וילי גראף
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה. וילהלם גראף (בגרמנית: Wilhelm „Willi“ Graf; 2 בינואר 1918 – 12 באוקטובר 1943) היה חבר בקבוצת ההתנגדות, הוורד הלבן (Weiße Rose) בגרמניה הנאצית, שהוצא להורג. חסידי הכנסייה הקתולית בגרמניה מתייחסים לגראף כאל קדוש מעונה.
ראשית חיים
וילי גראף נולד בקוכנהיים ליד אוסקירכן. בשנת 1922 עברה משפחתו לזארבריקן, שם ניהל אביו מרכז סיטונאי למכירת יין וניהל את יוהנישוף, אולם האירועים השני בגודלו בעיר.[1] גראף למד בבית הספר "גימנסיה לודוויגס". לא עבר זמן רב לפני שהצטרף, בגיל אחת עשרה, ל"בונד נוידויטשלנד", תנועת נוער קתולית לנערים, שנאסרה לאחר עליית הנאצים לשלטון בשנת 1933. בשנת 1934 הצטרף גראף ל-Grauer Orden ("המסדר האפור"), תנועה קתולית נוספת שנודעה ברטוריקה האנטי-נאצית שלה. פעילותה נאסרה גם כן.[2][3]
גראף סירב להצטרף לתנועת הנוער ההיטלראי למרות החובה.[4][5] בעוד שחברים עתידיים אחרים בתנועת הורד הלבן חיבקו את הנוער ההיטלראי בתחילה, גראף מעולם לא עשה זאת. יתרה מכך, בספר הכתובות שלו הוא מחק את שמות החברים שהצטרפו לנוער ההיטלראי.
מעצר
לאחר שסיים את לימודיו בתיכון, בשנת 1937 וסיים את הרייכסארבייטסדינסט (שנת שירות), החל את לימודי הרפואה שלו באוניברסיטת בון.[6] בשנת 1938 הוא נעצר יחד עם חברים אחרים "במסדר האפור" והואשם על ידי בית משפט במנהיים בפעילות בלתי חוקית של תנועות הנוער.[7] האישומים בוטלו מאוחר יותר במסגרת חנינה כללית שהוכרזה לרגל חגיגות האנשלוס.[8][9] המעצר נמשך שלושה שבועות. תקופת שהותו בכלא לא החלישה את החלטתו להשתתף בפעילות או בארגונים אנטי-נאצים.
צבא גרמני
במהלך מלחמת העולם השנייה, בתחילת 1940 גראף גויס לצבא גרמניה הנאצית. בין 1940 ל-1942 השתתף גראף בפריסות מלחמה שונות באירופה ככוח עזר רפואי.[10] במהלך המלחמה הוא חווה את עומק הזוועות ובין היתר היה עד למראות בגטו ורשה בפולין והיחס הקשה לאזרחים רוסים. הוא נחרד מהסבל שהיה עד לו.
הורד הלבן
ערך מורחב – הורד הלבן
בשנת 1942, כחבר באגודת הסטודנטים לרפואה באוניברסיטת לודוויג מקסימיליאן במינכן, הוא בא במגע עם ארגון ההתנגדות האנטי-נאצי, הוורד הלבן. הוא הפך לחבר פעיל בקבוצת התנגדות זו, שבמרכזה עמדו הנס וסופי שול. תפקידו העיקרי של גראף בתנועה היה לגייס חברים בערים אחרות ברחבי גרמניה. הוא השתתף גם במסעות בהם צוירו גרפיטי נגד הנאצים וכתובות נגד שלטונו של היטלר.[11]
ב־18 בפברואר 1943 נתפס וילי גראף יחד עם אחותו אנליזה במינכן.[12] ב־19 באפריל 1943 הוא נידון למוות בבית הדין העממי של גרמניה הנאצית בגין בגידה, פגיעה במאמץ המלחמתי, וקידום מטרות האויב. הוא הוצא להורג בגיליוטינה ב־12 באוקטובר 1943 בכלא סטאדהיים במינכן, לאחר חצי שנה של בידוד.[13] במהלך תקופת 6 חודשים זו ניסה הגסטפו להפיק מידע מגראף על חברי הורד הלבן ותנועות אנטי-נאציות אחרות. בעודו בחקירה גראף לא הסגיר את חבריו, ולקח על עצמו את האשמה בפעילות הוורד הלבן על מנת להגן על אחרים שטרם נעצרו.[14][15]
הנצחה
לאחר המלחמה הועברו שרידיו לבית העלמין סנט יוהאן בזארבריקן.[16] שבעה בתי ספר בגרמניה נקראו על שמו, ביניהם "גימנסיה וילי-גראף" במינכן, זארבריקן-סנט. יוהאן ומעון סטודנטים במינכן. בשנת 2003 הוענק לוילי גראף מעמד של אזרח כבוד של העיר זאבריקן לאחר מותו.[17]
הכנסייה הקתולית בגרמניה כללה את גרף ברשימת המרטירים של המאה ה-20.[18] בשנת 2017, הארכיבישוף של מינכן ופרייזינג, יזם את השלב הראשון בתהליך להפיכתו של גראף למבורך.[19][20]
בקולנוע
את דמותו של גראף גילם מקסימיליאן ברוקנר בסרט סופי שול - הימים האחרונים.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Saarbrücker Zeitung (1. January 2018), So lebte Willi Graf im Saarland
- ^ Schäfers 2013, p.295
- ^ Willi Graf Bundeszentrale für politische Bildung
- ^ Schäfer, Bernhard (2013). Willi Graf, in Barbara Stambolis, Jugendbewegt geprägt: Essays zu autobiographischen Texten von Werner Heisenberg, Robert Jungk und vielen anderen. V&R unipress GmbH. p. 298. ISBN 978-3-8471-0004-1.
- ^ Willi Graf Bundeszentrale für politische Bildung
- ^ Huch, Ricarda (1997). In einem Gedenkbuch zusammeln: Bilder deutscher Widerstandskämpfer. Leipziger Universitätsverlag. pp. 121–126. ISBN 978-3-931922-80-1.
- ^ Schäfers 2013, pp.295-296
- ^ Schäfers 2013, p.299
- ^ Willi Graf Bundeszentrale für politische Bildung
- ^ Willi Graf, Gedenkstätte Deutscher Widerstand
- ^ Willi Graf, Gedenkstätte Deutscher Widerstand
- ^ Huch 1997, p. 197
- ^ Willi Graf, Gedenkstätte Deutscher Widerstand
- ^ Goergen, Peter (2009). Willi Graf - ein Weg in den Widerstand. Röhrig Universitätsverlag. p. 175. ISBN 978-3-86110-458-2.
- ^ Willi Graf Bundeszentrale für politische Bildung
- ^ Ulrich, Bernd. "Der Widerstandskämpfer Willi Graf". Deutschlandfunk 2.1.2018.
- ^ Saarbrücker Zeitung (1. January 2018), So lebte Willi Graf im Saarland
- ^ Helmut Moll (ed.), im Auftrag der Deutschen Bischofskonferenz (2015): Zeugen für Christus. Das deutsche Martyrologium des 20. Jahrhunderts. 6th edition, Paderborn: Ferdinand Schöningh. pp. 486-488
- ^ Erzbistum prüft Seligsprechung für NS-Gegner Graf. website of the Erzbistum München, 27. Dezember 2017
- ^ Bahners, Patrick, Schweigen bis zum Tod, Frankfurter Allgemeine, 2 January 2018
