ויליאם לאסל
 | |
| לידה | 18 ביוני 1799 |
|---|---|
| פטירה | 5 באוקטובר 1880 (בגיל 81) |
| ענף מדעי | אסטרונומיה |
| מקום מגורים | הממלכה המאוחדת, מלטה |
| הערות | אחת מטבעות נפטון, אסטרואיד לאסל 2636, מכתשים על הירח ועל מאדים |
| תרומות עיקריות | |
| בניית טלסקופים, גילוי ירחים במערכת השמש | |
ויליאם לאסל (אנגלית: William Lassell, 18 ביוני 1799 - 5 באוקטובר 1880) היה אסטרונום בריטי שהתפרסם בעיקר בגילוי הירחים של אורנוס ונפטון.
קורות חייו
ויליאם לאסל נולד בבולטון, אז במחוז לנקשייר, כיום במחוז מנצ'סטר רבתי שבצפון-מערב אנגליה ולמד בבית ספר בעיר. בעקבות מות אביו בגיל 15 הוא החל לעבוד בליברפול כשוליית סוחר ולאחר מכן פתח מבשלת בירה והחל לעסוק באסטרונומיה כתחביב. כחלק מתחביבו לאסל בנה בעצמו טלסקופים, הראשונים שבהם נבנו כשהיה בשנות ה-20 של חייו והיו עם מראה בקוטר של 7 אינץ' (17.8 ס"מ) ובעקבותיהם הוא בנה טלסקופים גדולים יותר ויותר עד למראה בקוטר של 24 אינץ' (60 ס"מ). לאסל היה ככל הנראה הראשון להשתמש במעמד משווני על מנת להקל על המעקב אחרי העצמים שבהם צפה בזמן שתנועת כדור הארץ משנה את מיקומם בשמים. בעקבות הישגיו בבניית ציוד תצפית ותצפיותיו הוא התקבל בשנת 1839 לחבר בחברה המלכותית לאסטרונומיה ובשנת 1849 קיבל על הישגיו מדליית זהב של החברה המלכותית לאסטרונומיה. באותה שנה הוא התקבל גם כעמית של החברה המלכותית.[1]
בשנת 1852 עבר לאסל למלטה ולקח איתו את הטלסקופ שלו כדי ליהנות ממיקומה הדרומי יותר של מלטה וממזג האוויר שם שהתאים יותר לתצפיות. במלטה לאסל בנה טלסקופ חדש בקוטר של 120 ס"מ שהושלם בשנת 1861 ודיווח על תגליותיו ועל התצפיות שערך לחברה המלכותית לאסטרונומיה[2][3][4] על הישגיו אלה קיבל לאסל בשנת 1858 המדליה המלכותית.[1] לאחר שובו לאנגליה הוא קנה בית ליד העיר מיידנהד שבמחוז ברקשייר ובנה בו מצפה כוכבים שבו הציב את הטלסקופ בקוטר 60 ס"מ שלו. בשנת 1870 הוא נבחר לנשיא החברה המלכותית לאסטרונומיה וכיהן בתפקיד זה שנתיים. הוא נפטר בביתו בשנת 1880.[5]
עבודתו המדעית
לאסל הצטיין בליטוש מראות ובבניית טלסקופים. הוא בנה מכונות ליטוש למראות שהשיגו רמת דיוק גבוהה ואפשרו לייצר מראות עם איכות אופטית גבוהה. כמו כן הוא תכנן ובנה מעמדים לטלסקופים שלו שיוכלו לאפשר כיוון קל אל העצמים ומעקב אחריהם. באמצעות הטלסקופים שבנה הוא גילה בשנת 1847 את טריטון, הירח הגדול ביותר של נפטון, 17 ימים בלבד אחרי גילויו של נפטון עצמו. בשנת 1848 הוא גילה את היפריון, ירחו של שבתאי וב-1851 את אומבריאל ואת אריאל, ירחיו של אורנוס.[1] בשנים שבהן צפה בשמים ממלטה הוא גילה וקיטלג כ-600 ערפיליות וכן מיפה ושרטט את ערפילית אוריון.[5] הוא ביצע תצפיות רבות בכוכבי הלכת ובירחיהם ומדד את גודלם הזוויתי.
הנצחה
על שמו של לאסל נקראים האסטרואיד לאסל 2636, מכתשים על הירח ועל מאדים וכן המרכזית והרחבה ביותר מבין טבעות נפטון.
קישורים חיצוניים
- ויליאם לאסל, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 The Late Mr. Lassell., Astronomical register, vol. 18, p.284 (1880)
- ^ W. Lassell: Account of Observations at Malta, Monthly Notices of the Royal Astronomical Society, Vol. 24, p.206 (1864)
- ^ W. Lassell: Observations of Planets and Nebulæ at Malta, Memoirs of the Royal Astronomical Society, Vol. 36, p.1 (1867)
- ^ W. Lassell: Miscellaneous Observations with the Four-foot Equatoreal at Malta, Memoirs of the Royal Astronomical Society, Vol. 36, p.33 (1867)
- ^ 5.0 5.1 William Lassell, Monthly Notices of the Royal Astronomical Society, Vol. 41, p.188 (1881)
