ויקטור טוקינג משין
ויקטור טוקינג משין (באנגלית: Victor Talking Machine Company, "חברת ויקטור למכונות מדברות") הייתה חברה לייצור מכשירי-גרמופון וחברת תקליטים חלוצית שהתקיימה בארצות הברית בין השנים 1901 ועד 1929.
החברה נוסדה על ידי אלדרידג' ר. ג'ונסון (1867–1945; Eldridge R. Johnson), שהיה בעל חברה שיועדה לייצור מכשירי גרמופון לשם נגינת תקליטים שיוצרו על ידי אמיל ברלינר וחברתו, ברלינר גרמופון. ב-1901 התמזגה "ברלינר גרמופון" לתוך ויקטור. החברה עסקה בהקלטות מוזיקה מגוונות תוך שיפור מתמיד של ציוד ההקלטה. במקביל ייצרה מכשירים מתקדמים שידעו לנצל את איכות ההקלטה והשכילה להחתים את גדולי הכוכבים של התקופה כמקדמי מכירות. ההקלטות, שלא נחשבו לעיסוק רציני כמו הופעה בקונצרט הועילו הן לקריירה של המקליטים, הן למכירות התקליטים והן למכירות המכשירים. בנוסף לגרמופונים ייצרה החברה גם "ויקטרולות", רהיטי סלון מהודרים בהם משולב גרמופון עם תיבת תהודה. בשנת 1926 מכר ג'ונסון את אחזקותיו בחברה ל-"תאגיד הרדיו של אמריקה" (Radio Corporation of America) וב-1929 נוצרה חברת RCA-Victor. בשנת 1927 נוסדה חברה-בת עצמאית של "ויקטור" ביפן בשם Japan Victor Company ובקיצור - JVC.
הקלטות
ויקטור הייתה חלוצת ההקלטות של זמרים ידועי שם, בראשם אנריקו קארוזו שהקליט עבור "ויקטור" בין השנים 1904 ועד 1920, מנעד קולו התאים במיוחד ליכולות ההקלטה וההשמעה של אותו זמן. התקליטים, בעלי צד אחד ניתן לנגינה, היו עשויים גומי קשיח ושימשו בראש ובראשונה כדי להיות מקדם מכירות למכשירי הגרמופון של החברה, כהדגמת יכולת. בנוסף הקליטו עבור ויקטור גם נלי מלבה, יאשה חפץ, סרגיי רחמנינוב, פריץ קרייזלר ואחרים. ציוד ההקלטה לא היה רגיש דיו כדי לקלוט צלילי כלי הקשה או תזמורת בהיקף גדול ולכן התמקדו חברות התקליטים של התקופה בעיקר בהקלטת סולנים.
עם זאת הוקלטו על גבי תקליטי "ויקטור", התזמורת הסימפונית של בוסטון, תזמורת פילדלפיה בניצוחו של לאופולד סטוקובסקי, תזמורת לה סקאלה בניצוחו של ארטורו טוסקניני (1921), הפילהרמונית של ניו יורק בניצוחו של וילם מנגלברג ועוד.
"ויקטור" הקליטה, מ-1920 ואילך, גם תקליטי מוזיקת קאנטרי ו"מוזיקת גזע" (race records), לאמור מוזיקה שהולטה על ידי יוצרים אפרו-אמריקאים, בהם כמה מחלוצי הג'אז והבלוז, כוילי מקטל העיוור, ג'לי רול מורטון, גלדיס בנטלי ודיוק אלינגטון.
ב-1924 החלה ויקטור להשתמש במיקרופון חשמלי חדשני לתקופתו (ווסטרן אלקטריק). על מנת להפיק את המקסימום מאיכות ההקלטה המשופרת היה צורך גם במכשיר נגינה חדיש. המכשיר החדיש שווק תחת השם "אורתופוניק ויקטרולה" (Victor Orthophonic Victrola). איכותם של גרמופונים אלו, שנבנו כרהיט עם תיבת תהודה גדולה נחשבת מעולה, חסרת תקדים ועומדת בקלות בתחרות עם מכשירים מודרניים הרבה יותר[1].
מותג His Master's Voice
ערך מורחב – His Master's Voice
בשנת 1899 צייר הצייר האנגלי פרנסיס בארוד (Francis Barraud; 1856–1924) את הציור "הכלב ניפר מאזין לקול בעליו המנוח". אמיל ברלינר רכש את הזכויות לשימוש בציור כמותג, תוך שהוא משנה את שמו ל"קול בעליו", תוך רמז לכך שאיכות הצליל כה טובה, עד כי כלב יכול לזהות את קול בעליו המוקלט. הוא גם שינה את מכשיר הפונוגרף המקורי המוצג בציור בגרמופון של "ברלינר גרמופון". כאשר התמזגה "ברלינר גרמופון" ל"ויקטור", זכתה ויקטור בזכות לשימוש במותג בצפון אמריקה ואמריקה הדרומית. מאז השתמשה ויקטור בסמל על גבי תקליטיה. על תקליטים שהוציאה ויקטור לפני כן לא מוצג הסמל והם נקראים בפי האספנים "Pre-dog". בבריטניה נשמרה זכות השימוש בסמל לחברת גרמופון הבריטית.
לקריאה נוספת
- Robert W. Baumback, Look for the Dog (the Victor Talking Machine Companion), Stationary X Press, 1994 מסת"ב 978-0960646609
- Robert W. Baumback, The Victor Data Book, Mulholland Press, June 2003 מסת"ב 978-0960646678
קישורים חיצוניים
- דיסקוגרפיה אנציקלופדית של ויקטור (באנגלית)
- מוזיאון ויקטרולה, תצלומים ודוגמאות צליל, (באנגלית)
- ערוץ Youtube של אספן המציג תקליטי ויקטור מוקדמים במכשירים מתאימים, גרמופונים וויקטרולות
הערות שוליים
- ^ Andre Millard (1995). America on Record: A History of Recorded Sound. Cambridge University Press. מסת"ב 0521475562., p. 142-3
