זוהר הקוטב
.jpg)
זוהר הקוטב (בלטינית: Aurora - אורורה) הוא תופעת טבע המאופיינת בהופעה של אור בצבעים שונים בשמי הלילה. צבעי אורות אלו נקלטים היטב בעדשת המצלמה ופחות בעין האנושית. התופעה מתרחשת בקרבת הקוטב הצפוני, שם היא נקראת זוהר צפוני, אורורה בוראליס או בשמה הנפוץ ביותר אורות הצפון, ובקוטב הדרומי, שם היא נקראת זוהר דרומי, או אורורה אוסטרליס.
התופעה מתרחשת כאשר נוצר בחגורות ואן אלן "עומס יתר" של חלקיקים שזורמים מטה בשדה המגנטי של כדור הארץ ומתנגשים במולקולות שבאוויר, בעיקר בחנקן ובחמצן שבאטמוספירה - באזור היונוספירה, וגורמים להם לשחרר אנרגיה בצורה של פליטת אור. התופעה מתרחשת בעת פעילות מוגברת של השמש. אטומי החמצן באטמוספירה טעונים באופן קבוע ובעת שמגיעה "רוח השמש" טעונה מטען גם היא, נוצר מפגש בין האטומים הטעונים המצריך שחרור אנרגיה, שבא לידי ביטוי בהופעת זוהר הקוטב.
צבעו של זוהר הקוטב נקבע בהתאם לסוג האטום. ירוק, שהוא הצבע הנפוץ ביותר, נוצר כתוצאה מפגיעה באטום חמצן. ואילו צבעים נדירים יותר כאדום וכחול נוצרים מאטומי מימן או חנקן, או מפגיעה ברמה גבוהה יותר של האטמוספירה.
בעבר לוותה התופעה בהשערות רבות, ביניהן שהזוהר הוא תוצר של גזים שונים הפורצים מכדור הארץ ואמונות טפלות, כהארת הדרך למתים העולים השמיימה.
השפעת התפרצות מגנטית בשמש על הזוהר
ב-2 בספטמבר 1859 הייתה התפרצות מגנטית חריגה על השמש. למחרת, קצת לפני הזריחה נצפו אורות זוהר הצפון בצבעים חזקים של אדום, ירוק וסגול, במקומות שלא נצפו בעבר, בהם קובה וג'מייקה. בעיתון הניו יורק טיימס נכתב שהאורות היו בעוצמה כזו שבלילה היה אפשר לקרוא בעזרתם ללא צורך בתאורה מלאכותית.[1]
צפייה בזוהר מכדור הארץ
הזוהר מופיע בדרך כלל סמוך לקטבים המגנטיים של כדור הארץ, משום שהאטומים הטעונים נמשכים אליהם בהתאמה. במהלך סערות גאומגנטיות זוהר הקוטב יכול להופיע גם באזורים מרוחקים מאוד מהקטבים המגנטיים, בתלות בעוצמת הסערה המגנטית. זוהר הקוטב ניתן לצפייה בלילות בהירים, נטולי או מעוטי עננים. על מנת לצפות בו יש להתרחק מאזורים הסובלים מ"זיהומי אור", כגון ערים ומקומות יישוב מוארים, ולצאת אל אזורים חשוכים.
“משפכים” בשדה המגנטי של כדור הארץ נקראים גם “הטבעת המגנטית”, שם מתרחשת התופעה. כאשר מופיע זוהר צפוני, בחלק הצפוני של כדור הארץ הוא נקרא “אורורה בוראליס” וכאשר רואים את הזוהר בדרום הוא נקרא “אורורה אוסטרליס”. את הזוהר הדרומי ניתן לראות באנטארקטיקה אשר שוכנת בקוטב הדרומי. באזור “הטבעת המגנטית” של הצפון, ניתן לראות את הזוהר הצפוני בצפון רוסיה, לפלנד, איסלנד, גרינלנד, אלסקה וקנדה. ככל שהסופה הסולרית חזקה יותר כך מתפשט הזוהר מהקטבים לכיוון קו המשווה.[2]
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה
|
|---|
זוהר דרומי מעל שמי כדור הארץ, כפי שנראה מתוך תחנת החלל הבינלאומית בסיורה סביב כדור הארץ. צולם ב-18 בספטמבר 2011, במהלך סיור של תחנת החלל מדרום אוסטרליה, בדרום האוקיינוס השקט, לצפון האוקיינוס השקט, במערב אמריקה התיכונה. ברקע ניתן לראות מטאורואידים, וכן את השתקפות הזוהר הדרומי בחלונות התא, ליד הלוחות הסולאריים.- הזוהר הצפוני - המקומות הכי טובים לצפיה - באתר מסע אחר
- הסבר לתופעת זוהר הקוטב (באנגלית)
- המחול השמיימי של הזוהר הצפוני, באתר ynet
- עינב ברזני, הזוהר הצפוני: יש לכם אור ירוק להתלהב, באתר ynet, 20 באוקטובר 2012
- מרהיב: הזוהר הצפוני מחלון המטוס, באתר ynet, 8 בפברואר 2017
- תחזית לצפייה בזוהר הקוטב, באתר Aurora Forecast
- מהו הזוהר הצפוני?, באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי
- בת-שבע וגון-גלמידי, מדוע הזוהר הצפוני והזוהר הדרומי שונים זה מזה?, באתר סוכנות החלל הישראלית, פברואר 2019
שידור חי רציף של הזוהר הצפוני, בערוץ Explore.org
- ynet, מחקר: יש קשר בין הזוהר הצפוני לטביעת הטיטאניק, באתר ynet, 26 בספטמבר 2020
- זוהר הקוטב, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ New York Times, 3 September 1859, Saturday; Page 4, 1150 words
- ^ הזוהר הצפוני, באתר WildTravel.co.il
