זיכרונות אחרי מותי
ערך זה עוסק בספר מאת | כריכת הספר | |
| כריכת הספר | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | יאיר לפיד |
| סוגה | ביוגרפיה |
| הוצאה | |
| הוצאה | הוצאת כתר |
| תאריך הוצאה | 2010 |
| מספר עמודים | 414 |
זיכרונות אחרי מותי: סיפורו של יוסף (טומי) לפיד, הוא ספר מאת יאיר לפיד שיצא לאור בהוצאת כתר בשנת 2010.
תוכן
ספרו של יאיר לפיד, מבוסס לדבריו על הקלטות של אביו. יאיר כותב בגוף ראשון, על חיי אביו מנקודת מבט אישית, המזכירה במידה מסוימת את תוכנית הרדיו של לפיד האב "השבוע שלי" ברשת ב' ברדיו. תחילתו של הספר בתקופת מלחמת העולם השנייה בה היה ילד שרצחו את אביו, שחי חיי פחד מתמיד ועד עלייתו לארץ, והיבחרו לתפקיד שר בממשלת ישראל. הספר מתאר בהומור את חייו הדמוקרטיים בישראל, מול חיי הפחד בשעות הנוראות בעת המלחמה.
לפיד (הבן) מתאר כיצד, כאשר הצליחו הוא (לפיד האב) ואימו לברוח מידי הגרמנים, איימו לרצוח אותם הסרבים או להסגירם... וכאשר ברחו מהסרבים, תפסו אותם ההונגרים, כאשר השתחררו בכישרון מידי ההונגרים, החלו הפצצות הקומוניסטים והיה עליהם לברוח ולהיחבא, ולאחר מכן הפציצו בעלות הברית האחרות... אולי נס, אולי מקריות כיצד הצליח לפיד לחמוק מכל מכשולי המוות.
עוד מתואר בספר בפרטי השתלבותו בישראל, שירותו בצה"ל, ועד תחילת תפקודו כעיתונאי בעיתון ההונגרי, בתל אביב. לאחר מכן תפקידיו השונים בעיתון מעריב והקמת הירחון את (כתב עת). יחסיו הענפים בחו"ל ובין השאר היכולת לשוב לאותן ארצות שבהן פגעו בו וכמעט רצחו אותו ואת אימו, לאחר רצח אביו. כמו כן שליחויותיו לחו"ל, כתיבת ספריו, על הצלחותיו וכישלונותיו, ללא כחל ושרק, וכמובן עבודותו הענפה עם רוברט מקסוול המיליארדר ההונגרי.
הספר משולב בביקורת עצמית חדה וכמה הערות לתיקון ואף בקשת סליחה אחת או שתים, אירועים שמן הסתם התרחשו בחייו של לפיד האב, ואילו הבן יודע אותם לפרטי פרטיהם. ניתן ללמוד כיצד ניהל את רשות השידור בידיעה ברורה כי הדבר עלול להביא לו אויבים רבים. וכן מתבררים כמה אירועים אישיים עם שמות שונים ידועי שם. קטע מרכזי בספר הוא פופוליטיקה[1] תוכנית הטלוויזיה הפופולרית בערוץ 1 שארכה כשש שנים, שמעט היו אדישים אליה בישראל.
כמו כן חייו הפרטיים והאבל הכבד שנפל על המשפחה עם מותה ללא עת של מיכל, בתו, בתאונת דרכים. גירושיהם של ילדיו מנישואיהם הראשונים ונישואיהם השניים.
פוליטיקה של אב ובנו
הספר מקדיש יותר מקום ותאורים לתקופת הבחירות בהן מפלגת שינוי זכתה בפחות קולות. כלומר מדגיש את תהליך הבחירות בשנת 1999 כאשר יוסף לפיד מוביל את מפלגת שינוי לניצחון ומביא שישה חברי כנסת בכנסת ה-15[2], ונותן פחות מקום לניצחון הגדול של האב לפיד בכנסת ה-16, בה עמד בראש רשימה של 15 חברי כנסת. וכך אנו למדים מהי תפיסת עולמו הפוליטיות המגובשות של האב.
להלן דברי טומי לפיד לקראת הבחירות לכנסת ה-16
אחרי דיון ארוך החלטנו להציב את הקמפיין על שלוש רגליים: המאבק בחרדים, המלחמה נגד השחיתות, ומצבו של מעמד הביניים. לבורגנות הישראלית נמאס... להיות היחידה שמשלמת מסים, היחידה שהולכת למילואים, היחידה שמקיימת את החוק, היחידה שמחזיקה את כל המדינה על כתפיה בעוד האחרים מנצלים את שתיקתה כדי להעשיר את קופתם[3].
לקריאה נוספת
- מאמר מאת עינב שיף, "צדקנות אחרי מותי"[1] אתר וואלה, 10 בפברואר 2010
- ציטוטים והערות קוראים על הספר[2] אתר BOOKME
- מאמר מאת גיל חסקין על הספר[3] אתר הבית של חסקין
- מאמר ביקורתי על הספר באתר "קפה דהמרקר" [4]
- מאמר ביקורתי על הספר [5]
הערות שוליים
