זיגפריד מילר
| לידה |
26 באוקטובר 1920 קרוסן על האודר, רפובליקת ויימאר  |
|---|---|
| פטירה |
17 באפריל 1983 (בגיל 62) יוהנסבורג, דרום אפריקה  |
| כינוי | "קונגו מילר" |
| השתייכות |
 ורמאכט |
| תקופת הפעילות | 1939–1945 (כ־6 שנים) |
| דרגה |
 אובר-לויטננט |
| פעולות ומבצעים | |
|
מלחמת העולם השנייה משבר קונגו | |
| עיטורים | |
 צלב הברזל דרגה ראשונה | |
זיגפריד פרידריך היינריך מילר (בגרמנית: Siegfried Friedrich Heinrich Müller; 26 באוקטובר 1920 – 17 באפריל 1983) היה קצין בוורמאכט אשר לחם במלחמת העולם השנייה. לאחר המלחמה הפך לשכיר חרב ולחם במשבר קונגו יחד עם אנשיו של מייק הור.
ביוגרפיה
מילר נולד ב-26 באוקטובר 1920 בקרסון על האודר שברפובליקת ויימאר (כיום קרוסנו אודרז'נסקייה שבפולין). הוא היה בן למשפחה פרוסית שמרנית בעלת עבר צבאי. אביו לחם במלחמת העולם הראשונה, ולימים הגיע לדרגת אוברסט-לויטננט בוורמאכט.
מילר למד בפנימיה בפרייבורג, ובילדותו הצטרף לדויטשה יונגפולק - ארגון הילדים של המפלגה הנאצית. לאחר מכן הצטרף לשירות העבודה של הרייך, ועם פרוץ מלחמת העולם השנייה התגייס לוורמאכט. הוא השתתף במערכה בפולין, ולאחר מכן הוצב בשטחי הגנרלגוברנמן. הוא השתתף במבצע ברברוסה ולאחר מכן לחם בחזית המזרחית עד סוף המלחמה. הוא נפצע במהלך מבצע פרוסיה המזרחית, ופונה לבית חולים בפרנקפורט, שם נפל בשבי צבא ארצות הברית. הוא סיים את המלחמה בדרגת אובר-לויטננט ועם צלב הברזל מדרגה ראשונה.
ב-1947 הוא שוחרר מהשבי והועסק בידי הצבא האמריקני במסגרת קבוצת העבודה האזרחית. הוא סייע גם באימון חיילים של מדינות נאט"ו. ב-1956 הוא ניסה להתגייס לבונדסוור אולם סורב. לאחר מכן החל לעבוד בפינוי מוקשים במדבר סהרה עבור חברת BP הבריטית. ב-1962 הוא היגר לדרום אפריקה.
ב-1964, בעקבות מרד הסימבות בקונגו, הקים הבריטי מייק הור כוח של שכירי חרב אירופאיים שנודע בשם "קומנדו 5", ונועד להילחם לצד השלטון הקונגולזי כנגד הסימבות. מילר התגייס לקומנדו 5, והיה המבוגר ביותר ביחידה.[1] הור העניק לו דרגה של קפטן ומינה אותו למפקד יחידה שכללה 53 שכירי חרב. לאחר מכן הוא הועלה לדרגת מייג'ור.
מילר זכה עד מהרה לפרסום בינלאומי בשל כך שתמיד ענד את צלב הברזל שלו.[2] הוא נודע בכינוי "קונגו מילר" והואשם בפשעי מלחמה רבים. בדצמבר 1964 הוא העניק ראיון למגזין הגרמני "Konkret", שבו דיבר בנוסטלגיה על ימי מלחמת העולם השנייה. הוא ציין גם שאימץ את "המנהגים הברברים" של תושבי קונגו והפסיק לקחת שבויים. עד מהרה הוא הפך לדמות מושמצת בגרמניה המערבית. ב-1966 פורסם הסרט הדוקומנטרי האיטלקי "אפריקה אדיאו" אשר בו תועד מילר יורה למוות באסיר. בעקבות הקרנת הסרט בגרמניה, פרצו בארץ הפגנות בדרישה להפסיק את מעורבותם של שכירי החרב האירופאיים במשבר בקונגו. באותה שנה הוקרן סרט תיעודי אודותיו בגרמניה המזרחית בשם Der lachende Mann – Bekenntnisse eines Mörders.
לאחר סיום הלחימה בקונגו, מילר חזר לדרום אפריקה. הוא נפטר ביוהנסבורג ב-17 באפריל 1983.
קישורים חיצוניים
- זיגפריד מילר בקטלוג הספרייה הלאומית הגרמנית
- ראיון עם זיגפריד מילר
- „Kongo-Müller“ und seine Selbstinszenierung in den Medien
- „Kongo-Müller“ und das „Kommando 52“. Deutsche Söldner im kongolesischen Bürgerkrieg 1964/65.
- Die Schrecklichen. Der Simbaaufstand und die Rebellion der Söldner im Kongo
הערות שוליים
