דנילוביץ' קאלוגין, עלתה שאלת עריקתו של יורצ'נקו. קאלוגין הצהיר שיורצ'נקו התחיל כעריק אמיתי ואז שינה את דעתו והתהפך שוב. קאלוגין נתן כמה נקודות:
- הק.ג.ב. בדרך כלל לא השתמש ב"עריקים מזויפים" מכיוון שהעריקה תהיה בעיית תעמולה עבור הממשלה הסובייטית ("אנשים לא היו אמורים לברוח מגן העדן")
- יורצ'נקו היה מאוהב באישה נשואה לפקיד רוסי וחשב שבארצות הברית הם יכולים להיות ביחד. זה לא הסתדר כמתוכנן.
- יורצ'נקו סבל מכיב בטן שהדאיג אותו מאוד וחשב שאפשר לרפא אותו בארצות הברית. אך זה לא היה כך.
- עריקתו של יורצ'נקו הודלפה לתקשורת לאחר שהובטח לו שזה לא יקרה.
- יורצ'נקו "חש שהחופש להסתובב בו היה מוגבל על ידי מאבטחי ה-CIA".
- יורצ'נקו ככל הנראה חשב שהק.ג.ב. עשוי להתייחס אליו היטב בשל המקרים של העריקים האדומים האחרונים כמו בטוב וצ'באטריוב.
חבר פאנל אחר סבר גם שהוא עריק לגיטימי. ג'יימס אולסון מבית הספר לממשל ושירות ציבורי על שם ג'ורג 'בוש אמר "אני חושב שהוא היה אדם מופרע מאוד והוא ערק מחדש בשל הבעיות הפסיכולוגיות שהיו לו." פול רדמונד אמר כי סנדרה גרימס וג'ין ורטיפויל (מפרשת איימס) גם האמינו שיורצ'נקו אמיתי. עם זאת, רדמונד חשב כי ייתכן שיורצ'נקו נשלח על ידי הק.ג.ב כ"אבק כוכבים" שנועד להסיח את חוקרי הריגול הנגדי בארצות הברית.[5]
לקריאה נוספת
- Alexander Kouzminov Biological Espionage: Special Operations of the Soviet and Russian Foreign Intelligence Services in the West, Greenhill Books, 2006, מסת"ב 1-85367-646-2
קישורים חיצוניים
- ויטלי יורצ'נקו
- פיצוחים, צללים, קודים וחפרפרות
- אם חומות היו יכולות לדבר: Au Pied De Cochon ושדרת ויסקונסין 1335. NW - חלק 1 - היסטוריה של המסעדה ממנה ערק ויטלי בחזרה לברית המועצות.
הערות שוליים
- ^ Alexander Kouzminov Biological Espionage: Special Operations of the Soviet and Russian Foreign Intelligence Services in the West, Greenhill Books, 2006, מסת"ב 1-85367-646-2, page 107
- ^ "The Spy Who Returned to the Cold". TIME.com. 18 באפריל 2005.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "An Obituary: Yurchenko's Au Pied du Cochon". DCist. אורכב מ-המקור ב-2013-04-24. נבדק ב-2011-11-18.
- ^ Alexander Kouzminov Biological Espionage: Special Operations of the Soviet and Russian Foreign Intelligence Services in the West, Greenhill Books, 2006, מסת"ב 1-85367-646-2, page 107
- ^ from http://foia.cia.gov Archived 2011-11-11 at the Wayback Machine and CIA's Center for the Student of Intelligence page, US Intelligence and the End of the Cold War - Conference in Texas, Henry R. Appelbaum and John H. Hedley. Bush School of Government and Public Service at Texas A&M University in College Station, Texas, 18–20 November 1999,. Panel III, Espionage and Counterintelligence, James Olsen, Chair; Oleg Kalugin, Paul Redmond, and Allen Weinstein
