זכויות האדם באוקראינה
זכויות אדם באוקראינה הן נושא שנוי במחלוקת. על פי ארגוני זכויות האדם, כגון Freedom House, קיים במדינה "חופש חלקי".
לפי Freedom House מצב זכויות האדם השתפר משמעותית לאחר אירועי היברומאידאן בשנת 2014. דירוג המדינה עלה מבחינת פלורליזם פוליטי, בחירות לפרלמנט ושקיפות ממשלתית. החל משנת 2015 המדינה מתויגת כבעלת "חופש חלקי". על פי דיווחי הארגון לביטחון ולשיתוף פעולה באירופה, החל משנת 2015 הבחירות באוקראינה תואמות בדרך כלל לתהליך דמוקרטי, אך נדרשים מאמצים נוספים כדי להגביר את אמון הציבור במערכת הפוליטית.
העימות המתמשך בדונבאס מעיב על דירוג המדינה. על פי דו"ח של Human Rights Watch משנת 2014, שני הצדדים הפרו את חוקי המלחמה במהלך העימות. בין השאר, ממשלת אוקראינה הטילה הגבלות מוגזמות על חופש התקשורת, ובמאי 2015 החליטה המועצה העליונה להשעות את כל האמנות הבינלאומיות בנושאי זכויות אדם באזור מזרח דונבאס.
אמנות בינלאומיות בנושאי זכויות האדם עליהן חתומה אוקראינה
אוקראינה חתומה על מספר רב של אמנות בינלאומיות בנושאי זכויות אדם, בהן אמנת רומא, האמנה האירופית לזכויות אדם, האמנה נגד עינויים, האמנה בדבר ביעור כל צורות האפליה הגזעית, אמנת זכויות הילד, האמנה לביעור כל הצורות של אפליה נגד נשים (CEDAW), האמנה הבינלאומית בדבר זכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות והאמנה הבינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות.
רקע
בשנת 2009, לאחר המשבר הכלכלי באוקראינה ב-2008-2009 (אנ'), אוקראינה דורגה כ"חופשית" על ידי ארגוני זכויות האדם, כגון Freedom House, שציינו בדו"ח השנתי: "לאוקראינה יש חברה אזרחית תוססת, אחת הבולטות באזור. אזרחים נוטלים יוזמה בפתרון בעיות, מקיימים הפגנות נגד תוכניות הבנייה העירוניות, וחושפים שחיתויות. לא נראו מגבלות על פעילות ארגונים לא-ממשלתיים. ישנה פעילות של איגודים מקצועיים, אבל לעיתים רחוקות יש שביתות ומחאות של עובדים, למרות חוסר שביעות רצון מהמצב הכלכלי."
באותה שנה גם ארגון Human Rights Watch ציין לשבח את ארגוני החברה האזרחית באוקראינה, אך הדגיש כי קיימות גם תופעות מדאיגות, בהן אלימות משטרתית והפרת זכויות האדם של קבוצות מוחלשות בחברה.
לאחר עליית ויקטור ינוקוביץ' לנשיאות בשנת 2010 החלו ארגונים בינלאומיים להביע את דאגתם. לפי פרידום האוס, "אוקראינה תחת הנשיא ינוקוביץ' הפכה לפחות דמוקרטית, ואם המגמות הנוכחיות יימשכו, היא עלולה להתדרדר לאוטוקרטיה וקלפטוקרטיה". הם ציינו כאירועים שליליים את המגבלות שהוטלו על כלי התקשורת, העמדה סלקטיבית לדין של אנשי אופוזיציה, פעילות פולשנית של שירותי הביטחון של אוקראינה, ביקורת נרחבת על מערכת הבחירות המקומיות, ושחיקה של חופש ההתכנסות וחופש הביטוי. בעקבות אירועים אלה ירד הדירוג של אוקראינה מ"מדינה חופשית" למדינה בעלת "חופש חלקי". מגמות אלה נמשכו בשנת 2011, בה דו"ח של אמנסטי אינטרנשיונל התריע על עינויים בחקירות, הגבלות על חופש הביטוי וחופש ההתכנסות, וגילויים רבים של שנאת זרים. מגמות אלה נמשכו גם בשנים שלאחר מכן.
הפרת זכויות אדם
הזכות להליך הוגן
הזכות להליך הוגן נפגעת אצל אזרחי אוקראינה באופן קבוע.
לפי Freedom House, רמת השחיתות במערכת המשפט באוקראינה ירדה לאחר המהפכה הכתומה. עם זאת, במערכת המשפט יש עדיין שחיתות, חוסר יעילות בגלל עומס יתר, אי שמירה על חזקת החפות, ואי-ביצוע פסיקות בית המשפט.
