ויקטור רוטשילד
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה. נתנאל מאייר ויקטור רוטשילד, הברון רוטשילד השלישי (31 באוקטובר 1910 - 20 במרץ 1990) היה בנקאי, מדען, קצין מודיעין בריטי במלחמת העולם השנייה, ובהמשך היה מנהל בכיר בחברת רויאל דאטש של ובבנק הבריטי "נ.מ. רוטשילד ובניו" (שמוזג לתוך בנק רוטשילד ושות'). שימש כיועץ לממשלות אדוארד הית' ומרגרט תאצ'ר בבריטניה. היה צאצא של הענף הבריטי של משפחת רוטשילד. ויקטור רוטשילד יזם ומימן את הטלוויזיה החינוכית הישראלית, באמצעות קרן יד הנדיב[1].
ביוגרפיה
רוטשילד היה בנם היחיד של צ'ארלס רוטשילד ורוז'יקה רוטשילד (נולדה בשם: הברונית אדל פון ורטהיימשטיין). שני הוריו היו יהודים, אביו בן למשפחת הבנקים רוטשילד ואמו בת למשפחה היהודית הראשונה באוסטריה שקיבלה תואר אצולה ללא צורך להתנצר. הוא גדל באחוזת ואדדסון ובאחוזת טרינג פארק, ובתים משפחתיים אחרים. היו לו שלוש אחיות, ביניהן פאנוניקה דה קניגסווארטר (הידועה בכינוי "ברונית הג'אז") ודיים מרים לואיזה רוטשילד, מדענית שעסקה בזואולוגיה, באנטומולוגיה ובבוטניקה. רוטשילד סבל מהתאבדות אביו כשהיה בן 13. הוא התחנך בבית הספר הארו, אחד מבתי הספר היוקרתיים והוותיקים באנגליה. בבית הספר התמחה בביולוגיה וחלם להיות מדען[2].
הוא למד בטריניטי קולג' באוניברסיטת קיימברידג', פיזיולוגיה, צרפתית ואנגלית. בעת לימודיו בקיימברידג' היה מקורב לחוגים מרקסיסטים, אם כי הצהיר על עצמו שהוא "שמאלני קלות אך אף פעם לא היה מרקסיסט"[3]. בשנת 1935, השלים את לימודי הדוקטורט שלו במחלקה לזואולוגיה שחקרה את תהליך ההתרבות. הוא נשאר כעמית מחקר באוניברסיטה עד מלחמת העולם השנייה[2].
רוטשילד ירש את התואר הברון רוטשילד השלישי, בגיל 26 בעקבות מות דודו וולטר רוטשילד, הברון רוטשילד השני ב-27 באוגוסט 1937, לאחר שהוא נפטר ללא ילדים. הוא ישב כחבר מפלגת הלייבור בבית הלורדים, אך דיבר שם רק פעמיים במהלך חייו (שני הנאומים היו בשנת 1946, אחת על פיסטור של חלב, ואחרת על המצב בארץ ישראל)[4].
רוטשילד גויס לעבודה ב-MI5 בזמן מלחמת העולם השנייה, בתפקידים הכוללים סילוק פצצות, דיסאינפורמציה וריגול, וזכה ב"מדליית ג'ורג'" (אנ') על "עבודה מסוכנת בנסיבות מסוכנות חיים"[5]. הוא היה ראש מחלקת B1C, "מדור הנפץ והחבלה", ועבד בזיהוי היכן המאמץ המלחמתי של בריטניה היה פגיע לחבלה ונגד ניסיונות החבלה הגרמניים, וקיבל דרגת לוטננט קולונל[2]. זה כלל פירוק באופן אישי של מלכודות גרמניות וחומרי נפץ מוסווים. עם עוזרתה של תרזה קליי הוא ניהל את מבצע "העמוד החמישי", שנועד לזהות אוהדים נאצים בבריטניה[6].
עם סיום המלחמה חזר רוטשילד למחלקה לזואולוגיה באוניברסיטת קיימברידג' בה עבד עד 1970. הוא והוסיף לחקור באיזו דרך מעורר הזרע את הביצית לחיים. עבודתו הייתה שילוב של ביוכימיה, כימיה פיזיקלית, פיזיקה וביולוגיה. במחקריו אף נעזר הרבה במתמטיקה ובהנדסה חשמלית. בעבודותיו הצליח לגלות מנין שאב תא הזרע את האנרגיה הנחוצה לתנועתו, וכיצד הוא נושם. בנוסף גילה כי תא הזרע משתמש בעיקר בפרוקטוז, בניגוד לתאים רבים אחרים, המשתמשים בעיקר בגלוקוז. בין תגליותיו החשובות, שיטה חשמלית למדידת אופן התנועה של תאי הזרע, המשמשת להזרעה מלאכותית[2].
