זכר פרילפין

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
זכר פרילפין
Zakhar Prilepin at Nizhny Novgorod rally, 4 February 2012.jpg
שפות היצירה רוסית
http://zaharprilepin.ru

יבגני ניקולאייביץ' פרילפין (ברוסית: Евге́ний Никола́евич Приле́пин;[1][2][3][4] נולד ב-7 ביולי 1975), כותב בשם העט זכר פרילפין (Захар Прилепин) ולעיתים באמצעות שם בדוי אחר, יבגני לבלינסקי (Евгений Лавлинский)[5] הוא סופר רוסי, אחד הסופרים הרוסים הבולטים ברוסיה המודרנית. מייסד התנועה החברתית "למען האמת". בעבר היה חבר במפלגה הנציונל-בולשביקית משנת 1996 עד 2019.

ביוגרפיה

יבגני פרילפין נולד ב-7 ביולי 1975 בכפר אילינקה, מחוז המשנה סקופינסקי, ריאזאן במשפחם של מורה ואחות. את הקריירה שלו החל בגיל 16. סיים את לימודיו בפקולטה לפילולוגיה באוניברסיטת ניז'ני נובגורוד ובית הספר למדיניות ציבורית. הוא עבד כפועל, כמאבטח, שירת כמפקד יחידה של אומו"ן, השתתף בלחימה בצ'צ'ניה בשנת 1996 וב-1999.

Prilepin 2011.JPG

בשנת 1999, עקב קשיים כלכליים, עזב את השירות הצבאי ועבד כעיתונאי בעיתון "Delo" בניז'ני נובגורוד. פרסם תחת שם בדויים רבים שהמפורסם שבהם הוא "יבגני לאבלינסקי". בשנת 2000 התמנה לעורך העיתון. במקביל התחיל לעבוד על הרומן הראשון שלו, "הפתולוגיות".

"העיתון, לעומת זאת, היה צהובון נוראי ולעיתים אפילו ריאקציונרי, אף שהוא היה חלק מהחזקותיו של סרגיי קיריינקו והבנתי שאני מבלה את חיי לחינם - והתחלתי לכתוב רומן. בהתחלה זה היה רומן על אהבה, אבל בסופו של דבר (עבדתי שלוש או ארבע שנים), הוא הפך לרומן על צ'צ'ניה כמו על החוויה הכי חזקה בחיי - כמאמר האמרה, מה שאנחנו עושים תמיד הופך בסוף לרובה קלצ'ניקוב." אמר בריאיון. עבודות של פרילפין התפרסמו בעיתונים שונים, כולל ב"לימונקה","ליטרטורנאיה גאזטה"," הקצה "," הקו הכללי" וכן במגזינים "צפון","ידידות עמים".

פרילפין היה חבר המפלגה הנציונל-בולשביקית הלאומנית שבהמשך הוצאה אל מחוץ לחוק ברוסיה[2], הוא תמך בקואליציה "רוסיה האחרת" והשתתף בארגון הפגנה המונית בניז'ני נובגורוד, ב-24 במרץ 2007. ביולי 2012 פרסם חיבור קצר בשם "מכתב לחבר סטלין",[6] ביקורת סטליניסטית שכוונה נגד "החברה הליברלית" הרוסית המודרנית, המכתב נחשב לרבים כאנטישמי.[7][8] התקשורת הזכירה שוב ושוב את ידידותו של פרילפין עם ולדיסלב סורקוב. דווח שסורקוב ופרילין גדלו באותה עיר.

בשנת 2014 הוענק לו פרס בולשאיה קניגה.