מאז 2010 מתבצעת העמדה סלקטיבית לדין של יריבים פוליטיים, בהליך שתואר על ידי הנציבות האירופית, ארצות הברית וארגונים בינלאומיים אחרים כ"לא הוגן, לא שקוף ולא עצמאי."
חופש תקשורת וחופש מידע
על פי עיתונאים ללא גבולות, מאז 2007 הדירוג של אוקראינה במדד חופש העיתונות הוא נמוך. תקופת נשיאותו של ויקטור ינוקוביץ' הייתה תקופת שפל במדד זה. הם ציינו כי במחוזות רבים באוקראינה עיתונאים נמצאים תחת איומים וחשופים לתקיפות אלימות, בייחוד עיתונאים שחקרו או חשפו מעשי שחיתות בגופים ממשלתיים.
דו"ח מאי 2014 של הארגון לביטחון ושיתוף פעולה באירופה (OSCE) קבע כי היו כ-300 מקרים של התקפות אלימות על התקשורת באוקראינה מאז נובמבר 2013. הארגון גינה את הסגירה של עיתונים ותחנות טלוויזיה פרו-רוסיות שפעלו באוקראינה.
העיתונאי האוקראיני רוסלן קוטסאבי נעצר בגין האשמות שונות בשנת 2015 ועדיין נמצא בכלא. ארגון אמנסטי אינטרנשיונל קרא לשחרורו והכריז עליו כאסיר מצפון.
מאז 2014, שירות הביטחון האוקראיני עצר מאות פעילי אופוזיציה במדינה לתקופות ארוכות, וסגר עיתונים ואתרי אינטרנט של ארגוני אופוזיציה במדינה.
במהלך שנת 2015 הוצאו מחוץ לחוק כ-10 מפלגות אופוזיציה, בהן מפלגות שתמכו בקומוניזם.
בשנת 2022, בזמן הפלישה הרוסית לאוקראינה, הכריז נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי כי 11 מפלגות פוליטיות יוצאו מחוץ לחוק בשל קשרים עם רוסיה, בהן מפלגת האופוזיציה OPZZh (אנ'), שמחזיקה ב-44 מושבים בפרלמנט[1].
עינויים ותנאי מעצר
משנת 2007 דווח כי באוקראינה יש עינויים בחקירות המשטרה, תקופות ארוכות של מעצר לפני משפט, ותנאי מעצר קשים, בהם תאים צפופים, תנאים סניטריים ירודים והיעדר טיפול רפואי לעצורים. רבים מהם מנסים להתאבד בבתי המעצר.
בדו"ח של אמנסטי אינטרנשיונל משנת 2014 נמסר על חטיפה ומעצר של אזרחים רבים במזרח אוקראינה. כמו כן צוין כישלון הרשויות האוקראיניות בניהול חקירות בנושא הפרת זכויות אדם.
החל ממאי 2016 פורסמו עדויות רבות לעינויים בבתי מעצר, ולחקירות המתבצעות בבתי כלא סודיים.
מהגרים ופליטים
קליטה של מהגרים ופליטים באוקראינה לוקחת זמן רב עקב קשיים ביורוקרטיים. כמו כן קיימות תופעות של ניצול לרעה של מהגרים ופליטים.
אלימות נגד נשים
אלימות נגד נשים היא בעיה חברתית מושרשת בחברה האוקראינית המסורתית. כמו כן, בכל שנה נרשמים מקרים רבים של רצח נשים.
חופש לשון
בשנת 2017 נחקק חוק הפוגע בחופש הלשון. על פי חוק זה, מותר ללמד בשפות שונות בגני ילדים ובבתי ספר יסודיים, אך בבתי ספר תיכוניים הלימודים חייבים להתנהל באוקראינית. חוק זה עורר תגובה חריפה בבולגריה, הונגריה, פולין, רומניה ורוסיה.
המלחמה בדונבאס
במהלך המלחמה בדונבאס, אוקראינה איבדה שליטה על שטחי הרפובליקה העממית של דונצק והרפובליקה העממית של לוהנסק, ולכן השעתה את מחויבויותיה לזכויות האדם באזורים אלה. במאי 2015 החליטה המועצה העליונה להשעות את כל האמנות הבינלאומיות לזכויות האדם באזור מזרח דונבאס, בהן האמנה הבינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות והאמנה האירופית לזכויות אדם.
ארגוני זכויות אדם אוקראינים
באוקראינה פועלים כ-20 ארגוני זכויות אדם, ובנוסף להם פעילים במדינה ארגונים בינלאומיים, בהם אמנסטי אינטרנשיונל וקבוצת הלסינקי.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ זלנסקי: "היו פשעי מלחמה במריופול". נאסרה פעילות 11 מפלגות אופוזיציה, באתר ynet, 20 במרץ 2022.