הוא שימש כיו"ר מועצת המחקר החקלאית משנת 1948 עד 1958 וכראש חטיבת המחקר העולמית בחברת רויאל דאטש של בין השנים 1963 עד 1970. רוטשילד היה ראש "צוות ביקורת המדיניות המרכזית" בין השנים 1971 - 1974, צוות שתכנן את המדיניות ארוכת הטווח של ממשלת בריטניה.
בשנות ה-80 הוא שימש כיושב ראש הבנק במשפחתי "נ.מ. רוטשילד ובניו", במקביל מונה ליועץ מדעי של ראש הממשלה מרגרט תאצ'ר, אף על פי שישב בבית הלורדים כנציג מפלגת האופוזיציה, מפלגת הלייבור. באותן שנים עלו טענות נגדו על כך שהיה חבר ברשת קיימברידג', קבוצה של אנשי מודיעין ושירות החוץ בבריטניה שפעלו בשירות הק.ג.ב.. הטענות עלו מאחר שהיה מיודד עם שניים מחברי הרשת בזמן לימודיו בקיימברידג, גאי ברג'ס ואנתוני בלאנט והם אף התגוררו בדירה שבבעלותו בלונדון. רוטשילד הכחיש בל תוקף שפעל למען המודיעין הסובייטי. הוא אף ביקש מתאצ'ר שתטהר את שמו והיא נתנה אישור מפרוש לחפותו[7].
פעילות בישראל
בשנת 1958 היה שותף בהקמת קרן יד הנדיב, יחד עם קרובי משפחתו מהענף הצרפתי של משפחת רוטשילד אדמונד אדולף דה רוטשילד (דודן של אביו מדרגה שנייה מוזח פעם אחת) ודורותי דה רוטשילד (אשתו של ג'יימס דה רוטשילד). המענק הראשון שנתנה הקרן היה למימון מחקר לניצול אנרגיה סולארית שהוביל צבי תבור[8]. רוטשילד היה מעורב בייסוד פרס רוטשילד, פרס הניתן עבור עבודת מחקר מקורית ויוצאת דופן[9]. ב-9 בינואר 1961, חבט את "חבטת הפתיחה" של מועדון הגולף קיסריה שהקים אדמונד אדולף דה רוטשילד[10].
בשנת 1962, יזם את הקמתה של הטלוויזיה החינוכית הישראלית במימון מלא של קרן יד הנדיב. רוטשילד הכריז על הרעיון במסיבת עיתונאים בתל אביב ב-1 בנובמבר 1962[11]. לאחר דיונים שנמשכו מספר חודשים[12], במרץ 1963 אושרה התוכנית על ידי הכנסת[13]. אולם ההכנות להקמתה, הכשרת כוח האדם, רכישת ציוד והקמת אולפני טלוויזיה ארכה כשלוש שנים, והיא החלה לשדר ב-24 במרץ 1966[14].
בשנת 1962, הוענק לרוטשילד תואר חבר כבוד של מכון ויצמן למדע[15]. בשנת 1968 הוענק לרוטשילד תואר כבוד מהטכניון[16]. בשנת 1971 הוענק לו תואר כבוד מאוניברסיטת תל אביב עבור "קידום המדע, החינוך וכלכלת ישראל"[17]. בשנת 1975 קיבל תואר כבוד מהאוניברסיטה העברית בירושלים. "סימפוזיון לזכרו של ויקטור רוטשילד" במכון הישראלי ללימודים מתקדמים נקרא על שמו.
חיים אישיים
בשנת 1933 התחתן עם ברברה ג'ודית האצ'ינסון (ילידת 1911). נולדו להם שלושה ילדים:
- שרה רוטשילד (נולדה ב -1934)
- נתנאל צ'ארלס יעקב רוטשילד (נולד ב -1936) (לימים ג'ייקוב רוטשילד) הברון רוטשילד הרביעי
- מירנדה רוטשילד (ילידת 1940)
בשנת 1946 התחתן עם טרזה ג'ורג'ינה מייור (1915–1996), נולדו להם ארבעה ילדים:
- אמה ג'ורג'ינה רוטשילד (ילידת 1948), נישאה בשנת 1991 לכלכלן ההודי זוכה פרס נובל לכלכלה אמרטיה סן (נולד בשנת 1933).
- בנימין מאייר רוטשילד (נולד ומת 1952).
- ויקטוריה קתרין רוטשילד (ילידת 1953), מרצה באוניברסיטת קווין מרי, אוניברסיטת לונדון, ואשתו השנייה של הסופר האנגלי סיימון גריי (1936–2008).
- אמשל ג'יימס רוטשילד (1955–1996), היה נשוי לאניתה גינס ממשפחת גינס האנגלו-אירית (בעלי מִבשלת בירה גינס). אמשל התאבד בשנת 1996.
רוטשילד, שנולד למשפחה יהודית באופן נומינלי, הכריז על עצמו כאתאיסט. אחותו מרים לואיזה רוטשילד הייתה אנטומולוגית, ואחותו פאנוניקה דה קניגסווארטר הייתה חובבת ג'אז והפטרונית של ת'לוניוס מונק וצ'ארלי פארקר.
