ז'יגמונד ראקוצי
ז'יגמונד ראקוצי (בהונגרית: Rákóczi Zsigmond, 1544 פלשה-ואדאדס, מחוז אבאוי - 5 בדצמבר 1608 פלשה-ואדאדס) היה אציל הונגרי שכיהן כנסיך טרנסילבניה בשנים 1607–1608. ז'יגמונד ראקוצי היה בנו של יאנוש ראקוצי, אציל זוטר בעל אדמות בהונגריה העליונה. הוא התחיל קריירה צבאית כנושא כלים של גאבור פרני משארושפטק. אחרי מותו של פרני ב-1567, שירת ז'יגמונד ראקוצי במבצרים אגר וסנדרה (Szendrő). לשכת האוצר המלכותית פיצתה אותו על השכר שלא שולם על ידי הענקת מספר אחוזות. ב-1580 קיבל את אחוזת סרנץ' שבה יוצר ושווק יין טוקאי. כאפוטרופוס על בנין הקטינים של אנדראש מגוצ'י קיבל ראקוצי את אחוזות הנפטר והתחתן ב-1587 עם האלמנה, יודית אלאגי. ב-29 ביוני 1588 הוא התמנה למפקד (קפטן) של מבצר אגר. ב-28 באוגוסט העניק הקיסר רודולף השני, שכיהן גם כמלך הונגריה תחת השם רודולף הראשון (בחלק ממנה שלא נכבש על ידי הטורקים), לראקוצי את התואר ברון. ראקוצי התפרסם במיוחד כשב-8 באוקטובר 1588 הצליח להביס את הכוחות המאוחדים של שלושה ביים עות'מאנים על יד סיקסו (Szikszó). הוא סייע לכומר קלוויניסטי בשם גאשפאר קארוי לפרסם תרגום להונגרית של כתבי הקודש, כולל התנ"ך, הידוע כ"ביבליה מויז'וי". בשנת 1590 או 1591 ויתר ראקוצי על התפקיד הפיקודי (קפטן) מכיוון שהאוצר המלכותי לא סיפק מספיק משאבים כדי לתחזק את המבצר. כשב-1593 פרצה המלחמה הטורקית הארוכה למשך עשור של קרבות הצטיין ראקוצי כמפקד מצליח. ראקוצי המשיך להלוות כספים לאוצר המלכותי שאישר לו בתמורה לתפוס אחוזות חדשות. אולם אחוזותיו הפכו במהרה אובייקט לפשיטות של טטרים או של שכירי חרב שלא קיבלו שכר, במיוחד אחרי 1599. אחרי שנת 1602 ניסתה לשכת האוצר כמה פעמים להפקיע את אחוזותיו. בגלל התקף צינית, נאלץ לסגת לאדמותיו לאורך גבול הונגריה - פולין. אחרי התקוממותו של אישטוואן בוצ'קאי באוקטובר 1604 נגד הקיסר רודולף, ניסה ז'יגמונד לתווך הסכם פשרה אולם כעבור חצי שנה הצטרף הוא עצמו לבוצ'קאי שמינה אותו ב-14 באוגוסט 1606 למושל טרנסילבניה עם סמכויות מוגבלות.
קישורים חיצוניים
