פאנוניקה דה קניגסווארטר
| לידה |
10 בדצמבר 1913 לונדון |
|---|---|
| פטירה | 30 בנובמבר 1988 (בגיל 74) |
| מדינה | הממלכה המאוחדת |
| ידועה בשל | פטרונית מוזיקת ג'אז |
קת'לין אני פאנוניקה דה קניגסווארטר (באנגלית: Kathleen Annie Pannonica de Koenigswarter; 10 בדצמבר 1913 – 30 בנובמבר 1988) הייתה פטרונית מוזיקת ג'אז בריטית. היא הייתה תומכת עיקרית של מוזיקת ביבופ. נצר למשפחת רוטשילד.
ביוגרפיה
הוריה של פאנוניקה רוטשילד היו הברונית ההונגרייה רוזיקה אדלה פון וורטהיימשטיין, בתו של הברון אלפרד פון ורטהיימשטיין מטרנסילבניה, וצ'ארלס רוטשילד (en').[1] סבה מצד אביה היה לורד נתן רוטשילד. שמה "פאנוניקה" לקוח בעקיפין מן המישור הפאנוני במזרח אירופה, ונהגו לכנות אותה "ניקה". ידידהּ, מוזיקאי הג'אז תלוניוס מונק, סיפר שאמרה שקראו לה על שם מין פרפר שאביה גילה, אך בת-אחייניתה גילתה שהמקור הוא מין נדיר של עש, אאובלמה פאנוניקה (Eublemma pannonica).[2] היא הייתה אחייניתו של וולטר רוטשילד, הברון רוטשילד השני של אנגליה, ואחיה ויקטור הפך לברון רוטשילד השלישי של אנגליה. אחותה הבכירה מרים רוטשילד הייתה זואולוגית בולטת.
בשנת 1935 נישאה לדיפלומט צרפתי בשם ברון ז'יל דה קניגסווארטר, לימים גיבור צרפת החופשית. הם דרו באחוזה בצפון-מערב צרפת. היא עבדה עבור שארל דה גול בימי מלחמת העולם השנייה. בני הזוג נפרדו בשנת 1951, והיא הותירה חמישה ילדים בצרפת ועקרה לניו יורק, ושכרה בקביעות סוויטה במלון סטאנהופ בשדרה החמישית במנהטן.[3] כתוצאה מפרידתם, נושל קניגסווארטר על ידי משפחת רוטשילד.[1] בני הזוג התגרשו בשנת 1956.[4]
בזמן מלחמת העולם השנייה, הצטרפה קניגסווארטר לצבא צרפת החופשית, ושימשה מפענחת צפנים, נהגת, ושדרנית רדיו.
ג'אז
בניו יורק, התיידדה עם מוזיקאי ג'אז רבים, והייתה לפטרוניתם של כמה מהם. היא נהגה לארח ג'ם סשנים בסוויטת המלון שלה, ולהשאיל למוזיקאים את הנהג ואת רכב הרולס-רויס שלה כשנזקקו להסעה להופעות. היותה פטרונית לת'לוניוס מונק ולצ'ארלי פארקר הקנתה לה את הכינוי "ברונית הג'אז" ולעיתים "ברונית הביבופ". לאחר שפארקר מת בחדרה במלון סטאנהופ בשנת 1955, ביקשה הנהלת המלון מקניגסווארטר לעזוב. היא עברה למלון בוליבר ליד סנטרל פארק, והמלון הונצח במנגינה של מונק בשם "Ba-lue Bolivar Ba-lues-are".
הפסנתרנית ומלחינת הג'אז מרי לו ויליאמס הכירה לקניגסווארטר את מונק בפריז, בזמן שקניגסווארטר ביקרה ב"סלון הג'אז 1954". קניגסווארטר החלה לקדם את יצירותיו של מונק בארצות הברית, תרמה טקסט לאלבום הג'אז "קריס-קרוס" שהוציא בחברת קולומביה רקורדס, ואף קיבלה על עצמה אחריות פלילית כשנעצרה יחד עם מונק בגין החזקת מריחואנה.