בפברואר 2017 הודיע פרילפין על הקמת גדוד מתנדבים ברפובליקה העממית של דונצק וטען שהוא "ירכב על סוס לבן בכל עיירה שנעזוב."[9] עד מהרה הפך פרילפין לדמות משפיעה בדונצק[10] ביולי 2018 הוא חזר למוסקבה.[11]

ב-29 בנובמבר 2018 הצטרף לחזית העם הכל-רוסית.[12] בגלל זה, הוא הודר מקואליציית רוסיה האחרת על ידי מייסדה אדוארד לימונוב, אשר קודם לכן, יחד עם חברי המפלגה, הציע לפרילפין מקום בתנועה שלו.[13] ב-29 באוקטובר 2019 הוא הקים את תנועת "למען האמת" והודה כי יהפוך את התנועה למפלגה פוליטית שתשתתף בבחירות לפרלמנט ב-2021.[14] בינואר 2021 התמזגה המפלגה עם מפלגת רוסיה הוגנת.

השפעות

פרילפין מעריץ את הסופר הסובייטי ליאוניד לאונוב. פרילפין הוא מחבר הביוגרפיה של לאונוב.

פרילפין אמר שהסופרים האהובים עליו הם גאיטו גזדנוב, רומן גארי, בוריס זייצב, תומאס מאן, הנרי מילר, אנטולי מרינהוף, ולדימיר נבוקוב, אדוארד לימונוב, אלכסנדר פרוחאנוב, ג'ונתן פרנזן ומיכאיל שולוחוב. הוא מונה בין שירתו האהובה את תקופת הכסף של השירה הרוסית, שירה אמריקאית לטינית ושירה יוונית מודרנית. פרילפין גם אמר שהמשורר האהוב עליו הוא סרגיי יסנין.[15]

חיים אישיים

פרילפין נשוי ואב לשני בנים ושתי בנות. הוא גר בניז'ני נובגורוד .

ביבליוגרפיה

רומנים

  • Санькя - סנקיה, רומן. Ad Marginem, מוסקבה 2006, 280 עמודים
  • Патологии - הפתולוגיות, רומן. דגל אנדרבסקי, מוסקבה 2005, 250 עמודים
  • Грех - חטא. ורגיוס, מוסקבה 2007
  • Чёрная обезьяна (קוף שחור) AST, מוסקבה 2012
  • Обитель. (התושב) AST, מוסקבה 2014

סיפורים

  • Ботинки, полные горячей водкой . (נעליים מלאות וודקה חמה) AST, מוסקבה 2008
  • Война . (מלחמה) AST, מוסקבה 2008
  • Революция . (מהפכה) AST, Moscow2009

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא זכר פרילפין בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ "Захар Прилепин | Новая литературная карта России". Litkarta.ru. נבדק ב-19 באוגוסט 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ 2.0 2.1 "Прилепин, Захар". Lenta.ru. נבדק ב-19 באוגוסט 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ "Биография Захара Прилепина | Анонимная Правда". Sta-sta.ru. נבדק ב-19 באוגוסט 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ Medved magazine, No 3 (138), 2010
  5. ^ "Eugene Lavlinskiy". Liga-press.ru. נבדק ב-19 באוגוסט 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ^ "Письмо товарищу Сталину – Общество – Свободная Пресса". svpressa.ru. נבדק ב-19 באוגוסט 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  7. ^ "Ежедневный Журнал: Дебютант". Ej.ru. 24 בספטמבר 2012. נבדק ב-19 באוגוסט 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ^ "МЫ ЗДЕСЬ | Публикации | Сифилис антисемитизма". Newswe.com. נבדק ב-19 באוגוסט 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  9. ^ https://themoscowtimes.com/news/russian-nationalist-writer-creates-white-horse-battalion-to-liberate-ukraine-57129
  10. ^ From “Malorossiya” With Love?, Atlantic Council's Digital Forensic Research Lab (18 July 2017)
  11. ^ Russian writer quits Donbas terrorists' ranks, moves back to Moscow, UNIAN (18 July 2017)
  12. ^ ОНФ подвёл итоги первой пятилетки и обновил руководство
  13. ^ Эдуард Лимонов исключил Захара Прилепина из партии «Другая Россия». За членство в ОНФ
  14. ^ Захар Прилепин написал партию
  15. ^ Захар Прилепин. Биография
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0