מע'אר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מע'אר
סמל העירייה
PikiWiki Israel 29762 Maghar Village.jpg
שם בערבית المغار
מחוז הצפון
מעמד מוניציפלי מועצה מקומית
ראש המועצה פריד גאנם
גובה ממוצע[1] ‎148 מטר
סוג יישוב יישוב עירוני 20,000‏–49,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2021 (אומדן)[1]
  - אוכלוסייה 23,607 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה 98
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎1.4% בשנה
  - צפיפות אוכלוסייה 1,137 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות 166
תחום שיפוט[2] 20,760 דונם
    - דירוג שטח שיפוט 77
32°53′14″N 35°24′44″E / 32.8873172590092°N 35.41230186491°E / 32.8873172590092; 35.41230186491
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2017[2]
3 מתוך 10
מדד ג'יני
לשנת 2018[2]
0.4178
    - דירוג מדד ג'יני 127
לאום ודת[2]
יהודים: 0%ערביי ישראל|ערבים-אסלאם|מוסלמים: 21.4%ערביי ישראל|ערבים-נצרות|נוצרים: 21.1%דרוזים: 57.5%אחרים: 0%Circle frame.svg
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2019
אוכלוסייה לפי גילאים[2]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 8.9%
גילאי 5 - 9 8.6%
גילאי 10 - 14 8.6%
גילאי 15 - 19 9.5%
גילאי 20 - 29 19.0%
גילאי 30 - 44 21.5%
גילאי 45 - 59 15.3%
גילאי 60 - 64 3.1%
גילאי 65 ומעלה 5.6%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2019
חינוך[2]
סה"כ בתי ספר 10
–  יסודיים 7
–  על-יסודיים 8
תלמידים 4,645
 –  יסודי 2,412
 –  על-יסודי 2,233
מספר כיתות 192
ממוצע תלמידים לכיתה 25.5
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשע"ט (2018-‏2019)
פרופיל מע'אר נכון לשנת 2019 באתר הלמ"ס
אתר העירייה

מֻעָ'ארערבית: المغار - אַלְמֻעָ'אר, באלפבית פונטי בינלאומי: almuɣa:r, בעברית נכתב לעיתים "מראר" או "מגאר") היא עיר במחוז הצפון בישראל. היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1956,‏[3] וכעיר בשנת 2021[4]. שוכנת בגליל התחתון מזרחית לעיר כרמיאל, ליד הגבול בין הגליל התחתון לגליל העליון. במזרח העיר נמצאת שכונת מנסורה, שהייתה בעבר כפר נפרד.

היסטוריה

מע'אר הוא יישוב עתיק. הרומאים קראו לו "זאר". ייתכן כי זהו הכפר שנקרא בתקופה הרומאית ובתקופה הביזנטית "מעריה" - מקום מגוריה של משפחת הכוהנים בילגה. יש האומרים כי השם "מע'אר" מקורו במילה "מערה", בשל המערות הרבות שביישוב[דרושה הבהרה]. בשכונת מנסורה נמצאו עתיקות. בשנת 1852 היוו הדרוזים שני שלישים מהתושבים והשליש הנותר היו נוצרים ומוסלמים. התושבים במע'אר התפרנסו לכל אורך ההיסטוריה ממטעי הזיתים ומענפי חקלאות אחרים. לאורך ההיסטוריה נודע השמן של מע'אר כשמן משובח ביותר. מערות ישנות וחפירות בסלעים שימשו לייצור יין ושמן.

לפי סקר הכפרים 1945 בארץ ישראל שערכו רשויות המנדט נאמדה אוכלוסיית הכפר ב-2,140 נפשות ושטחו השתרע על פני 55,583 דונמים (מתוכם 9,992 דונמים של שטחים ציבוריים). האומדן כלל גם את האוכלוסייה והשטח של הכפר הסמוך אל-מנסורה.

בשנת 1956 הוכרזה מע'אר כמועצה מקומית וראשי המועצה המקומית בעיירה מאז ועד היום היו מבני העדה הדרוזית, עדת הרוב. בעת הקמת המועצה הועמד בראשה הדרוזי נימר עראיידה. בבחירות שהתקיימו לאחר מכן זכה עראיידה, והוא כיהן עד סוף 1965. הבחירות לראש המועצה המקומית מונעות בעיקר על פי השתייכות חמולתית. הפיצול בעיר בלט בבחירות בנובמבר 1965, התמודדו 19 רשימות ואף אחת מהן לא עברה את אחוז החסימה[5].

חיי היום־יום בין בני העדות השונות ביישוב מתנהלים לרוב על מי מנוחות, אך לפעמים ניצתות מריבות ומהומות בין בני הנוער על רקע עדתי. ברוב המקרים מתערבים המכובדים ביישוב למניעת מקרים אלה. במרץ 2005 התלקחו ביישוב מהומות קשות שבהן השחיתו צעירים דרוזים רכוש של נוצרים[6].