בשנת 1958 רכשה קניגסווארטר בית ברחוב קינגסווד בוויהוקן, ניו ג'רזי עם נוף קו הרקיע של מנהטן. הבית נבנה בזמנו עבור הבמאי יוזף פון שטרנברג. לאחר שפרש מונק מהופעות באמצע שנות ה-70 של המאה ה-20, עבר להתגורר בביתה של קניגסווארטר, ושם מת בשנת 1982. קניגסווארטר מתה בשנת 1988, בגיל 74. מחמשת ילדיה היו לה שני נכדים וארבעה נינים במותה.
ספר לאחר מותה
בשנת 2006 יצא ספר בשם Les musiciens de jazz et leurs trois vœux ("מוזיקאֵי הג'אז ושלוש המשאלות שלהם"), שהורכב מראיונות שקיימה קניגסווארטר עם כ-300 מוזיקאי ג'אז, ותשובותיהם לשאלה "אילו שלוש משאלות היית מבקש?". הספר מלווה בתצלומי פולארויד של קניגסווארטר. הספר יצא בהוצאת Buchet Chastel, ונערך בידי נאדין דה קניגסווארטר, שאותה נהגה פאנוניקה קניגסווארטר להציג כנכדתהּ, אולם זו הייתה בת-אחייניתה.[5] מהדורה אנגלית יצאה בכריכה רכה תחת השם Three Wishes: an Intimate Look at Jazz Greats. התצלומים הוצגו בפסטיבל אמנות בארל.
הוקרה במוזיקה
לאורך השנים חוברו מספר יצירות שהוקדשו לה או נקראו על שמה:
- "Nica" מאת סאני קלארק
- "Nica's Tempo" מאת ג'יג'י גרייס
- "Nica's Dream" מאת הוראס סילבר
- "To Nica" מאת קני דורהאם
- "Blues for Nica" מאת קני דרו
- "Nica Steps Out" מאת פרדי רד
- "Inca" מאת בארי האריס
- "Thelonica" מאת טומי פלנגן
- "Pannonica" מאת ת'לוניוס מונק
ייצוגים באמנות
בסרטו של קלינט איסטווד Bird משנת 1988, אשר עוסק בחיי צ'ארלי פארקר, הופיעה דמותה של קניגסווארטר, ששיחקה דיאן סלינג'ר. באותה שנה הפיק איסטווד גם סרט תיעודי על מונק, בשם Thelonious Monk: Straight, No Chaser, ובו קטעי ארכיון של קניגסווארטר עצמה, וראיון עמה.
בשנת 2009 שודרה ב-BBC תוכנית תעודה בשם "ברונית הג'אז", שכתבה וביימה בת אחייניתה של קניגסווארטר, חנה רוטשילד.[6] שנה לפני כן שידר ה-BBC גרסת רדיו של התוכנית, אף היא מאת חנה רוטשילד.
לקריאה נוספת
- חנה רוטשילד, The Baroness: The Search for Nica the Rebellious Rothschild, לונדון: הוצאת ויראגו, 2012, מסת"ב 9781844086030.
- דייוויד קאסטין, Nica's Dream: The Life and Legend of the Jazz Baroness, ניו יורק: הוצאת נורטון, 2011, מסת"ב 9780393069402.
קישורים חיצוניים
- נקרולוג על קניגסווארטר (אנגלית) באתר הניו יורק טיימס, 2 בדצמבר 1988.
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 רוזי בויקוט, "The secret life of the Jazz Baroness", באתר הטיימס, 11 באפריל 2009.
- ^ דן פרידמן, "Pannonica: Nica Rothschild, Thelonius Monk and the Birth of Bebop" באתר The Jewish Forward.
- ^ "The glamorous heiress who devoted her life to jazz", באתר CNN, 11 באפריל 2013.
- ^ צ'ארלס מוזלי (עורך), Burke's Peerage, Baronetage & Knightage, מהדורה מספר 107, 3 כרכים. ווילמינגטון, דלאוור, ארצות הברית, הוצאת Burke's Peerage Ltd, 2003. כרך 3, עמ' 3417.
- ^ "Jazz und Fotografie: Bebop-Baronin am Drücker" (גרמנית), באתר דר שפיגל
- ^ מידע על "ברונית הג'אז" (אנגלית) באתר ה-BBC.