לאחר מותו התברר כי נישל את ילדיו מנישואיו הראשונים מהירושה. ככל הנראה משום שכעס על אשתו הראשונה, שעזבה אותו והתחתנה עם הסופר רקס וורנר[18].
אילן יוחסין
| מאיר אנשל רוטשילד 1743–1812 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ג'יימס (פריז) 1792–1868 | בטי סלומון 1805–1886 | סלומון (וינה) 1774–1855 | קארל (אנ') (נאפולי) 1788–1855 | אנשל (פרנקפורט) 1773–1855 | נתן (לונדון) 1777–1836 | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| אדמונד 1845–1934 "הנדיב הידוע" | גוסטב (אנ') 1829–1911 | אלפונס 1827–1905 | שמעון זאב 1828–1910 | נתנאל (אנ') 1812–1870 | ליונל נתן 1808–1879 | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מוריס (אנ') 1857–1881 | ג'יימס 1878–1957 נישא לדורותי | רוברט (אנ') 1880–1946 | אדוארד (אנ') 1868–1949 | נתן 1844–1881 | ליאופולד 1845–1917 | נתן מאיר 1840–1915 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| אדמונד 1926–1997 | אלאן (אנ') 1910–1982 | אלי (אנ') 1917–2007 | הנרי 1872–1946 | אנתוני גוסטב 1887–1961 | ליונל 1882–1942 | אוולין אקיל 1886–1917 | צ'ארלס (אנ') 1877–1923 | וולטר 1868–1937 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| בנז'אמן 1963–2021 נישא לאריאן | אריק 1940– | גאי (אנ') 1909–2007 | בת שבע 1914–1999 | פיליפ 1902–1988 | אוולין רוברט (אנ') 1931–2022 | אדמונד ליאופולד 1916–2009 | מרים רוטשילד 1908–2005 | ויקטור 1910–1990 | פאנוניקה דה קניגסווארטר 1913–1988 | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| דוד (אנ') 1942– | אדוארד 1957– | פיליפין 1933–2014 | ג'ייקוב 1936–2024 | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
הערה: אילן יוחסין זה אינו כולל את כל חברי משפחת רוטשילד, אלא מתרכז באישים בולטים בה, בפרט בענפים הצרפתי והבריטי.
קישורים חיצוניים
- נחום פונדק, לא קל להיות רוטשילד..., דבר, 5 בנובמבר 1962 - ריאיון לרגל ביקורו בישראל
הערות שוליים
- ^ ניצן צבי כהן, הנכס הוא אנחנו, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 22 ביוני 2018
- ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 ש.נ., לורד רוטשילד המדען, הארץ, 28 באפריל 1960
- ^ Rose, Kenneth (2004). "Rothschild, (Nathaniel Mayer) Victor, third Baron Rothschild (1910–1990)". Oxford Dictionary of National Biography (revised ed.). Oxford University Press. נבדק ב-9 במרץ 2007.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ "Mr Nathaniel Rothschild (Hansard)". hansard.millbanksystems.com. נבדק ב-2016-03-28.
- ^ The London Gazette Publication date:31 March 1944
- ^ Hutton, Robert (2018). Agent Jack : the true story of MI5's secret Nazi hunter. London: W&N. ISBN 978-1474605113. OCLC 958098293.
- ^ י פינקלסטון, רוטשילד בין האדומים, מעריב, 12 בדצמבר 1986
- ^ בית רוטשילד תרם מענק גדול למחקר ניצולה של אנרגיית השמש, דבר, 17 באוקטובר 1958
- ^ הוענקו פרסי רוטשילד למדע, על המשמר, 21 באפריל 1960
הפרופסורים וואהל, האז וידין חתני פרס רוטשילדלמדע, למרחב, 26 ביוני 1964 - ^ שרי ממשלה בחנוכת מרכז הוללות לעשירי ישראל בקיסריה, קול העם, 10 בינואר 1961
- ^ משפחת רוטשילד מציעה לממן טלויזיה חינוכית, דבר, 2 בנובמבר 1962
- ^ אלי ניסן, מומחים ופרופסורים מרחבי עולם מתייחסים בחיוב לטלויזיה לימודית, דבר, 12 בפברואר 1963
- ^ ש. שחורי, יש החלטה - ועתה לביצוע!, דבר, 8 במרץ 1963
- ^ דוד ליפקין, טלויזיה נסיונית בדצמבר, דבר, 27 ביולי 1965
- ^ שמונה חברי כבוד חדשים במכון-ויימצן, על המשמר, 1 בנובמבר 1962
- ^ תוארי-כבוד הועקו בטכניון, מעריב, 11 ביוני 1968
- ^ ג.מאיר ולורד רוטשילד קיבלו תארי דוקטור־כבוד מאוניברסיטת ת"א, דבר, 5 במאי 1971
- ^ שמעיה קידר, הברון נתנאל רוטשילד הוריש לילדיו מנישואיו הראשונים קסת-דיו ושעון, מעריב, 19 ביוני 1990
