ולדימיר מקסימוב
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית סופר ריקה. ולדימיר ימליאנוביץ' מקסימוב (ברוסית: Влади́мир Емелья́нович Макси́мов; 27 בנובמבר 1930- 26 במרץ 1995) היה משורר, מחזאי, עורך וסופר רוסי, יצירותיו תורגמו לעברית ולשפות נוספות.
חייו
מקסימוב נולד במוסקבה בשם לב סמסונוב, אביו נכלא ב-1933 על ידי השלטונות הסובייטים בעוון פעילות נגד המשטר אשר בראשו עמד יוסיף סטלין (בין היתר נחשד האב בטרוצקיזם). ב-1940 שוחרר האב ונשלח כחייל סובייטי אל החזית,ונהרג במהלך מלחמת העולם השנייה. הוא החל לנדוד בין בתי יתומים שונים, למרות שקיבל חינוך עממי פורמלי את רוב השכלתו רכש באופן לא פורמלי, הוא היה ילד רחוב ובמהרה הוסב שמו בתעודת הזהות לולדימיר מקסימוב ושם זה הפך לשמו כאדם וסופר עד סוף ימיו.
מקסימוב הואשם בעבירה פלילית ולאחר שחרורו בשנת 1952 התמקם הסופר בקווקז בקובאן. בתקופה זו התוודע לראשונה לפקיד מקומי מטעם הקומסומול בשם מיכאיל גורבצ'וב. הוא החל לעסוק בכתיבה ספרותית, שיריו החלו להתפרסם בעיתונים קווקזים.
בשנת 1956, בעקבות תקופת חרושצ'וב בברית המועצות, יצא לאור ספר שיריו הראשון שנקרא חובתו של דור. בשנת 1961 חזר מקסימוב להתגורר בעיר הולדתו מוסקבה, הוא התיידד עם הסופר קונסטנטין פאוסטובסקי, במסגרת כתב העת אוקטובר פרסם סיפורים קצרים ומחזות שזכו להצלחה,
בשנת 1965 הומחז סיפורו של מקסימוב חיי אדם והועלה לפני קהל בתיאטרון פושקין במוסקבה. בתקופה זו היה מקסימוב חבר איגוד הסופרים של ברית המועצות, והיה מזוהה עם כתב העת הספרותי אוקטובר בו פורסמו כל יצירותיו, בין השנים 1967 ל 1968 היה מקסימוב עורך כתב העת. אך בשנת 1968 בעקבות הפלישה הסובייטית לצ'כוסלובקיה התפטר מקסימוב מכל תפקידיו בכתב העת.
הרומן הראשון שכתב ופרסם מקסימוב, שבעת ימי הבריאה הכיל ביקורת על המפלגה הקומוניסטית הסובייטית ורמזים שהביעו תמיכה בדת. לפיכך הוא לא יצא לאור בברית המועצות. בתחילה הוא יצא לאור במערב גרמניה בשפת המקור בה נכתב רוסית. הספר זכה להצלחה ואף תורגם לשפות נוספות וזכה להצלחה באירופה. הרומן השני של מקסימוב קאראנטין זכה להצלחה ותורגם לשפות רבות. בעקבות הרומנים שכתב סולק הסופר מאיגוד הסופרים הסובייטים, כל יצירותיו הוחרמו ונאסרו להפצה בברית המועצות, בנוסף אושפז הסופר בכפייה במוסדות פסיכיאטרים בברית המועצות, פעולות הענישה נעשו בהוראת נשיא ברית המועצות באותם ימים ליאוניד ברז'נייב.
בשנת 1974 בעקבות לחץ בינלאומי הותר לסופר לצאת לפריז ואכן הוא יצא את ברית המועצות ולא שב אליה עד בוא עידן הפרסטרויקה. בתקופת שלטון מיכאיל גורבצ'וב אף הוחזרה לסופר אזרחותו הרוסית. בשנים שלפני הפרסטרויקה, עסק הסופר בפעילות אנטי סובייטית ואינטלקטואלית בעיר פריז, הוא היה העורך והרוח מאחורי המגזין בשפה הרוסית Kontinent
בשנת 1995 מת הסופר בפריז בעקבות מחלת הסרטן.
ספריו שתורגמו לעברית
- קאראנטין, תרגם מרוסית: צבי ארד. הוצאת עם עובד, 1975
- פרידה משומקום, תרגם מרוסית: צבי ארד. הוצאת עובד, 1979
קישורים חיצוניים
- הספד על ולדימיר מקסימוב (באנגלית)
- על הסופר באתר עם עובד
