מיכאיל גורבצ'וב

מיכאיל גורבצ'וב
Михаил Сергеевич Горбачёв
	שגיאת לואה ביחידה יחידה:Wikidata בשורה 335: attempt to index field 'wikibase' (a nil value).
לידה	2 במרץ 1931 (גיל: 90); מחוז סטברופול, ברית המועצות
מדינה	ברית המועצות הפדרציה הרוסית
מפלגה	איחוד הסוציאל-דמוקרטים (1996 - ) המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות (1955-1991)
	11 במרץ 1985–25 בדצמבר 1991; (6 שנים ו־41 שבועות)
	→ קונסטנטין צ'רניינקו בוריס ילצין (כנשיא הפדרציה הרוסית) ←

גורבצ'וב ב-2013

מיכאיל סרגייביץ' גורבצ'וב (רוסית: Михаил Сергеевич Горбачёв ‏- IPA: להאזנה (מידע • עזרה), נולד ב־2 במרץ 1931), מדינאי סובייטי, מנהיגה האחרון של ברית המועצות. גורבצ'וב הנהיג רפורמות פוליטיות וכלכליות במטרה להפריח את יחסי החוץ ואת מצב הכלכלה הדועך. מיכאיל כיהן בשלטון כאשר התפרקה ברית המועצות, שגרמה לסיום המלחמה הקרה בשנת 1991.

בשנת 1990 זכה גורבצ'וב בפרס נובל לשלום.

ביוגרפיה

גורבצ'וב נולד בכפר פריבולנויה במחוז סטברופול למשפחה פעילה מאד במפלגה הקומוניסטית. בנעוריו עבד כעוזר לנהג קומביין בקולחוז המקומי ובשנת 1948 קיבל עיטור הדגל האדום של העמל בעקבות קציר גדול במיוחד. ב-1950 התחיל ללמוד משפטים באוניברסיטת מוסקבה. תוך כדי לימודיו הצטרף למפלגה הקומוניסטית. בתום לימודיו התמנה למזכיר ראשון של הקומסומול (ארגון הנוער הקומוניסטי) במחוז סטברופול (1958-1955) ובשנים 1978-1970 כיהן כמזכיר ראשון של המפלגה הקומוניסטית שם. במהלך כהונתו זו קשר קשרים אישיים עם יורי אנדרופוב, ראש הק.ג.ב. דאז.

ב-1978 קיבל גורבצ'וב את תפקיד האחראי על ענייני החקלאות בוועד המרכזי של המפלגה במוסקבה. ב־1980 התמנה לחבר מלא בוועד המרכזי של המפלגה הקומוניסטית ובפוליטביורו. ב־11 במרץ 1985, לאחר מותו של המזכ"ל צ'רניינקו, התמנה גורבצ'וב למזכ"ל המפלגה הקומוניסטית - ובכך לשליטה בפועל של ברית המועצות.

בוועידה ה-27 של המפלגה הקומוניסטית, בפברואר 1986, הכריז על דרך חדשה לברית המועצות שהתבססה על שני מושגים חדשים: הגלסנוסט ("פתיחות") והפרסטרויקה ("בנייה מחדש"). ב-1988 הכריז על ביטול דוקטרינת ברז'נייב שקבעה כי ברית המועצות לא תיתן למדינות מזרח אירופה לסטות מדרך הקומוניזם, והכריז במקומה על מה שכונה בבדיחות "דוקטרינת סינטרה" (על שם שירו של פרנק סינטרה "My Way"). דבר זה הוביל לגל של שחרור ודמוקרטיזציה במדינות מזרח אירופה. למעט ברומניה, עברו מהפכים אלה כמעט ללא שפיכות דמים. בכך למעשה הסתיימה המלחמה הקרה.

במרץ 1990 נבחר גורבצ'וב לנשיא ברית המועצות. על רקע משבר כלכלי קשה ומאבקים סביב הרפורמות כלכליות הדרושות, בדצמבר 1990 גורבצ'וב פיטר את ראש הממשלה ניקולאי ריז'קוב. למרות השינויים הכלכלה המשיכה להדרדר ורפורמות שהחלו לא יכלו להציל את המצב.

