זלמן גרדובסקי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


זלמן גרָדוֹבסקי (Gradowski;‏ 1910 בקירוב – 7 באוקטובר 1944) היה אסיר יהודי במחנה בירקנאו ואחד מראשי הזונדרקומנדו, שכתב יומנים על קורותיו ביחידה, אותם הוא הסתיר במימיות ברחבי המחנה, ומהם רק חלק נמצאו. בנוסף, גרדובסקי היה ממובילי המרד היהודי במחנה, שבו נרצח.

מאורעות חייו

בטרם המלחמה

גרדובסקי נולד בשנת 1910 בקירוב בעיר סובאלק שבצפון-מזרח פולין (בעת הולדתו בתחומי האימפריה הרוסית). בנעוריו למד ולימד גרדובסקי בישיבת "תפארת בחורים", ועבד בחנות הוריו. בנוסף, היה חבר בתנועת בית"ר, ושאף לעלייה לארץ ישראל.[1] לאחר נישואיו עם סוניה (שרה), עבר גרדובסקי לעיר לונה שברוסיה הלבנה, שם עבד, גם לאחר הכיבוש הסובייטי, כפקיד במשרד ממשלתי.

לאחר הכיבוש הנאצי

גרדובסקי נשלח בחודש נובמבר 1942 עם שאר בני משפחתו למחנה המעבר קיילבסין שליד גרודנו. משם הם נשלחו בתחילת דצמבר 1942 לאושוויץ, והגיעו בלילה שבין 7 ל-8 בדצמבר. לאחר הסלקציה נותר גרדובסקי לבדו. הוא עצמו נבחר לזונדרקומנדו כמה ימים מאוחר יותר; בגלל חיסול אנשי ה"זונדרקומנדו" הישן ב-9 בדצמבר, היה צורך באנשים חדשים בקבוצה זו, וגרדובסקי נבחר להיות חלק מקבוצת האסירים החדשה, בהיותו בן 32.[2] משפחתו נרצחה כנראה כבר ב-8 בדצמבר, זאת הבין משיחה עם אסיר ותיק ביחידה.

הזונדרקומנדו

אף על פי שמרבית מהאסירים ביחידה זו נאלצו להשליך את גופות יקיריהם לכבשנים כבר ביום עבודתם הראשון, מגרדובסקי נחסכה עוגמת נפש זאת, משום שהגיע יחסית באיחור. בתחילה נבחר גרדובסקי לשמש כ"קומנדו שרייבר" ("קומנדו" - יחידה, "שרייבר" - רשם) במחנה-האם אושוויץ, בקרמטוריום מס' 1. בהמשך, עבר גרדובסקי למחנה בירקנאו, ועבד לרוב בקרמטוריום מס' 4. האנשים שהכירוהו העידו עליו פעמים מספר כעל אדם חם ואוהב, אכפתי ותומך. בראיון עם אחד מאנשי הקאפו שגרדובסקי היה תחת פיקודו, הלה העיד עליו: "אדם חביב, שכולם אהבו. הוא ניצל כל רגע פנוי לכתיבה".[3] עוד מסופר, שלאחר כל משלוח נהג גרדובסקי להתעטף בטלית ובתפילין ולומר את תפילת ה"קדיש" לעילוי נשמותיהם של הנספים. גרדובסקי היה ממובילי המרד של פלוגת הזונדרקומנדו ב-7 באוקטובר 1944, ונרצח במהלכו.

הכתבים

כתביו

על פי עדויות, זלמן גרדובסקי כתב החל בקיץ 1943 ועד שנרצח; אולם נמצאו יותר משתי מגילות של כתביו.[4] הסיבה העיקרית לכך היא משום שאנשים אשר מצאו מגילות נוספות השאירו אותן בבעלות פרטית ולא פרסמו את הימצאותן. סיבה נוספת לכך היא שבעת מציאת המגילות היו שחשבו שאין ערך רב במגילות מסוג זה, והשאירום בבירקנאו או השליכום לאשפה. את כתביו החביא זלמן גרדובסקי בתוך ערימות אפר, מתחת להריסות מבנים או הטמינם באדמה ברחבי המחנה.

