ויקי קאלוגרה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ויקי קאלוגרה
לידה 15 בפברואר 1971 (גיל: 53)
יווןיוון סרס, יוון
ענף מדעי אסטרופיזיקה
מקום מגורים שיקגו, ארצות הברית
מוסדות אוניברסיטת נורת'ווסטרן
בן זוג פרדריק ראסיו
https://sites.northwestern.edu/vickykalogera/

ויקי קאלוגרה (באנגלית: Vicky Kalogera; נולדה ב-15 בפברואר 1971) היא אסטרופיזיקאית יוונייה. היא ועמיתיה היו הראשונים לקלוט גלי כבידה ובכך הוכיחו את תורת היחסות של איינשטיין. כיום היא פרופסור באוניברסיטת נורת'ווסטרן והמנהלת בפועל של המרכז לחקר הבין תחומי ומחקר באסטרופיזיקה.[1]

חיים אישיים

ויקי קאלוגרה נולדה ב-1971 בעיר סרס (Sérres) הנמצאת בחבל מקדוניה שבצפון מזרח יוון.[1] עוד כילדה היא רצתה ללמוד לימודים אוניברסיטאיים. אביה, שלא זכה לרכוש השכלה גבוהה עקב בעיות כלכליות במשפחה, עודד אותה לסיים תואר אחד לפחות. היא נהגה לשבת איתו ולפתור בעיות מתמטיות בזמנה הפנוי.[2] עוד מצעירותה שאבה קאלוגרה השראה ממארי קירי - אישה פורצת דרך בתחום המדע, אשר היוותה עבורה לאורך השנים מודל לחיקוי[3]. קאלוגרה הייתה הראשונה במשפחתה שלמדה לימודים אקדמאיים באוניברסיטה. היא סיימה את תארה הראשון בפיזיקה באוניברסיטת סלוניקי, יוון בשנת 1992.[4] לאחר מכן, החליטה לעבור לארצות הברית על מנת לעבוד כעוזרת הוראה, ובמקביל, להשלים את לימודי הדוקטורט שלה. ב-1997 היא סיימה את הדוקטורט (PhD) שלה באוניברסיטת אילינוי, ולאחר מכן עברה לבוסטון וסיימה את הפוסט דוקטורט שלה בהרווארד בשנת 2000. בשנת 2001 התחתנה עם פרדריק ראסיו, בחתונה מצומצמת שנערכה במהלך כנס מדעי בו שניהם השתתפו. לשניים ילדה משותפת, שנולדה בשנת 2012. לאחר החתונה החליטו בני הזוג לעבור לשיקגו והתחילו לעבוד באוניברסיטת נורת'ווסטרן. במשך 15 שנה קאלוגרה הייתה האישה היחידה בקבוצת החוקרים בה הייתה שותפה.[2]

מחקר

כיום קאלוגרה היא המנהלת בפועל של המרכז לחקר הבין תחומי ומחקר באסטרופיזיקה (CIERA) שהקימה לפני מספר שנים יחד עם בעלה. מחקרה של קאלוגרה נעשה כחלק מ-LIGO (ראשי התיבות של Laser Interferometer Gravitational-Wave Observatoryw) ועוסק בעיקר בגלי כבידה (מונח מתוך תורת היחסות של איינשטיין. גלי כבידה נוצרים בעקבות התנגשות או קריסה של חורים שחורים וכוכבים) ובפיזיקה של עצמים שונים על פני הספקטרום האלקטרומגנטי.[3] היא פיתחה שיטות לחזות התפתחות של חורים שחורים וכוכבים נוספים, עם אפשרות לחזות ולפרש התפרצויות של קרינה בחלל, התפוצצות כוכבים ועוד. בנוסף, קאלוגרה ועמיתיה פיתחו דרך ללמוד את תכונות מקור התפרצות גלי הכבידה, וכדי לעשות זאת עבדה לרוב עם מחשבי על.[5] בספטמבר 2015 קאלוגרה וקבוצת החוקרים בה היא נמצאת קלטו גלי כבידה במהלך בדיקה של המכשירים לקראת הניסוי. זו הייתה תגלית יוצאת דופן כיוון שזו הייתה הפעם הראשונה שבה גלי כבידה תועדו. תגלית זו מהווה הוכחה לתורת היחסות של איינשטיין.[2] בדצמבר 2015 קאלגורה ועמיתיה זיהו בפעם השנייה בהיסטוריה גלי כבידה, דבר שנתן תוקף נוסף לתגלית הקודמת. במשך יותר מ-40 שנה החוקרים ניסו להבין מהם גלי הכבידה שאליהם התכוון איינשטיין וכיצד אמורים לחפש אותם. גלי הכבידה שינו את הדרך בה אנחנו חוקרים את החלל מכדור הארץ. אף על פי שאנחנו יכולים גם לראות את גלי הכבידה, המחקר של ויקי קאלוגרה מתבסס על שמיעה. גלי הכבידה משמיעים צליל שונה כאשר הם נוצרים מעצמים שונים ובעזרתם ניתן לגלות עצמים חדשים ברחבי החלל.[6] באוקטובר 2017 הכריזו ויקי קאלוגרה ועמיתיה על תצפית שעשו שתספק דרך חדשה לאיסוף חומר ולמידה על תהליך המוות של כוכבים.[1]

פרסים

ויקי קאלגורה זכתה בפרסים רבים. העיקריים שבהם:

  • 2020 - פרס הנשים הבולטות בשיקגו בתחומי ה STEM (מדעים, טכנולוגיה, הנדסה, מתמטיקה) [7]
  • 2018 - פרס דני היינמן באסטרופיזיקה[1]
  • 2016 - פרס גרובר לקוסמולוגיה, פרס גרובר לפריצת דרך בפיזיקה יסודית[4]
  • 2016 - פרס הנס ביטא[4]
  • 2008 - פרס מריה גופר-מאייר[4]
  • 2004 - the Cottrell Scholar Award

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 Vicky Kalogera - Unlocks the secrets of the Universe, www.ellines.com
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 Kayla Stoner, Couples podcast: written in the stars (ב־American English)
  3. ^ 3.0 3.1 Women's History Month: Astrophysicist Vicky Kalogera, נבדק ב-2021-12-25
  4. ^ 4.0 4.1 4.2 4.3 About – Vicky Kalogera, האתר הרשמי של ויקי קאלוגרה
  5. ^ Vassiliki (Vicky) Kalogera, www.nasonline.org
  6. ^ Kayla Stoner, Communication from beyond a cosmic grave, news.northwestern.edu (ב־American English)
  7. ^ Crain's 2020 Notable Women in STEM, Crain's Chicago Business, ‏2020-05-27 (באנגלית)
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0