גורבצ'וב ניסה להגיע לברית פדרלית חדשה, בה המדינות יהיו עצמאיות, אבל לברית יישארו נשיא, צבא משותף ומדיניות חוץ משותפת. ההסכם היה אמור להיחתם ב-20 באוגוסט 1991 אולם ב-19 באוגוסט התחולל ניסיון הפיכה של שמרנים בהנהגת סגן הנשיא גנאדי ינאייב, ראש הקג"ב ולדימיר קריוצ'קוב, שר ההגנה דימיטרי יאזוב, וראש הממשלה ולנטין פבלוב, שניסו בכך למנוע את הצעד לו התנגדו. הם החזיקו את גורבצ'וב במעצר בית בבית הקיץ שלו בחצי האי קרים, והודיעו לציבור שבשל בעיות בריאות הוא נאלץ לפרוש. הציבור פתח בהפגנות נגד הקושרים במוסקבה ובלנינגרד. הקושרים שלחו את כוחות הביטחון לדכא את המחאה, אך חלק מאנשיהם סירבו להשתתף בדיכוי המרד. במהלך אחת ההפגנות צולם בוריס ילצין, נשיא הפדרציה הרוסית, כשהוא מטפס על אחד מהטנקים שנשלחו לדכא את המרד, אך עברו לצד המפגינים. ב-21 באוגוסט התמוטטה ההפיכה, וגורבצ'וב חזר למוסקבה. מעמדו לא שב למה שהיה. הוא ניסה להנהיג את המשך השינויים, וב-24 באוגוסט התפטר מתפקידו כמזכיר המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות. יחד עם זאת, עם תום ההפיכה החלו הרפובליקות השונות להכריז על עצמאות מלאה. במקביל התחזק מעמדו של נשיא רוסיה, בוריס ילצין.

למרות ניסיונותיו של גורבצ'וב לשמור על איזושהי ברית קונפדרטיבית, הרפובליקות העצמאיות החליטו ליצור ברית רופפת ולא מחייבת - "חבר המדינות". ב-25 בדצמבר 1991 התפטר גורבצ'וב מתפקידו כנשיא ברית המועצות שחדלה להתקיים באופן רשמי ביום שלמחרת כשהסובייט העליון פירק את עצמו.

בשנת 1996 גורבצ'וב היה מועמד לנשיאות הפדרציה הרוסית וזכה לחצי אחוז מקולות המצביעים.

בשנת 2000 חזר לזירה הפוליטית, לאחר שהתמנה לראש איחוד מפלגת הסוציאל-דמוקרטים הרוסית. בנובמבר 2001 התאחדה המפלגה עם מפלגות סוציאל-דמוקרטיות נוספות ומיכאיל גורבצ'וב היה ליושב ראש המפלגה הסוציאל-דמוקרטית של רוסיה. ב-2007 בית המשפט העליון של רוסיה החליט על פירוק המפלגה בשל חוסר עמידתה בתנאי הרישום שהציב שירות הרישום הפדרלי של משרד המשפטים הרוסי. גורבצ'וב סירב להיכנע למגבלות הביורוקרטיות ובאוקטובר 2007 הקים את איחוד הסוציאל-דמוקרטים, תנועה פוליטית שהוא עדיין עומד בראשה.

בראיונות חוזרים ונשנים, גורבצ'וב נוהג להדגיש הלוך ושוב כי לדעתו ברית המועצות לא הייתה צריכה להתפרק וכי הוא מצר על כך שלא נקט באמצעים חריפים יותר למען שימורהּ, הוא הביע מורת רוחו מכך שהשלטונות הרוסיים אינם מתירים לו לנהל חיים פוליטיים תקינים ולנהל את המפלגה הסוציאל-דמוקרטית שלו.

ב-2 במרץ 2011, לכבוד יום הולדתו ה-80, צו נשיאותי של דמיטרי מדבדב העניק לו את אות אנדריי ה"קדוש", שהוא מן העיטורים הממלכתיים הגבוהים ביותר בפדרציה הרוסית.

