וילהלם, נסיך אלבניה

וילהלם, נסיך אלבניה
Princ Vidi or Princ Vilhelm Vidi
	וילהלם, נסיך אלבניה
לידה	26 במרץ 1876; נויוויד, הקיסרות הגרמנית
פטירה	18 באפריל 1945 (בגיל 69); פרדיאל, ממלכת רומניה
שם מלא	וילהלם פרידריך היינריך, נסיך אלבניה
מדינה	גרמניה
בת זוג	סופיה, נסיכת שנבורג-ואלדנבורג
שושלת בית ויד
תואר	נסיך ויד
אב	וילהלם, נסיך ויד
אם	מריה, נסיכת הולנד
צאצאים	ראו בהמשך
	7 במרץ 1914 – 31 בינואר 1925; (10 שנים)
	→ אין, הקמה חדשה הקמת הרפובליקה האלבנית ←

וילהלם, נסיך אלבניה (בגרמנית: Wilhelm Friedrich Heinrich Fürst zu Wied;‏ 26 במרץ 1876 - 18 באפריל 1945), היה נסיך גרמני אשר שלט בנסיכות אלבניה.

ביוגרפיה

וילהלם נולד ב-26 במרץ 1876 בנויוויד, לוילהלם, נסיך ויד ולמריה, נסיכת הולנד, בתם של פרדריק, נסיך הולנד ולואיזה, נסיכת פרוסיה. וילהלם פרידריך היה נינם של פרידריך וילהלם השלישי, מלך פרוסיה ווילם הראשון, מלך הולנד, ואחיינה של אליסאבטה, מלכת רומניה. בצעירותו התגייס וילהלם לצבא הקיסרות הגרמנית כקצין פרשים, ובשנת 1913 צורף למטה הכללי הגרמני. ב-30 בנובמבר 1906 התחתן וילהלם עם סופיה, נסיכת שנבורג-ואלדנבורג, בתם של ויקטור, נסיך הכתר של שנבורג-ואלדנבורג ולוציה, נסיכת זיין-ויטגנשטיין-ברלבורג, ממנה היו לו שני ילדים.

בשנת 1913 קיבלה אלבניה את עצמאותה בהסכם לונדון (1913), והמעצמות הגדולות החלו לחפש אחר נסיך שישלוט במדינה החדשה. אליסאבטה, מלכת רומניה שלחה את טאקה יונסקו להציע את אחיינה לתפקיד, ואכן וילהלם נבחר לעמוד בראש המדינה החדשה. באביב 1913 קיבל וילהלם את ההצעה אולם דחה אותה, אולם האוסטרים לחצו עליו מאד לקבל את ההצעה. ב-7 בפברואר 1914 הודיע וילהלם למעצמות הגדולות שהוא יקבל את כס המלוכה. ב-21 בפברואר 1914, משלחת של נכבדים אלבניים בראשות אסאד פאשה טופטאני וארברשה אלה (בראשות לואיג'י באפה ווינצ'נזו באפה טראשי), הציגה לו בקשה רשמית, וב-7 במרץ הוא הגיע לבירתו הזמנית בדורס והחל לארגן את ממשלתו, ומינה את טורהאן פאשה פארמטי להקים את הממשלה האלבנית הראשונה.

מייד לאחר הגעתו פרצו באלבניה מרידות של מוסלמים נגד שר ההגנה שלו, אסאד פאשה, ונגד שליטה זרה שאיננה טורקית. יוון עודדה את הקמתה של ממשלה זמנית, נפרדת, בצפון אפירוס, למרות שהוסכם על הענקת זכויות יתר למיעוט היווני שם, הצבא ההלני כבש את דרום אלבניה למעט בראט וקורצ'ה. גם מעמדו של וילהלם התערער על ידי תומכיו, ובמיוחד אסאד פאשה עצמו, שקיבל כסף מאיטליה על מנת לממן מרד ולבצע הפיכה נגד וילהלם. העלילה נחשפה, פאשה נעצר ב-19 במאי 1914, הועמד לדין על בגידה ונידון למוות. רק התערבות של ממשלת איטליה הצילה את חייו והוא נמלט לגלות באיטליה.

עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה דרשה ממנו האימפריה האוסטרו-הונגרית לשלוח חיילים אלבנים שיילחמו לצדם. כאשר סירב, בשל הנייטרליות של אלבניה כפי שסוכם באמנת לונדון, הופסקה התמיכה שקיבל מהם. ביולי 1914 פרצה מלחמת אזרחים בנסיכות, ובעקבות כך ברח וילהלם ב-3 בספטמבר לוונציה, ומשם חזר לגרמניה. וילהלם התגייס לצבא הגרמני תחת השם הרוזן פון קרויה, ולחם בקרבות השונים במלחמה. בשנת 1916 כבשו מעצמות המרכז את סרביה ומונטנגרו ווילהלם קיווה שיחזירוהו לשלטונו, אולם הגרמנים והאוסטרים סירבו לכך. לאחר המלחמה הציג וילהלם את תביעותיו בועידת השלום בפריז (1919), אולם בשל העובדה שלחם לצד מעצמות המרכז לא זכו תביעותיו להכרה. במשך כמה שנים לחמו פלגים שונים על השלטון באלבניה כעוצרי המדינה בשם וילהלם, אולם בשנת 1925 הוקמה הרפובליקה האלבנית ובוטל שלטונו.

לאחר מכן חי וילהלם ברומניה עד מותו ב-18 באפריל 1945 בפרדיאל, ובנו קרול ויקטור, נסיך הכתר של אלבניה ירש את תאריו.

משפחתו

ב-30 בנובמבר 1906 התחתן וילהלם עם סופיה, נסיכת שנבורג-ואלדנבורג, בתם של ויקטור, נסיך הכתר של שנבורג-ואלדנבורג ולוציה, נסיכת זיין-ויטגנשטיין-ברלבורג, ממנה היו לו שני ילדים: