זאב אלון
 | |
| זאב אלון בעת כהונתו כמנהל בית הספר התיכון בכפר הנוער "הדסים" (צולם בשנת 1987) | |
| לידה |
3 בספטמבר 1920 מונקאץ', צ'כסלובקיה |
|---|---|
| פטירה |
19 בדצמבר 2004 (בגיל 84) אבן יהודה |
| מקום קבורה | אבן יהודה |
| מקום מגורים | הדסים |
| כינויים נוספים | שוני |
| פעילות בולטת | הוראה, חינוך וניהול בית ספר התיכון ב"הדסים" |
| ידוע בשל | פעילותו החינוכית |
| תקופת הפעילות | 1948–1989 (כ־41 שנים) |
| עיסוק | חינוך והוראה |
| בת זוג | פילי (זהבה) לבית וייס |
| צאצאים | דניאל אלון ויקיר אלון |
| פרסים והוקרה | פרס משה קול על מפעל חיים בחינוך נוער |
זאב אלון (3 בספטמבר 1920 – 19 בדצמבר 2004) היה מורה ומחנך, שימש כמנהל בית הספר התיכון בכפר הילדים והנוער הדסים (1965–1989). ציר בקונגרס הציוני ה-22 (בזל 1946) מטעם תנועת הנוער הציוני ומטעם הסוכנות היהודית לארץ ישראל וזוכה בפרס ע"ש משה קול (1986).
קורות חיים
ילדוּת ונעורים
זאב אלכסנדר האופט (Haupt, לימים אלון) נולד וגדל במונקאץ' (מוקצ'בו), אז צ’כוסלובקיה. אביו, מנחם, נפטר בשנת 1925 מדלקת ריאות, ובבית נשאר עם אמו דבורה, ועוד אח ואחות. שני אחים נוספים מנישואים קודמים של הזוג היו כבר בוגרים, וחיו מחוץ לבית. האם ניהלה בבית בו גרו מסעדה כשרה בשם ״האופט״.[1] הוא למד בגימנסיה העברית במונקאץ', אותה ניהל ד"ר חיים קוגל. הוא ואחיו היו חברים בתנועות הנוער בית"ר והשומר הצעיר ועם סיום לימודיו בשנת 1939, ניסה להתקבל לאוניברסיטה, אך בגלל הנומרוס קלאוזוס הוא סורב, למרות ציוניו הגבוהים.
תחת שלטון הנאצים
חודשיים לאחר כניסת הגרמנים להונגריה ב-19 במרץ 1944 הוא נעצר ונלקח ביחד עם כל קהילת מונקאץ למחנה ההשמדה אושוויץ. אמו נספתה מיד עם הגעתה למחנה. למרות נכות בולטת ברגלו שנגרמה בילדותו, הוא לא נשלח אל מותו כמו אימו. באושוויץ שהה שבועיים ואז הועבר למחנה ליד קטוביץ. בינואר 1945 הועבר למחנה מטהאוזן ושרד גם את הזוועות בקור העז ששרר שם במרומי ההר. עם התקרבות הכוחות הסובייטים למחנה הם צעדו 200 ק"מ ובדרך הצליח לברוח יחד עם עוד חבר. יחד צעדו עד לווינה והסתתרו במרתף כנסיית סטפן ה"קדוש" עד להגעת הסובייטים ולסיום המלחמה. הוא נסע לבודפשט, שם נפגש עם אחיו, משה אלון, ששרד את עבודות הכפייה בהן הועסק ועם אחותו שרה אבני ששרדה את אושוויץ. יחד עם אחותו הצטרף לתנועת הנוער הציוני, כשאחיו משה עבר לפעילות בתנועת הבריחה.
פעילות ציונית
עוד לפני מלחמת העולם השנייה, היה אלון פעיל בתנועת הנוער בית"ר, אך לאחר השואה, בחר להצטרף לפעילות בתנועת הנוער הציוני. הוא פעל במחנה עקורים ליד מינכן, שם היה פעיל בארגון עליה ב', ובאיתור מוסדות חינוך לילדים. בדצמבר 1946 הוא נבחר מטעם תנועת הנוער הציוני, ומטעם הסוכנות היהודית לארץ ישראל להיות ציר בקונגרס הציוני ה-22 שהתקיים בבזל שבשווייץ.
באחת ההכשרות בבודפשט שקדמו לפעילותו במינכן, הכיר את זהבה (פילי) וייס, מורה לאומנות בוגרת סמינר למורות במישקולץ שליד בודפשט. היא עלתה בשנת 1946 באופן חוקי לקיבוץ כפר גליקסון, והוא עלה שנה אחריה באניית מעפילים שאינה ידועה, והצטרף אליה בקיבוץ, שם עבד בפרדס ובעבודה חקלאית. לאחר מכן התמנה למורה בבית הספר היסודי בקיבוץ.
פעילות חינוכית
ב־1948 עבר להדסים, שם עבד כמורה ללשון ולספרות עברית, ואשתו עבדה כמורה לאמנות. במהלך עבודתו בהדסים השלים לימודי תואר ראשון[2] ותואר שני באוניברסיטה העברית בספרות, לשון, אנגלית ופילוסופיה.
בכפר הילדים והנוער "הדסים", תחילה כמורה, ולאחר מכן כמורה ומנהל בית הספר התיכון, עסק אלון רבות בקליטת הנוער שהגיע לכפר, יהודים וערבים כאחד, ותיקים ועולים, על כל הבעיות והקשיים הכרוכים בכך. ב-1970 יזם והקים כיתות תיכוניות לעולים מברית המועצות איראן, וטורקיה. תוכנית הלימודים שבנה עבורם כללה לימודים אינטנסיביים של השפה העברית בשילוב לימודי שאר המקצועות הנלמדים, תוך הכשרת צוות המורים לשינויי זה. תוכנית זו הכינה אותם להשתלבות מהירה בכיתות הרגילות, ולעמידה בבחינות הבגרות בציונים גבוהים והשתלבות בתפקידים בצבא ובאזרחות. שילובם של עולים אלה במסגרת הלימודית והפנימייה, תרמה רבות לקהילת הכפר והמשיכה את חזון קליטת העלייה והאינטגרציה שלו.
לאחר מותו, רבים מתלמידיו ליוו אותו למנוחת עולמים בבית הקברות באבן יהודה הסמוכה לכפר. ד"ר אסעד עראידא, בן העדה הדרוזית ממע'אר ויו"ר המפעל להכשרת ילדי ישראל:
”זאב אלון היה המחנך הדגול והמורה המוצלח שהיה לי אי פעם. איש אשכולות, מורה ומחנך מחונן, ומעל לכל אדם משכמו ומעלה שבזכותו אהבתי את השפה העברית.”
פרסים
- פרס ע"ש משה קול, מטעם מרכז תרבות העמים לנוער ירושלים, על מפעל חייו בשיקומן ובחינוכם של ילדים וילדי עולים בכפר הנוער "הדסים", תשמ"ו 1986.
קישורים חיצוניים
- נורית דברת, זה לא גן עדן, אך יש נסים, מעריב, 22 באפריל 1984
הערות שוליים
- ^ קורות חייו שאובים מעדות אישית מוקלטת של זאב אלון בארכיון שפילברג, סימוכין: 31324-13 מ־8 במאי 1997, מראיינת: טלי נתיב, צלם: יוסי סילוינג'ר.
- ^ שמות מסיימי מחזור כ"ה של האוניברסיטה, באתר הארץ, 18 באפריל 1955