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה ציטוטים בוויקיציטוט: מיכאיל גורבצ'וב תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מיכאיל גורבצ'וב

אתר האינטרנט הרשמי של מיכאיל גורבצ'וב

מיכאיל גורבצ'וב, באתר פרס נובל (באנגלית)

שליטי רוסיה

המלחמה הקרה

משתתפים עיקריים: נאט"ו | ברית ורשה | המדינות הבלתי-מזדהות

אירועים חשובים

(1945–1967)

אירועים חשובים

(1968–1991)

ערכים נוספים

התפרקות ברית המועצות

סכסוכים אחרים:

זוכי פרס נובל לשלום
1901–1925	דינן, פאסי (1901) • דוקומון, גובאט (1902) • קרמר (1903) • המוסד לחוק בינלאומי (1904) • פון זוטנר (1905) • רוזוולט (1906) • מונטה, רנו (1907) • ארנולדסון, באייר (1908) • ברנארט, דה קונסטן (1909) • לשכת השלום הבינלאומית בשווייץ (1910) • אסר, פריד (1911) • רוט (1912) • לה פונטן (1913) • לא הוענק (1914–1916) • הצלב האדום (1917) • לא הוענק (1918) • וילסון (1919) • בורז'ואה (1920) • ברנטין, לאנגה (1921) • ננסן (1922) • לא הוענק (1923-1924) • צ'מברלין, דוז (1925)
1926–1950	בריאן, שטרזמן (1926) • ביוסון, קווידה (1927) • לא הוענק (1928) • קלוג (1929) • סודרבלום (1930) • אדמס, באטלר (1931) • לא הוענק (1932) • אנג'ל (1933) • הנדרסון (1934) • פון אוסייצקי (1935) • לאמאס (1936) • ססיל (1937) • משרד ננסן הבינלאומי לפליטים (1938) • לא הוענק (1939–1943) • הוועד הבינלאומי של הצלב האדום (1944) • הול (1945) • באלץ', מוט (1946) • מועצת שירות הידידים הבריטית, אגודה אמריקאית לשירותי הידידים (1947) • לא הוענק (1948) • אור (1949) • באנץ' (1950)
1951–1975	ז'ואו (1951) • שווייצר (1952) • מרשל (1953) • נציבות האו"ם לפליטים (1954) • לא הוענק (1955–1956) • פירסון (1957) • פיר (1958) • נואל-בייקר (1959) • לוטולי (1960) • המרשלד (1961) • פאולינג (1962) • הצלב האדום (1963) • לותר קינג (1964) • UNICEF‏ (1965) • לא הוענק (1966–1967) • קאסן (1968) • ארגון העבודה הבינלאומי (1969) • בורלוג (1970) • ברנדט (1971) • לא הוענק (1972) • קיסינג'ר, לה דק טהו (סירב לקבל) (1973) • מקברייד, סטו (1974) • סחרוב (1975)
1976–2000	ויליאמס, מגוואייר (1976) • אמנסטי אינטרנשיונל (1977) • בגין, סאדאת (1978) • תרזה (1979) • אסקיבל (1980) • נציבות האו"ם לפליטים (1981) • מירדאל, רובלס (1982) • ואלנסה (1983) • טוטו (1984) • האגודה הבינלאומית של רופאים למניעת מלחמה גרעינית (1985) • ויזל (1986) • אריאס (1987) • כוחות שמירת השלום של האומות המאוחדות (1988) • גיאטסו (1989) • גורבצ'וב (1990) • סו צ'י (1991) • מנצ'ו (1992) • מנדלה, דה קלרק (1993) • רבין, פרס, ערפאת (1994) • רוטבלט, קונגרס פגוואש בנושא מדע ועניינים בינלאומיים (1995) • בלו, הורטה (1996) • המאמץ העולמי לאיסור על השימוש במוקשים, ויליאמס (1997) • יום, טרימבל (1998) • רופאים ללא גבולות (1999) • קים (2000)
2001 ואילך	האומות המאוחדות, אנאן (2001) • קרטר (2002) • עבאדי (2003) • מאטאיי (2004) • הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, אל-בראדעי (2005) • יונוס, גרמין (2006) • גור, הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים (2007) • אהטיסארי (2008) • אובמה (2009) • שיאובו (2010) • ג'ונסון-סירליף, בואי, כרמאן (2011) • האיחוד האירופי (2012) • הארגון למניעת הפצת נשק כימי (2013) • יוספזאי, סאטיארת'י (2014) • קוורטט הדיאלוג הלאומי בתוניסיה (2015) • סנטוס (2016) • התנועה הבינלאומית להשמדת נשק גרעיני (2017) • מוראד, מקווגי (2018) • אבי אחמד (2019) • תוכנית המזון העולמית (2020)

מיכאיל גורבצ'וב

ביוגרפיה

קישורים חיצוניים

תפריט ניווט

כלים אישיים

מרחבי שם

גרסאות שפה

צפיות

עוד

חיפוש

ניווט

קהילה

כלים