ז'ן בורדייט
ז'אן בורדייט (צרפתית: Jean Bourdeillett; 24 באוקטובר 1901 - 28 באוגוסט 1981) דיפלומט ומשורר צרפתי.
בורדייט נולד ב-24 באוקטובר 1901 בדאקס(אנ'), למד מדעי המדינה, פילוסופיה ומשפטים בפריז.
הוא החל לשרת כדיפלומט ב-1925, ומילא תפקידים שונים: בנציגות הכללית בתוניס מ-1925 עד 1928, בממשל המרכזי בווינה, קונסול בנירנברג מ-1933 עד 1938, קונסול בפרנקפורט מ-1938 עד 1939. קונסול כללי משנת 1939 בג'נובה, ונציג צרפת בכס ה"קדוש" ב-1948.
הוא היה שגריר צרפת בוונצואלה מ-21 באפריל 1959 עד 3 במרץ 1952, שגריר צרפת בדנמרק מ-19 בדצמבר 1952 עד 10 באוקטובר 1959 ושגריר צרפת בישראל מ-10 באוקטובר 1959 עד 11 בספטמבר 1965. כמה ימים לפני שנכנס לתפקידו בתל אביב, במהלך פגישה עם שארל דה גול, הוא ביקש להגיע להסכם תרבות צרפת-ישראל. כנציגה של צרפת בישראל, הוא אחד ממייסדי קרן גנרל-פייר-קניג. ב-30 ביוני 1964. הוא היה תומך נלהב בציונות וספר הזיכרונות שלו למען ישראל הוא מחווה לעצמאותה של המדינה היהודית. הוא מונה ליועץ הדיפלומטי של ממשלת ז'ורז' פומפידו למשך שנה אחת מ-1 באוקטובר 1965.
ספריו
בורדייט חיבר מספר ספרי שירה וספר זכרונות אחד.
שירה
- Simulacres, Paris, Seghers, 1945
- Les étoiles dans la main, Paris, Seghers, 1954
- Reliques des songes, Paris, Seghers, 1958
- La Pierre et l'anémone, Paris, Seghers, 1964
- Saison des ombres, Paris, Seghers, 1965
- Le bouquet noir (1965-1969), Paris, Seghers, 1970
- Le Soleil ni la mort, Paris, Seghers, 1975
זכרונות
- Pour Israël, Paris, Seghers, 1968 (למען ישראל)
תרגום לעברית
מבחר שירים מספרו La Pierre et l'anémone (האבן והכלנית) שיצא בפריז ב-1964, תורגמו לעברית ופורסמו בספר 'אבן וכלנית' שיצא בהוצאת עם הספר בתל אביב ב-1965, עם הקדמה של הדיפלומט הישראלי יעקב צור. השירים בספר מתארים את נופה של הארץ ממבט אוהב של המשורר. השירים תורגמו על ידי אהרן אמיר, אורי ברנשטיין וחיים גורי.[1]
הערות שוליים
- ^ יפה ברלב, שירת הנופים ה"קדושים", חרות, 26 בנובמבר 1965
