סיקסו

סיקסו
Szikszó

חבל	צפון הונגריה
מחוז
נפה	נפת סיקסו
אזור זמן	UTC +1
(למפת הונגריה מוגדלת)   בודפשט דברצן מישקולץ סגד פץ' גיור נירג'האזה קצ'קמט אוסטריה סלובקיה אוק. רומניה סרביה קרואטיה סל. סיקסו (למפת הונגריה רגילה)   בודפשט דברצן מישקולץ סגד פץ' גיור נירג'האזה קצ'קמט אוסטריה סלובקיה אוק. רומניה סרביה קרואטיה סל. סיקסו

סיקסו (בהונגרית: Szikszó; ביידיש ידועה גם כסיקס) היא עיירה במחוז בורשוד-אבאוי-זמפלן שבצפון מזרח הונגריה.

יהודי סיקסו

יהודים התיישבו במקום החל מהמחצית הראשונה של המאה ה-17. המתישבים באו בעיקר מגרמניה אוסטריה ו צ'כיה. בשנת 1612 הוצאו על ידי השלטונות תקנות חמורות נגד היהודים הותר להם לגור בכמה חלקים של המדינה אך ורק אחרי רשיון מיוחד לכך, וגם אז נאלצו לסמן את בתיהם בסימן מיוחד. חלק מתושבי העיר הנוצרים פנה אל הקיסר פרדיננד השני ודרש את גירושם, התנפלו על הגטו שדדו ורצחו. הקהילה התארגנה בשנת 1791 ובין מוסדותיה היו חברה קדישא, בית תפילה ומוסדות חינוך כ"תלמוד תורה", בית ספר וישיבה גדולה. בשנת 1914 נבנה בית כנסת גדול ומפואר.

בעת הקרע ביהדות הונגריה בשנת ה'תרכ"ט הצטרפה הקהילה לארגון הקהילות האורתודוקסית.

במלחמת העולם הראשונה שרתו בצבא האוסטרו-הונגרי 48 מיהודי סיקסו, 10 מהם נפלו בקרבות. בתקופה זו הגיעו כ-50 משפחות יהודיות פליטי המלחמה ביניהם רבי אהרן הורוביץ הרב מבייץ'

בשנות השלושים גברה הפעילות הציונית בעיירה. מבודפשט הגיעו שליחי התנועות: בית"ר, "המזרחי" ו"השומר הצעיר", ובהשפעתם עלו כמה צעירים מסיקסו לארץ ישראל. בשנת 1930 חיו במקום 785 יהודים ובשנת 1944 640 יהודים.

בשנת 1942 גויסו גברים יהודים מסיקסו לעבודות כפייה במסגרת הצבא ההונגרי. רק קצת מאוד מהם חזרו לעיר בינואר 1944.

בשנת 1943 נכלאו ארבעה מיהודי המקום שלא היו בידיהם תעודות אזרחות תקינות במחנה הריכוז בהידשנמטי. באפריל 1944, אחרי כניסת הצבא הגרמני להונגריה, הועברו יהודי סיקסו בעגלות לגטו שהוקם בקושיצה, שם נכלאו בבית חרושת ללבנים וסבלו מחוסר מזון ומים. במאי הועלו יהודי סיקסו לקרונות והוסעו למחנה אושוויץ.

לאחר מלחמת העולם השנייה חזרו 92 ניצולים לעיר ובשנת 1946 התארגנה הקהילה מחדש. בשנת 1960 עלו רובם לישראל.

בשנת 2009 הוצב לוח זיכרון על קיר בית הכנסת בעיר ליהודי סיקסו ויישובים באזור שנרצחו בשואה. ולידו בית עלמין יהודי המתוחזק באופן סדיר, מוקף חומה ושערו נעול. בשנת 2014 חולל בית העלמין וכתוצאה מכך נהרסו כ-50 מצבות.

שנה	מספר היהודים בעיר	כלל האוכלוסייה
1840	698
1880	708	3,586
1910	807
1920	824
1930	785
1941	703	5,570

רבנים

כרבני העיר כיהנו:

• רבי שמואל יצחק רוזנבוים - הרב הראשון הידוע לנו. בתחילה מונה לדיין, ואחרי שנים בסביבות ה'תק"י נתקבל בה כרב למשך עשרים שנה. לעת זקנתו בשנת ה'תק"ל כשהרגיש שתש כוחו הציע לקהלה שיבחרו רב חדש במקומו וכדי להקל על התהליך, עזב את העיר וקבע מושבו במקום אחר.
• רבי יעקב בער שנפלד - כיהן בין השנים ה'תק"ל - ה'תק"ע, עד פטירתו. בשנת ה'תקל"ג כשפרצה מגיפת החולירע בעיר, טיפל בחולים באופן אישי, וכן עסק בקבורת המתים. בצוואתו הורה לקברו ליד חללי המגיפה.
• רבי משה מרדכי שנפלד - בנו של רבי יעקב בער, ומחבר שו"ת תוספות מרדכי. שימש כרב במשך תקופה קצרה.
• רבי אברהם אבוש טענענבוים משנת ה'תקע"ה בערך. לפני כן היה אב"ד קערעסטיר.
• רבי משה שמואל יצחק - גיסו של רבי משה מרדכי.
• רבי שרגא פייש פישמן - כיהן בין השנים ה'תר"י -ה'תרכ"א, אז עבר לקלויזנבורג.
• רבי הלל ליכטנשטיין - כיהן בין השנים ה'תרכ"א - ה'תרכ"ח, אז עבר לקולמייא,
• רבי שמואל ארנפלד - כיהן בין השנים ה'תרכ"ח - ה'תרל"ז, אז עבר למטרסדורף.
• רבי שאול ארנפלד - אחיו של רבי שמואל. כיהן משנת ה'תרל"ז, עד פטירתו בה'תרס"ה.
• רבי מנחם מנדל שיק - בנו של רבי יעקב שיק. התמנה שנתיים אחרי רבי שאול וכיהן בין השנים ה'תרס"ז - ה'תרפ"ח.
• רבי אריה לייבוש הלוי יונגרייז - כיהן בין השנים ה'תר"ץ - ה'תש"ד. היה רבה האחרון של הקהילה לפני השואה, אז נספה עם בני קהילתו.

לקריאה נוספת

• סיקסו בפנקס הקהילות הונגריה, עמוד 420–422
• סיקסו (סיקסא), בתוך: שלמה שפיצר, קהילות הונגריה: הקהילות החרדיות בהונגריה - תש"ד, ירושלים: מכון ירושלים, תשס"ט, עמוד 310–311. (נתוני האוכלוסין בספר מבוססים על מפקד קהילות הונגריה של המועצה המרכזית של יהודי הונגריה שנערך בפקודת שלטונות הכיבוש הנאצי באביב 1944)

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא סיקסו בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של סיקסו
• קהילת סיקסו, באתר "אנו – מוזיאון העם היהודי"
• "סיקסו", באתר JewishGen (באנגלית)
• סיקסו (הונגריה), דף שער בספרייה הלאומית

• סיקסו, ברשת החברתית פייסבוק
• ישראל פלישמן, סיקסאו, ניצוצות מקהלת סיקסא, תשל"ב, עמ' כא-מז, באתר אוצר החכמה

הערות שוליים

ערך זה הוא קצרמר בנושא יישובים. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

סיקסו37842839Q854913