ויקטימולוגיה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ויקטימולוגיהאנגלית: Victimology) היא ענף בקרימינולוגיה העוסק בקרבנות של פשעים, בסיבות להיותם של אנשים מסוימים קרבנות, בנטיות, התנהגויות ומעשים הגורמים לאנשים להפוך לקרבנות, במידת אשמתו האפשרית של הקרבן במעשה הפשע, ובמערכת היחסים בינו לבין הפושע ולמערכות המשפט והחברה.

המושג נטבע לראשונה ב-1938 על ידי עורך דין יהודי-רומני בשם בנימין מנדלסון.

תחומי עיסוק של הוויקטימולוגיה

גישתו של סטפן שאפר

סטפן שאפר (1968) חקר סוגים שונים של אחריות לפשע הקרבן:

  1. קרבנות לא קשורים - הקרבן הוא מטרה תמימה של הפושע.
  2. קרבנות פרובוקטיביים - העבריין מגיב להתנהגות או פעולה של הקרבן.
  3. קרבנות מאיצים - הקרבנות מסכנים את עצמם על ידי הימצאותם במקומות מסוכנים, לבוש לא הולם, אמירת דברים לא נכונים ועוד.
  4. קרבנות חלשים ביולוגית - ילדים, קשישים, נכים ועוד.
  5. קרבנות חלשים חברתית - מהגרים, בני מיעוטים.
  6. קרבנות עצמיים - כל האחריות על הקרבן: סמים, הימורים וכל פעולה שיש בה שיתוף עבריין-קרבן.
  7. קרבנות פוליטיים - אנשים שהופכים לקרבנות משום שהם מתנגדים ל"ראשי השלטון".

גישתו של מרווינג וולפגנג

מרווינג וולפגנג (1958) עסק בתבניות רצח ויחסי קרבן עבריין, והוא זיהה מספר גורמים טיפוסיים ברצח האצת הקרבן:

  1. לקרבן ולעבריין היה קשר בינאישי קודם - בעל, אישה, חברים. כלומר יש סיכוי גדול יותר למוות בידי מישהו מוכר.
  2. מעשה רצח הוא תוצר של ויכוח קטן שיצא מכלל שליטה (בעל מכה את אשתו, הכה אותה בעבר, הוא ממשיך להכותה, היא לוקחת סכין ודוקרת אותו).
  3. אלכוהול גורם שכיח במקרה של האצת הקרבן - בהשפעת האלכוהול, אדם מאבד בלמים ומביע רגשות / התנהגויות שמעוררות תגובה, ולא מסוגל להגיב בחזרה.

גישתו של הנס פון הנטינג

הנס פון הנטינג (1941) טען שהקרבן היה גורם לפעולה עבריינית ברבים מן הפשעים. המסר שלו: "אם נסתכל רק בתוצאה של הפעולה העבריינית, אנו עלולים שלא לזהות את הקרבן האמיתי". יחד עם זאת, לא כל קרבן מתגרה, אלא לעיתים התרומה לפשע קשורה למאפיינים או לעמדות חברתיות שאינן בשליטת הפרט.

קרבנות משקפים חוסר יכולת להתנגד לעבריין בגלל חוסר יתרונות פיזיים / חברתיים, כגון: צעירים, נשים, זקנים, פגועים מוחית, מהגרים, מיעוטים, קרבנות לסחיטה ועוד.

גישתו של מנדלסון

מנדלסון (1956), שנחשב אבי תורת הקרבן, הרכיב קטגוריות של הקרבנות על פי דרגת האשמה:

  1. קרבן תמים לחלוטין.
  2. קרבן בעל אשמה מועטה / קרבן כתוצאה מחוסר ידיעה (מהחוק למשל).
  3. קרבן אשם כמו עבריין / קרבן מתנדב (עבירות מוסר, התאבדות).
  4. קרבן אשם יותר מהעבריין - התגרות מכוונת.
  5. קרבן אשם ביותר - למשל פורץ שנורה.
  6. קרבן מדומה - העמדת פנים של קרבן.

ראו גם

קישורים חיצוניים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0