זיכרון אידטי
זיכרון אידטי (נקרא לעיתים גם זיכרון צילומי) היא היכולת לזכור תמונות מהזיכרון לאחר שנראו על ידי הזוכר פעם אחת בלבד, בדיוק גבוה, למשך זמן קצר לאחר החשיפה[1] ללא שימוש בכלי עזר. על אף שרבים נוטים לבלבל בין זיכרון אידטי וזיכרון צילומי, הם נבדלים זה מזה בכך שזיכרון אידטי משמש להציג זיכרונות כמו תמונות שהתרחשו למשך כמה דקות, זיכרון חזותי מאפשר לזכור תמונות, דפי טקסט או מספרים לפרטי פרטים[2][3] כאשר מבדילים בין המושגים, זיכרון אידטי דווח כי בקרב מספר קטן של ילדים, בעוד זיכרון צילומי מעולם לא תועד.
המילה אידטי מגיעה מהמילה היוונית εἶδος (בתעתיק לעברית: אידוס).[4]
זיכרון אידטי וזיכרון צילומי
המונחים זיכרון אידטי וזיכרון צילומי נפוצים ונוטים לבלבול בקרב אנשים, אם כי הם שונים זה מזה. על פי אנט קיוסאקי טיילור, "בזיכרון אידטי, לאדם יש תמונת מצב נפשית כמעט נאמנה או תצלום של האירוע בזיכרונו. עם זאת, זיכרון אידטי אינו מוגבל להיבטים החזותיים של הזיכרון וכולל היבטי שמיעה, כמו גם חושים שונים הנפרסים על פני מגוון גירויים הקשורים לדימוי חזותי".[5]
בעלי היכולת של זיכרון אידטי מדווחים כי הם זוכרים דמות גרר חיה כשעיניהם סורקות אותה.[6] בניגוד לדימויים נפשיים רגילים, זיכרונות אלה נחווים כהתבוננות על האירוע מ"חוץ" למקום בו האירוע התרחש. החיות והיציבות של התמונה מתחילות לדעוך לאחר הפסקת הגירוי החזותי.
בניגוד לזיכרון אידטי, זיכרון חזותי הוא היכולת של אנשים לזכור דפי טקסט, מספרים או דומיהם, לפרטי פרטים, ללא ההדמיה שנכללת בזיכרון האידטי. ניתן לתאר אותה כיכולת להסתכל על דף מידע ואז לדקלם אותו בצורה מושלמת מהזיכרון. יכולת זו מעולם לא הוכחה מדעית ונחשבת למיתוס פופולרי.[7][8]
שכיחות
זיכרון אידטי נמצא בדרך כלל בקרב ילדים קטנים, בעוד שהוא כמעט ואינו קיים בקרב מבוגרים[7]. זיכרון אידטי נמצא בקרב 2%-10% מקרב הילדים בגילאי 6 עד 12. נהוג לחשוב כי רכישת השפה והכישורים המילוליים מאפשרים לילדים גדולים יותר לחשוב בצורה מופשטת יותר וכך להסתמך פחות על מערכות הזיכרון החזותיות. עם זאת, לאורך השנים מחקרים נרחבים לא הצליחו להוכיח קשר בין זיכרון אידטי לבין כל מדד קוגניטיבי, אינטלקטואלי, נוירולוגי או רגשי.[9]
מספר מבוגרים היו בעלי זיכרונות פנומנליים (לא בהכרח כאלו הקשורים לזיכרונות חזותיים), אולם לא נמצא קשר בין יכולות אלו לרמות האינטליגנציה שלהם.
ספקות באשר לקיומו של זיכרון אידטי
ספקות באשר להיתכנות קיומו של הזיכרון האידטי הועלו סביב שנת 1970 על ידי צ'ארלס סטרומייר, שבדק את אשתו לעתיד, אליזבת', שטענה שהיא יכולה לזכור שירה שנכתבה בשפה זרה ולא מובנת שנים אחרי שראתה לראשונה את השיר. היא הצליחה לעבור את המבחן שנערך. על אף זאת, השיטות הנהוגות בהליכי הבדיקה נחשבות למפוקפקות, מה גם שהחוקר התחתן לבסוף עם מושא הניסוי שלו. בנוסף, הבדיקות מעולם לא נערכו שוב (אליזבת' סירבה לעבור אותן בשנית), מה שמעלה חשד נוסף.
זיכרון אידטי נחשב לנושא שנוי במחלוקת, כאשר היו שכינו אותו "זיכרון ממושך בקרב אנשים בני מזל ובעלי זיכרון צילומי". הסופר וההספקן המדעי בריאן דאנינג סקר את הספרות בנושא זיכרון אידטי וצילומי כאחד והגיע למסקנה כי "יש חוסר בהוכחות משכנעות לכך שזיכרון אידטי קיים בכלל בקרב מבוגרים בריאים, ואין שום עדות לקיומו של זיכרון צילומי. אבל ישנו מאפיין משותף אחד שמופיע בקרב רבים מהמחקרים, ונראה כי ההבדל בין זיכרון רגיל לזיכרון יוצא דופן הוא התואר".[10]
ראו גם
קישורים חיצוניים
- Photographic Memory, tv tropes
הערות שוליים
- ^ דניס קון, Psychology: A Modular Approach to Mind and Behavior, 2005, עמ' 310
- ^ [The Roving Mind: A Modern Approach to Cognitive Enhancement The Roving Mind: A Modern Approach to Cognitive Enhancement], ST Press, 2015, עמ' 117, מסת"ב 069240905X
- ^ No one has a photographic memory, Slate Magazine
- ^ Eidetic, American Heritage Dictionary, מהדורה רביעית, 2000
- ^ אנט קיוסאקי טיילור, Encyclopedia of Human Memory, 2013, עמ' 1099, מסת"ב 144080026X
- ^ The Truth About Photographic Memory, Psychology Today, ויליאם לי אדמס, 1 במרץ 2006
- ^ 7.0 7.1 Kaavya Syndrome, Slate, Joshua Foer, 27 April, 2006
- ^ Does Photographic Memory Exist?, Scientific American, January 1, 2013
- ^ Twenty years of haunting eidetic imagery: where's the ghost?, Cambridge University Press, Ralph Norman Haber, December 1979
- ^ Photographic Memory, Skeptoid, Brian Dunning, 25 October 2016