תוכן כתביו

כתביו של גרדובסקי נכתבו ביידיש, ואינם כתבי עדות היסטורית. גרדובסקי כתב בלשון לירית וספרותית המתארת את חוויותיו ואת חוויות האסירים אשר נפגש עימם. פעמים רבות מספר גרדובסקי סיפור חיים של אחת מהדמויות שראו עיניו. בכך ניתן להבין את מורת רוחם של האסירים והקורבנות. בכתביו של גרדובסקי יש הקדמה הכתובה לרוב בנוסח דומה, שבה הוא מבקש מה"קורא האהוב" לעשות ככל יכולתו כדי לפרסם את הכתבים, כדי שיוכלו, לפי לשונו: "שלפחות מינימום מהמציאות יגיע לעולם, ואז אתה, עולם, תיקח נקמה, נקמה על הכול". בנוסף מתחנן גרדובסקי שהמוצא יבצע עבורו את הדבר שחפץ היה לעשות יותר מכול, ולא יכול היה: "...משאלתי היחידה, שאם אני איני יכול לבכות אותם, שעין זרה תניח לדמעה ליפול על אהוביי.."[5] את כל הכתבים הוא הקדיש לקרובי משפחתו, תוך כדי הוספת תאריך נפילתם, 8.12.1942: אשתו סוניה-שרה, אִמו שרה, אחותו אסתר רחל, אחותו ליבה, חמיו רפאל וגיסו וולף. בסוף כל הקדמה של פרק ביומנו, מבקש גרדובסקי מהמוצא, שבעת פרסום כתביו, יפנה הקורא לקרובי משפחתו אשר מתגוררים באמריקה, ויברר יותר על חייו של המחבר, מעשיו ופועליו. בנוסף, גרדובסקי מבקש שבעת פרסום הכתבים תופיע תמונה שלו עם אשתו, ולפי לשונו: "שלפחות העיניים שיסתכלו עליהן, ישחררו דמעה או אנחה".[5] גרדובסקי נהג להוסיף את הכתובת של אחד מדודיו, י' יפה, כתובת שחזרה על עצמה בכל מסמך שנמצא עד כה, שממנו ישאב המוצא כל שיוכל על אודות המחבר: J.Joffe,‏ 27 East Broadway,‏ N.Y,‏ America.

בנוסף, גרדובסקי מבקש מהמוצא להמשיך לחפש בכל אזורי המשרפות אחר מגילות ומסמכים נוספים שלו ושל חבריו. לעיתים הוא גם נותן פרטים מדויקים יותר על המחברות שכתב בעצמו ועל השיקולים ששקל בעת החבאת המסמכים.

גרדובסקי היה מודע לאיכות החומרים ולמידע הרשום בכתביו, ולכן כתב באחת ההקדמות לאחד הפרקים: "התעניינו במסמך זה, הכולל חומר עשיר להיסטוריון". כיוון שגרדובסקי ידע כי אנשים שונים עשויים למצוא מסמכים אלו, כתב את המשפט הנ"ל בשפות הבאות: פולנית, רוסית, צרפתית וגרמנית.

הכתבים שנמצאו עד כה

כתביו נמצאו בשני מועדים. חלק אחד מכתביו נמצא בידי שלמה דראגון, אסיר זונדרקומנדו שניצל, ועל-כן ידע את מקומות המסתור שבהם הטמין גרדובסקי את כתביו. הכתבים נמצאו בתוך מימיית אלומיניום גרמנית. הכתבים הועברו לוועדה הממלכתית הסובייטית המיוחדת לחקר הרציחות הנאציות ב-5 במרץ 1945.[6] הכתבים פורסמו בשפות היידיש והפולנית, ולאחר מכן בתרגום לעברית, על ידי פרופ' בער מארק בספרו "מגילת אושוויץ".

החלק השני נמצא על ידי חיים וולנרמן, יליד אושפיצין, ששהה במחנות עבודה במהלך המלחמה, וחזר עוד לפני תום הקרבות לעיר מולדתו. בהמתינו לקרוביו שיחזרו מן המלחמה, הסתובב וולנרמן במחנה אושוויץ ומצא בו שאריות מן הזוועה, והתוודע למצב חברתי קשה, שבו פולנים עניים הסתובבו בין חורבות המחנה ותרו אחר דבר-מה למכור כדי להתפרנס. באחד הימים, פנה אחד מהם לוולנרמן והציע לו לקנות פחית קטנה שמצא באזור הקרמטוריומים. וולנרמן הציץ בה ומיד הבין את חשיבות תוכנה. במעט הכסף שהיה לו, רכש את הפחית. בנו של חיים וולנרמן, ד"ר יוסף וולנרמן, פרסם את הכתבים שמצא, ובנוסף את הכתבים מהחלק הראשון בתרגום מחודש, בספר "בלב הגיהנום" שיצא בשנת 2012 בהוצאת ידיעות אחרונות וספרי חמד, בתרגומו ובעריכתו של נכדו של חיים וולנרמן, אביחי צור.

דפים מהיומן מוצגים כיום בישיבת עתניאל, במיצג לזכר מורדי הזונדרקומנדו.