במלחמת לבנון השנייה ספג היישוב מספר פגיעות של רקטות חזבאללה. בהתקפות אלה נהרגו שתי נשים.

ב-26 באוקטובר 2021 הכריזה שרת הפנים איילת שקד כי בהתאם להמלצת הוועדה הגאוגרפית גליל מערבי, על שינוי מעמדה המוניציפלי של מע'אר לעיר[4]. מאז, מע'אר היא העיר היחידה בישראל שבה רוב דרוזי; עם זאת, מע'אר איננה העיר הדרוזית הראשונה בארץ, שכן עיר הכרמל, עיר שהוכרזה ב-2003 ופוזרה ב-2008, קדמה לה.

אוכלוסייה

בשנת 1965 מנתה אוכלוסיית העיר כ-4,500 תושבים, שני שלישים דרוזים ושליש נוצרים ומוסלמים[3]. אחוז הדרוזים בעיר לעומת הנוצרים והמוסלמים נמצא בירידה מתמדת. רבים מבני מע'אר הדרוזים משרתים בשירות חובה בצה"ל, ומתגוררים בה קצינים בכירים בצה"ל ובכוחות המשטרה בעבר ובהווה.

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף דצמבר 2021 (אומדן), מתגוררים במע'אר 23,607 תושבים (מקום 98 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎1.4%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לסוף 2019, למע'אר דירוג של 3 מתוך 10, במדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2017. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ט (2018-‏2019) היה 76.6%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2018 היה 5,963 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,634 ש"ח).[7]

נכון ל-2016, במע'אר מתגוררות כיום שלוש קבוצות אתניות דוברות-ערבית: דרוזים (כמחצית מהאוכלוסייה), נוצרים (כרבע מהאוכלוסייה) ומוסלמים (כרבע מהאוכלוסייה).

מוסדות

יש במע'אר 6 בתי ספר יסודיים, שתי חטיבות ביניים ושני תיכונים. בבתי הספר לומדים יחד בני כל הדתות, בנים ובנות יחד, קיים מפתן אחד ובית ספר לחינוך מיוחד, מתנ"ס עם שלוחה בבית הספר היסודי א ובנוסף לאשכול פיס.

בשטח העיר מע'אר קיימים שני מגרשי כדורגל, אחד בשכונה הצפונית ואחד בשכונה המערבית, וכן אולם ספורט שנמצא בשכונת אלמנסורה.

יש כנסייה אחת לנוצרים, 3 מסגדים למוסלמיים ו-2 בתי תפילה לדרוזים.

שכונות

  • שכונת אלמנסורה - שכונה דרוזית ותיקה במזרח היישוב הכוללת שכונה חדשה של חיילים משוחררים
  • שכונה דרוזית במערב
  • שכונה מוסלמית בצפון
  • שכונה נוצרית בדרום
  • שכונת ראס אלכאביה
  • שכונת אלחריק - באזור המערבי
  • שכונת אלגמשה
  • שכונת אלבִּסבאס
  • שכונת אלבַּס

אקלים

מע'אר שוכן מגובה פני הים עד לגובה 400 מטר מעל פני הים. אקלימו של היישוב מושפע מקרבתו לשבר הסורי-אפריקני ונחשב לאקלים חם יחסית . בקיץ חם מאוד, ובחורף יחסית נעים ולא קר מדי. ממוצע הטמפרטורות בקיץ נע בין 33–35 בשעות היום 25–27 בשעות הלילה. ובחורף נע בין 16–19 בשעות היום 12–14 בשעות הלילה.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מע'אר בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 אוכלוסייה ביישובים בעלי 2,000 תושבים ומעלה, ובמועצות האזוריות לפי אומדן סוף פברואר 2022 באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ביישובים פחות מ-2,000 לפי טבלת יישובים של למ"ס נכון לסוף 2020.
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 2.5 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
  3. ^ 3.0 3.1 יואל דר, כפר מרר - 19 רשימות ואף אחד לא נבחר, דבר, 12 בנובמבר 1965
  4. ^ 4.0 4.1 מיכאל שמש, מע'אר הוכרזה כעיר הדרוזית הראשונה בישראל, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 26 באוקטובר 2021
  5. ^ יואל דר, יש קולות - אבל אין מקומות במועצה, דבר, 8 בנובמבר 1965
  6. ^ שרון רופא-אופיר, סולחה בין הדרוזים לנוצרים במע'ר, באתר ynet, 18.05.05, 20:33
  7. ^ פרופיל מע'אר באתר הלמ"ס


Logo hamichlol.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0