ז'אן קלוד דובליה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ז'אן קלוד דובליה
נשיא האיטי ה־35
22 באפריל 19717 בפברואר 1986
(14 שנים)
אנרי נמפי (ממלא מקום) ←

ז'אן קלוד דובליהצרפתית וקריאולית האיטית: Jean-Claude Duvalier;‏ 3 ביולי 19514 באוקטובר 2014) היה נשיאה ורודנה של האיטי ממותו של אביו, פרנסואה דובליה, בשנת 1971, ועד הפלתו בשנת 1986.[1][2][3] כונה לעיתים "בייבי דוק",[4] משום שהיה בנו של פרנסואה דובליה, שכונה "פאפא דוק".[2]

ביוגרפיה

דובליה נולד בשנת 1951 בפורט-או-פרנס, בירת האיטי, לפרנסואה, נשיא האיטי, ולסימון.[5][6] הוא למד בבתי ספר בפורט-או-פרנס, ולאחר מכן הלך ללמוד משפטים באוניברסיטת האיטי.[5][7]

נשיאותו

באפריל 1971, כשז'אן היה בן 19, נפטר אביו, וז'אן קלוד מונה לנשיא במקומו, וכך היה לנשיא הצעיר בעולם.[5][2] בתחילה התנגד למינויו והעדיף שאחותו הגדולה תמונה לנשיאה, אך לבסוף התרצה. בתחילת כהונתו, הוא נקט מספר צעדים לרפורמה במשטר, על ידי שחרור מספר אסירים פוליטיים והקלה על הצנזורה העיתונאית. עם זאת, לא היו שינויים מהותיים באופיו הבסיסי של המשטר.[2][3]

עקב התפרצות נגיף קדחת החזירים האפריקאית באי בשנת 1978, התעקשו רשויות החקלאות האמריקאיות על מיגור מוחלט של אוכלוסיית החזירים בהאיטי בשנת 1982. התוכנית למיגור קדחת החזירים גרמה להרס כלכלי רציני בקרב אוכלוסיית האיכרים, שגידלה חזירים כהשקעה. בנוסף, מחלת האיידס שהתפשטה בהאיטי בתחילת שנות השמונים גרמה לירידה דרמטית במספר התיירים בהאיטי.[3][7]

ב-27 במאי 1980 נישא דובליה למישל. על חתונתם, שעלתה 2 מיליון דולר, לא נחסכו ביקורות, אם כי אחד מהעיתונים דיווח כי "האירוע ... התקבל בהתלהבות על ידי רוב בהאיטי".[7]

חוסר שביעות הרצון בקרב הקהילה העסקית והאליטה הלך והתגבר בתגובה לשחיתות המוגברת בקרב משפחת דובליה ומשפחת בנט, משפחתה של מישל, שכללה מכירת גופות מהאיטי לבתי ספר זרים לרפואה וסחר בסמים. דיכוי פוליטי מוגבר הוסיף לכך.[7]

חוסר שביעות רצון נרחב עוד יותר החל להתבטא במרץ 1983, כאשר האפיפיור יוחנן פאולוס השני ביקר בהאיטי והכריז כי "דברים חייבים להשתנות בהאיטי". הכרזה זאת גרמה להתעוררות רבה בקרב תושבי האיטי ותרמה להרחבת והגברת האקטיביזם הפוליטי והחברתי.[7]

בשנת 1985 נפתח מרד נגד דובליה והפגנות ופשיטות על מחסני המזון החלו להתבצע בצפון האיטי. העיר גונאיב הייתה העיר הראשונה בה התבצעו הפגנות. מאוקטובר 1985 עד ינואר 1986 התפשטו ההפגנות לשש ערים נוספות. בסוף אותו חודש החלו התקוממויות גם בדרום המדינה. בתגובה, דובליה הוריד את מחיר המזון ב-10%, סגר תחנות רדיו עצמאיות והשתמש בצבא ובמשטרה לעצירת ההפגנות, אך מהלכים אלה לא הצליחו לדכא את המרד.[3][7]

בינואר 1986 החל ממשל רייגן ללחוץ על דובליה לוותר על שלטונו ולעזוב את האיטי. נציגים שמונו על ידי ראש ממשלת ג'מייקה אדוארד סיגה שימשו כמתווכים שניהלו את המשא ומתן. ארצות הברית דחתה את הבקשה לספק מקלט לדובליה, אך הסכימה לסייע בבריחתו. דובליה נעתר לבקשות ארצות הברית, והתפטר ב-7 בפברואר 1986. הוא עזב לצרפת במטוס של חיל האוויר האמריקאי.[2][3][7][8]

בריחתו לצרפת

ב-19 ביוני 1991 איבד את רוב רכושו, עקב גירושיו ממישל. באותה עת הוא ביקש מצרפת מקלט מדיני, אך בקשתו נדחתה.[7]

בשנת 2004 דו"ח השחיתות העולמי פרסם כי דובליה הוא ראש המדינה השישי הכי מושחת בעולם.

חזרתו להאיטי ומותו

ב-16 בינואר 2011 חזר דובליה להאיטי. ב-18 בינואר הוא נלקח למעצר על ידי משטרת האיטי. הוא הואשם בשחיתות וגניבה שבוצעו במהלך 15 שנות נשיאותו.[4][1][8] לאחר המשפט, הוא שוחרר מבית הכלא, אך הושם במעצר בית.[7]

דובליה נפטר ב-4 באוקטובר 2014 מהתקף לב.[7]

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ז'אן קלוד דובליה בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 Ex-Haiti dictator 'Baby Doc' Duvalier faces corruption charges for first time since revolt, ‏28 בפברואר 2013
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 Getting Rid of Baby Doc, Commentary Magazine, ‏2014-11-01 (באנגלית אמריקאית)
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 3.4 היסטוריה של האיטי - ז'אן קלוד דובליה, 1971-86
  4. ^ 4.0 4.1 Charges filed against 'Baby Doc' Duvalier in Haiti, www.cnn.com (באנגלית)
  5. ^ 5.0 5.1 5.2 "At 19, President for Life Jean‐Claude Duvalier". The New York Times (באנגלית אמריקאית). 1971-04-26. ISSN 0362-4331. נבדק ב-2021-10-30.
  6. ^ "Haitians wonder which advisers will have Duvalier's ear". Christian Science Monitor. 1980-07-15. ISSN 0882-7729. נבדק ב-2021-10-30.
  7. ^ 7.0 7.1 7.2 7.3 7.4 7.5 7.6 7.7 7.8 7.9 ז'אן קלוד דובליה, דיקטטור האיטי לשעבר, מת בגיל 63, באתר the Guardian
  8. ^ 8.0 8.1 Former Haitian Dictator Won't Be Charged With Murder, Torture, Disappearances, HuffPost, ‏2012-01-30 (באנגלית)
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0