ז'אן-באטיסט שארל בובה דה לוזייה
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מגלה ארצות ריקה. ז'אן-באטיסט שארל בּוּבֶה דה לוֹזְייֶה (בצרפתית: Jean Baptiste Charles Bouvet de Lozier; 14 בינואר 1705–1786) היה ימאי ומגלה ארצות צרפתי ומושל איי מסקארן.
חייו
בובה דה לוזייה התייתם בגיל שבע. הוא גדל ולמד בפריז ואחר נשלח לסן מאלו ללמוד ניווט. בשנת 1731 התמנה ללייטנאנט בחברת הודו המזרחית הצרפתית. הוא הצליח לשכנע את מעסיקו להעמיד לפיקודו שתי ספינות ולשלוח אותו למשימת חקר וגילוי בדרום האוקיינוס האטלנטי. עם ספינותיו, "אייגל" ו"מארי" גילה ב-1 בינואר 1739 אי זעיר, שלו העניק את שמו, האי בובה. זמן קצר לאחר מכן נאלץ להפסיק את מסע המשלחת, משום שרוב צוותו חלה. הוא חזר לכף התקווה הטובה ולאחר זאת לצרפת.
האי בובה, שכל רוחבו 6.5 ק"מ, הוא יחיד במינו, ועצם גילויו על ידי בובה שווה ערך למציאת מחט בערימת שחת. זה האי הנידח והמבודד ביותר בעולם - היבשה הקרובה ביותר מרוחקת ממנו 1600 ק"מ. מיקומו האמיתי, בניגוד להערכתו של בובה, הוא '25 54° דרום ו-'24 3° מזרח.[1]
עשר שנים לאחר משלחתו, התמנה בובה דה לוזייה למושל איי מסקארן, משרה בה כיהן פעמיים, תחילה מ-1750 עד 1752 ושוב מ-1757 עד 1763.
קישורים חיצוניים
- Biography at South-Pole.com
הערות שוליים
- ^ אלאן גארני, "Below the Concergence", ו. ו. נורטון, לונדון-ניו יורק, 1997, מסת"ב 0-393-03949-8, עמ' 113