  • אין הארץ פון גיהנום: א דאָקומענט פון אוישוויצער זאָנדער-קאָמאנדאָ, ירושלים: (דפוס גלאור), תשל"ז. (ביידיש) (חלק היומן שמצא חיים וולנרמן)
  • בתוך: בער מארק, מגילת אוישווייץ, תל אביב: ישראל-בוך, תשל"ז, עמ' 286-350. (ביידיש). (חלק היומן שמצא שלמה דרגון)

תרגומים

  • בתוך: בר מארק, מגילת אושוויץ; תרגם מיידיש: מרדכי חלמיש, תל אביב: גלעד – אגודה לחקר תולדות היהודים בפולין (פרסומי המכון לחקר התפוצות – אוניברסיטת תל אביב); ספרית פועלים, תשל"ח, עמ' 180-217. (תרגום חלק היומן שמצא דרגון)
  • זלמן גרדובסקי, בלב הגיהנום: יומנו של אסיר וממנהיגי מרד הזונדרקומנדו באושוויץ; תרגם מיידיש, ערך והוסיף אחרית דבר: אביחי צור; הוסיפו רקע היסטורי: גדעון גרייף וכריסטיאן קרלסן, תל אביב: משכל, ספרי חמד, 2012. (תרגום חדש ומלא של שני חלקי היומן - זה שנמצא על ידי חיים וולנרמן וזה שנמצא על ידי שלמה דרגון)
  • Zalmen Gradowski, Au coeur de l’enfer: Document ecrit d’un Sonderkommando d’Auschwitz-1944; traduit d’yiddish par Batia Baum; edition dirigee et presentee par Philippe Mesnard et Carlo Saletti, Paris: Kime, 2001. (בצרפתית)

לקריאה נוספת

  • גדעון גרייף, בכינו בלי דמעות: עדויותיהם של אנשי הזונדרקומאנדו היהודים מאושוויץ (עורך אחראי: דב איכנולד), תל אביב: משכל, יד ושם, 1999.
  • פרופ' בר מארק, מגילת אושוויץ (תרגם מיידיש: מרדכי חלמיש), תל אביב: גלעד – אגודה לחקר תולדות היהודים בפולין; ספרית פועלים; פרסומי המכון לחקר התפוצות – אוניברסיטת תל אביב, 16, תשל"ח.
  • גדעון גרייף, "זלמן גרדובסקי - תרומתו לכתבי-היד החשאיים, פעילותו המחתרתית בתכנון ובביצוע מרד הזונדרקומנדו באושוויץ", בתוך: זלמן גרדובסקי, בלב הגיהנום, הוצאת ידיעות אחרונות, 2011, עמ' 237-292.
  • אביחי צור, "מבוא לתולדות כתבי-היד ולתרגום היומן 'בלב הגיהנום'", בתוך: זלמן גרדובסקי, בלב הגיהנום, הוצאת ידיעות אחרונות, 2011, עמ' 15-28.
  • חיים וולנרמן, "מבוא [מאת מוצא חלק מן הכתבים]", בתוך: זלמן גרדובסקי, בלב הגיהנום, הוצאת ידיעות אחרונות, 2011, עמ' 29-33.
  • ד"ר דוד ספרד [גיסו של גרדובסקי], "זכרונות אחדים על אודות זלמן גרדובסקי, בתוך: זלמן גרדובסקי, בלב הגיהנום, הוצאת ידיעות אחרונות, 2011, עמ' 35-37.
  • אביחי צור, "'מדוע היינו כך ולא אחרת לגמרי' - קריאה ספרותית-הגותית ביומנו של זלמן גרדובסקי", בתוך: זלמן גרדובסקי, בלב הגיהנום, הוצאת ידיעות אחרונות, 2011, עמ' 295-367.
  • Krystyna Oleksy, 'Salmen Gradowski - ein Zeuge aus dem Sonderkommando,' Theresienstädter Studien und Dokumente (1995), 121-135. (בגרמנית)
  • Kateřina Čapková, 'Das Zeugnis von Salmen Gradowski,' Theresienstädter Studien und Dokumente (1999), 105-140. (בגרמנית)
  • Philippe Mesnard, 'Écrire au dehors de la mort,' Revue d’Histoire de la Shoah 171 (2001), 149-161. (בצרפתית)

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ עדות יעקב פריימרק, ראיום עם גדעון גרייף, 23 בדצמבר 2005, הרצליה, ארכיון פרטי גדעון גרייף.
  2. ^ ראו עדות יעקב פריימרק, ארכיון יד ושם, 03/2270.
  3. ^ עדות למקה פלישקו, ריאיון עם גדעון גרייף, 9 באוגוסט 1993, גבעת השלושה, ארכיון פרטי גדעון גרייף. למקה פלישקו, ריאיון עם גדעון גרייף, 22 אוקטובר 2004, גבעת השלושה, ארכיון פרטי גדעון גרייף.
  4. ^ בר מארק, מגילת אושוויץ (תשל"ח), עמ' 144.
  5. ^ 5.0 5.1 בלב הגיהנום (2012), עמ' 107.
  6. ^ בר מארק, מגילת אושוויץ (תשל"ח), תמונות 8–9, וכן עמ' 144.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=זלמן_גרדובסקי&oldid=616290"